מדינת ישראל נ' גנאיים

גזר – דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של תגרה במקום ציבורי, כמפורט בכתב האישום המתוקן.

במועדים הרלוונטיים לכתב האישום היה המתלונן עובד בסניף "יש" בבארות יצחק.

ביום 28.12.09 התגלע ויכוח בין הנאשם לעובד אחר במקום, והשניים הכו זה בזה באגרופיהם.

בהמשך יצאו הנאשם והעובד הנוסף מהחנות והנאשם לקח סכין ממחלקת הירקות בחנות ורץ לכיוון העובד הנוסף.

כאשר הבחין בכך העובד הנוסף הוא הוציא ממכנסיו את החגורה והכה בפניו של הנאשם, ובתגובה תקף אותו הנאשם באמצעות הסכין ונגרמה לו שריטה מעל הגבה השמאלית.

ביום 12.2.13 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בעבירה של תגרה במקום ציבורי, עבירה לפי סעיף 191 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

הנאשם נשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן בטרם נגזר דינו.

תסקיר שירות המבחן

מהתסקיר עולה כי הנאשם כבן 22, רווק, מוסלמי, תושב באקה אל גרבייה.

הנאשם הינו הבכור מבין 3 ילדים, ונמסר כי המשפחה הינה משפחה נורמטיבית.

הנאשם סיים 12 שנות לימוד והחל לעבוד בעבודות מזדמנות בכדי לממן את לימודיו האקדמאיים. נמסר כי כיום הוא לומד הנדסת חשמל במכללת רופין.

הנאשם קיבל אחריות על העבירה נשוא כתב האישום, ואישר כי באותו יום רב עם שותפו לעבודה ועל רקע זה בוצעה העבירה. הנאשם לא ידע להסביר את חומרת התנהגותו, שכן אינו רואה עצמו כמי שמתקשה לשלוט בכעסיו בדרך כלל.

הנאשם הביע חרטה והוא מודע לחומרת המעשה, אשר לדבריו אינו משקף את אישיותו והתנהגותו הרגילה.

הנאשם מסר כי יחסיו עם העובד הנוסף הינם טובים וכי מדובר באירוע מלפני 4 שנים, המוגדר על ידו כילדותי ואימפולסיבי.

הנאשם מסר כי האירוע וההליכים המשפטיים שננקטו גרמו לו לתחושת אכזבה ובושה, אך יחד עם זאת גרמו לו להבין כי עליו לדאוג להתקדמותו האישית הנכונה. לאור זאת רואה חשיבות בהשתלבותו בלימודים ומסר כי לא הסתבך מאז ביצוע העבירה באירועים פליליים דומים.

הנאשם מסר כי אינו רואה מקום להתערבות טיפולית ומפיק הלקחים בכוחות עצמו.

כן נמסר כי הנאשם נעדר עבר פלילי.

התרשמות קצינת המבחן היתה כי הנאשם הינו בחור נורמטיבי בעל שאיפות להתקדמות אישית ומקצועית, והאירוע, אשר ארע בשלהי גיל ההתבגרות, הינו אירוע חריג שאינו משקף את דפוסי התנהגותו.

קצינת המבחן אף התרשמה מהעדר צורך למעורבות טיפולית.