מדינת ישראל נ' גריפאת(עציר) ואח'

המבקשת

מדינת ישראל

נגד

המשיבים

1.סקר גריפאת (עציר)

2.נאסר גריפאת (עציר)

החלטה

כמבוקש.

ניתנה והודעה היום י"ט תמוז תש"ע, 01/07/2010 במעמד ב"כ המבקשת, ב"כ המשיבים והמשיבים בעצמם.

יצחק כהן, סגן נשיא

החלטה

1.בפני בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים נגדם כמצוות ס' 21 (א) לחסד"פ (סמכויות אכיפה – מעצרים) ה'תשנ"ו – 1996.

כתב האישום מייחס למשיבים עבירות של חבלה בכוונה מחמירה בניגוד לס' 329 (א) (1) + (2) + (29) לחוק העונשין, ה'תשל"ז – 1977, פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לס' 344 + 335 (א) (1) + (2) + (29) לחוק העונשין, תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לס' 380 + 382 (א) + (29) לחוק העונשין וכן עבירה של שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לס' 244 לחוק העונשין.

העובדות בכתב האישום מלמדות על פי המיוחס לנאשמים - המשיבים כי מדובר בסכסוך הנובע ממחלוקת בשטחים גובלים בין משפחת המשיבים למשפחת הייב על רקע גדר ושטחי מרעה ושטחים חקלאיים גובלים.

המשיבים הינם אחים.

ביום 11/4/10 הגיע ראיד שהינו קטין ממשפחת הייב לבדוק את מצב העדר המשפחתי, פגש במשיבים ובאח נוסף שלהם (אבו אלנסאר) כאשר אותה עת המשיב 2 אוחז במספריים, חותך את הגדר ומורה לראיד להתקרב.

ראיד התקרב, המשיב 2 אחז בחולצתו והמשיבים אלנסאר ואדם נוסף שזהותו אינה ידועה למאשימה תקפו את ראיד במכות, אגרופים ובעיטות בכל חלקי גופו כאשר הם מצוידים גם בסכינים.

תוך מהלך התקיפה, פצע אחד המשיבים את ראיד באמצעות סכין וגרם לו לחתך מאחורי אוזן שמאל.

המשיבים עזבו את המקום והתרחקו וראיד התקשר לדודו איברהים וסיפר לו על המקרה.

איברהים הגיע לזירת ההתרחשות בעקבות שיחת הטלפון ועמו יחד המתלונן, איסמאעיל הייב, המשיבים אלנסאר והאחר, אשר הבחינו בהם חזרו לזירה כאשר הם מצוידים במקלות.

המתלונן ירד מהרכב, המשיב 1 שאל אותו מדוע הגיע למקום וכשזה השיב כי רצה לברר מדוע הותקף ראיד, הורה לו המשיב 1 להסתלק ומשזה סובב את ראשו חבט בו המשיב בעוצמה באמצעות אלה, בחלק האחורי של ראשו, המתלונן התמוטט ונפל ארצה כשהוא מעורפל הכרה, איברהים ניסה להגן על המתלונן וכאן המשיבים אבו אלנסאר והאחר, תקפו את איברהים כאשר הן הוא והן המתלונן מוטלים על הקרקע, היכו בהם בכל חלקי גופם, בהמשך המשיב 2 חתך את איברהים בידו השמאלית סמוך למרפק.