מ"ת
בית משפט השלום עכו
|
5111-02-10
04/02/2010
|
בפני השופט:
וויליאם חאמד
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
1. עלי גנאים 2. חוסאם גנאים
|
החלטה,החלטה |
החלטה
בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים.
למשיבים מיוחסות עבירה של פציעה כשהעבריין מזויין וניסיון לפציעה, בכך שביום 29.1.10 בסכנין פצע המשיב 2 את המתלונן בחפץ חד שהחזיק, ומשיב 1 ניסה לדקור את המתלונן באמצעות חפץ שהחזיק בידו.
עיינתי בתיק החקירה ומצאתי כי קיימות ראיות לכאורה בעוצמה גבוהה להוכיח את אשמת המשיבים. מבלי לצטט מהעדויות אני מציין את עדותו של המתלונן מיום 29.1.10 וכן את הודעותיהם של עלי גנאים, אחמד אבו סאלח, חוסיין אבו סאלח, ועמאד אבו סאלח, אשר עולות בקנה אחד זו עם זו, ונתמכות בתיעוד רפואי.
לאור טיב העבירות המיוחסות, קמה חזקת מסוכנות מכוח סעיף 21 לחסד"פ. חזקה זאת לא נסתרה. ביצוע העבירות בצוותא, ובנסיבות שתוארו באישום ובתיק החקירה, מחזקות את המסקנה בדבר קיום מסוכנות.
לא שוכנעתי כי קיים חשש לשיבוש הליכי משפט.
משיב מס' 2 נעדר עבר פלילי לחלוטין.
משיב מס' 1 צבר לחובתו הרשעות קודמות, אם כי עיקרן בתחום הרכוש והאחרונה מלפני כ- 5 שנים.
בנסיבות הנ"ל שוכנעתי כי חלופה מרוחקת מאיזור מגורי המתלונן יש בה כדי לאיין את מסוכנותם, ואני משחרר את המשיבים לחלופה המוצעת לאחר התרשמות מהמפקחים.
ניתנה והודעה היום כ' שבט תש"ע, 04/02/2010 במעמד הנוכחים.
וויליאם חאמד, שופט
החלטה
לא מצאתי כי המצהירים הנ"ל יכולים להשגיח על המשיבים בכל שעות היממה.
יחד עם זאת, הרחקתם של המשיבים מהעיר סכנין יש בה כדי לאיין את מסוכנותם כאמור ולא מצאתי בנתונים הנ"ל של המצהירים כדי להצדיק להימנע מכך.
אני מורה לשחרר את משיב 1 בתנאי שישהה בתחום היישוב טייבה, תוך שנאסר עליו לצאת מיישוב זה עד תום ההליכים.
אני מורה לשחרר את משיב 2 תוך הרחקתו לעיר ת"א, שם יתגורר בבית אחיו, ונאסר עליו לצאת מתחומי עיר זאת עד תום ההליכים. למען הסר ספק הוא לא נדרש להיות במעצר בית.
כמו כן, כל אחד מהמשיבים יפקיד את הערבויות הבאות:
1. ערובה כספית במזומן ע"ס 8,000 ₪.
2. חתימה על ערבות עצמית ע"ס 10,000 ₪ והמצאת ערבות צד ג' בסכום זהה.
ניתנה והודעה היום כ' שבט תש"ע, 04/02/2010 במעמד הנוכחים.
וויליאם חאמד, שופט