גזר דין
הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
הנאשם כבן 24 שנה הודה בהזדמנות הראשונה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, דהיינו עבירות של נסיון לתקוף שוטרים, העלבת עובד ציבור וחבלה במזיד לרכב.
הגם שעל פי נסיבות כתב האישום והוראות החיקוק המיוחסות לנאשם, הוא לא גרם נזק גופני לשוטר, שכן מה שמיוחס לו זה רק נסיון לפגוע בשוטרים בדרך של הנפת מקל לעברם בצורה מאיימת ואח"כ גם זריקת אבנים לעברם, אזי איני מקבלת את עמדת ב"כ הנאשם שמדובר באירוע עם נסיבות שאינן נסיבות חמורות והעובדה שהאבנים שזרק לעברם השוטרים או המקל שהניף לעברם לא פגע בהם, אין לראות בכך נסיבה לקולא אלא ההיפך מכך, המכלול כולו דהיינו ההתנהגות המתריסה הקשה עם פוטנציאל ממשי של מסוכנות, היא זו שמצביעה על כך שמדובר בנסיבות קשות אשר רק בנס לא נגרמו למי מהשוטרים נזקים גופניים, שכן הם נאלצו לברוח מהמקום על מנת שלא יפגעו.
אין להעלות על הדעת ששוטרים שבאים לבצע את תפקידם נאלצים להמלט מאזרח אשר לוקח את החוק לידיים ועושה מעשים חמורים על מנת לפגוע בהם בזמן מילוי תפקידם.
לפיכך אני רואה את הנסיבות כנסיבות חמורות ביותר המצביעות על פוטנציאל ממשי של מסוכנות ויש לקחת זאת בחשבון לענין העונש גם אם כאמור הוראות החיקוק אינן מחמירות עם הנאשם.
מעבר לנסיבות הקשות של האירוע, אזי לחובתו של הנאשם הרשעה מאוחרת אמנם בגין עבירת אלימות קשה גם כן אשר בגינה הוא מרצה עונש מאסר של 26 חודשים החל מיום 27.5.09.
אני מציינת זאת על מנת להדגיש שמאז 27.5 ועד היום הנאשם לא רק אסיר אלא גם נמצא בסטטוס של עצור עד תום ההליכים בגין תיק זה, כאשר המעצר הוא החל מיום 7.1.09 דהיינו מעל 4 חודשים הנאשם היה עצור עד תום ההליכים במסגרת תיק זה ואח"כ הסטטוס הזה שולב בסטטוס של היותו אסיר עד היום .
נסיבות אלה יש מקום לקחת בחשבון לענין העונש כאשר יש גם לקחת בחשבון את ההודייה בהזדמנות הראשונה, הבעת החרטה כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן שבפניי, חסכון זמן שיפוטי וזמנם של עדים, כמו גם נסיבותיו האישיות הקשות כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן.
אך יחד עם זאת איני סבורה שיש מקום להשית ענישה של מאסר בפועל שתהא רק בחופף, אולם יש מקום לקחת בחשבון כאמור את העובדה שהנאשם עצור עד תום ההליכים בגין תיק זה תקופה ממושכת וכן את העובדה שמרצה מאסר בפועל לתקופה ממושכת בגין תיק אחר.
לפיכך אני גוזרת עליו את העונשים כדלהלן:
1.אני דנה את הנאשם ל- 4 חודשים מאסר בפועל במצטבר למאסר שמרצה כיום.
2.מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו, עבירה מסוג אלימות גופנית או מילולית שענשה שנתיים מאסר ומעלה עפ"י חוק העונשין התשל"ז – 1977, ויורשע בה בין בתקופת התנאי ובין לאחריו.
3.אני מחייבת את הנאשם לחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ש"ח, להימנע, תוך 3 שנים מיום שחרורו, מלעבור עבירה כמפורט בסעיף 2 לגזר הדין.
באם יסרב לחתום על ההתחייבות - ייאסר ל - 3 ימים או עד שיחתום לפי המוקדם.
ניתן צו להשמדת המוצגים.
הודעה והוסברה זכות הערעור תוך 45 יום מהיום.
ניתנה והודעה היום י"ח טבת תש"ע, 04/01/2010 במעמד הנוכחים.
פנינה ארגמן, שופטת
ויקי ב.