מדינת ישראל נ' גרוצקי ואח'

הכרעת דין

הנאשמים מואשמים בעבירות של אי הפעלת שירות סדיר והנאשם מס' 1 מואשם גם בהתנהגות בלתי נאותה כלפי נוסע, לגבי אירוע מיום 15.4.08 שעה 07:10.

לאחר שבית המשפט שמע עדויות המתלונן, עד התביעה, זאודה דוד ועדות הנהג גרוצקי אבי, נותר בלב בית המשפט ספק סביר לגבי האירוע, אשר על כן, הנאשמים זכאים.

על-פי התלונה שהגיש הנאשם כנגד הנהג ביום 16.4.08, טען שכאשר המתין בצומת קריית אלון לקו 84 הגיע אוטובוס בשעה 07:10 ורק לאחר שהרים את היד נעצר האוטובוס לאחר כמה מטרים, נכנס לאוטובוס והנהג התחיל לצעוק עליו ובין השאר אמר לו: "מה אני נהג מונית?!" ולאחר שעד התביעה ענה לו כאמור בתלונה: "... הסברתי לו שהוא מייצג חברה והוא צריך להיות עם גישה נחמדה לאנשים כאשר הוא עובד הוא משרת את הציבור...", צעק הנהג עליו שוב. לאחר מכן הסתכל לעברו ואמר לו: "מי אתה, שבועיים בארץ תגיד לי איך להתנהג".

עד התביעה הסביר את תלונתו בחקירה נגדית, טען שעמד ליד העמוד צמוד לתחנה, טען שהאוטובוס הגיע מהנתיב הרחוק והספיק לעצור אבל באלכסון על הכביש (ע' 2 ש' 20) וטען כי הנהג אמר לו: "מה אתה מרים את היד?! מה אני נהג מונית?!" (שם ש' 26).

בהמשך חקירתו הנגדית הסביר שאמר לנהג שאדם בגילו לא צריך להתנהג בצורה כזו כמשרת ציבור ובסיום חקירתו הנגדית טען שהנאשם צעק עליו לאחר שהתיישב באוטובוס (ע' 3 ש' 11).

הנאשם על-פי עדותו בהודעתו מיום 6.5.09, טען שעד תביעה 1 עמד ליד התחנה ולא בתחנה עצמה וכאשר הוא הגיע לתחנה ופתח את הדלתות ראה שאין נוסעים, סגר את הדלתות וכשהתחיל בנסיעה שמע צעקה: "רגע רגע!" ואז עלה עד תביעה 1 והוא שאל אותו בנימוס: "אם היית עומד בתחנה לא היית צריך לצעוק" ואז עד התביעה ענה לו: "סתום את הפה שלך יא זקן ותעשה את העבודה שלך".

בהמשך הודעתו הנ"ל הסביר הנאשם כי התרגז ואמר לעד תביעה 1: "מי אתה שתסתום לי את הפה?! אחד שנמצא 20 שנה בארץ לא מדבר כמו שאתה מדבר".

בהמשך הודעתו טען שמעבר לזה לא היה דין ודברים בינו לבין עד תביעה 1 וכן ציין כי הוא נהג ותיק 35 שנות עבודה ואף אחד לא התלונן נגדו.

בסיום הודעתו הנ"ל, אישר כי אחרי שהמתלונן עד תביעה 1 אמר לו "תסתום את הפה יא זקן" ענה לו: "מי אתה שבועיים בארץ תגיד לי איך להתנהג".

בחקירתו הנגדית הנרגשת, אישר הנאשם את האמור לעיל, אישר כי הנאשם צעק לו אחרי שסגר את הדלתות (ע' 4 ש' 13), אישר כי העיר בעדינות לעד תביעה 1 שאם היה עומד בתחנה לא היה צריך לצעוק (שם ש' 22) והכחיש כי קילל את עד תביעה 1 אך התרגז כששמע מפיו את המילים: "תסתום את הפה שלך זקן ותעשה את העבודה שלך".

ובסיום חקירתו הנגדית אישר כי אמר למתלונן: "שבועיים אתה בארץ למדת לדבר" בעקבות דברי עד התביעה שהרגיזו אותו אך לא קילל אותו ולא פגע בכבודו.

לאחר שבית המשפט בחן עדות המתלונן בהיותה עדות יחידה אל מול עדות הנאשם, מחליט בית המשפט כי אינו יכול להעדיף עדות עד התביעה אל מול עדות הנאשם ואשר על כן נותר בלב בית המשפט ספק סביר לגבי האפשרות שהתנהגות הנאשם יכול והיתה כתוצאה מדברים שאמר לו עד התביעה אך בכל מקרה לא מגעת לידי עבירה של התנהגות שאינה הולמת במקרה זה.

יתכן ועד התביעה אכן נעלב מאמירה של הנהג (הנאשם) שאמר לו "שבועיים אתה בארץ למדת לדבר" אך במשפט זה אין משום התנהגות ברורה של התנהגות שאינה הולמת ויתכן ונאמרה בעקבות דברים שלא הובנו ע"י הנאשם.

טוב היה אם האמירות בין עד התביעה, הנאשם וחוזר חלילה, לא מגיעים לכדי התנצחות ביניהם וניתן היה לפתור את הויכוח בהתנצלות הדדית בשל חוסר הבנה בין הנאשם ועד התביעה.

לאור האמור הואיל ובמשפט פלילי עסקינן משנותר בלב בית המשפט ספק סביר, מן הדין לזכות את הנאשמים כאמור ברישא.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום י"א ניסן תשע"ב, 03/04/2012 במעמד הנוכחים.

שלמה אטינגר נחשון, שופט