מדינת ישראל נ' גנאדי(עציר)

החלטה

בפניי בקשה לעיון חוזר בעניינו של המשיב. במסגרתה מתבקשת אני להקל בתנאים המגבילים שהושתו על המשיב באופן שיבוטל האיזוק האלקטרוני ויתאפשר למשיב לצאת למספר קצוב של שעות התאווררות בליווי ובפיקוח.

בתאריך 4/3/10 הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של השגת גבול כדי לעבור עבירה, תקיפת זקן הגורמת לחבלה של ממש ופציעה. לצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים.

בתאריך 10/3/10 הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב בתנאים הכוללים מעצר בית מלא בפיקוח אנושי ובאיזוק אלקטרוני לצד חתימה על ערבויות והפקדה במזומן ואיסור יצירת קשר עם המתלוננים.

בחלוף למעלה מחצי שנה ממועד שחרורו עותרת באת כוחו להקל בתנאים המכבידים שהושתו על המשיב ומפנה את בית המשפט לחלוף הזמן ולעובדה שבכל אותו הזמן שמר המשיב בקפדנות על התנאים המגבילים והצדיק את האמון שבית המשפט נותן בו.

עוד מפנה ב"כ המשיב לגילו של המשיב, כבן 70 לעובדה כי הוא נעדר עבר פלילי מכל סוג ומין שהוא ולכך כי בית המשפט כבר קבע בעבר כי מדובר במסוכנות נקודתית בלבד וכי מהמשיב אינה נשקפת מסוכנות כלפי כולי עלמא.

עוד מצביעה ב"כ המשיב כי הדיון בעניינו של המשיב נדחה לשמיעת הוכחות למרץ 2011, מועד רחוק יחסית ויש בכך כדי להוות שינוי נסיבות ולהצדיק עיון חוזר בתנאי שחרורו.

ב"כ המבקשת מתנגדת להקלה כלשהי בתנאי שחרורו של המשיב ומפנה את בית המשפט לכתב האישום החמור שהוגש כנגדו, לנסיבות ביצוע העבירה, כמו גם לתמונות המצויות בתיק החקירה המתעדות את החבלות שנגרמו למתלוננים. לדבריה מדובר באירוע שתוכנן מראש על ידי המשיב כשהוא מצטייד בכלים וחובש לראשו פיאה נוכרית. לטעמה כל נסיבות ביצוע העבירה מלמדות על תכנון מוקדם ומעידות על מסוכנות ממשית אשר הדרך היחידה לאיינה הם אותם תנאים מוקפדים שהוטלו על ידי בית המשפט.

שאלת תנאי שחרורו של נאשם הינם פרי איזון ראוי בין הפגיעה הנגרמת לנאשם ספציפי לבין האינטרס הציבורי. במסגרת איזון זה כך נקבע בפסיקה יש להביא בחשבון בין היתר את חלוף הזמן, את חומרת העבירות המיוחסות לנאשם, את מידת המסוכנות הנשקפת ממנו, את התנהגותו ועמידתו בתנאי חלופת המעצר ואת נסיבותיו האישיות, הכלכליות והנפשיות.

בענין שבפניי עברו למעלה מ-6 חודשים מאז שוחרר המשיב בתנאים מוקפדים ביותר ובמהלך כל אותו הזמן שמר המשיב בקפדנות על תנאי שחרורו והצדיק את האמון שבית המשפט נתן בו. לא ניתן להתעלם מהעובדה כי צפוי לחלוף עוד פרק זמן ארוך עד לתחילת משפטו של המשיב משניתן להסכים עליו כי התיק נקבע לשמיעה במועד רחוק יחסית, מרץ 2011. סבורני כי פרק הזמן שחלף עד כה לצד פרק הזמן שעשוי לחלוף הוא כזה המצדיק עיון מחדש בתנאי שחרורו של המשיב.

סבורני כי בשילוב הנסיבות בעניינו של המשיב ובמיוחד בשים לב לגילו המבוגר עד מאוד ולעברו הנורמטיבי לצד שמירה קפדנית על התנאים, יש כדי להצדיק עיון חוזר בהחלטה קודמת שניתנה בעניינו כמו גם היעתרות חלקית לבקשה גופה.

המשיב שבפניי כאמור הינו כבן 70 ללא כל עבר פלילי ובעל רקע נורמטיבי. מבלי להקל ראש בחומרת העבירות המיוחסות לו לא ניתן להתעלם מהעובדה כי מדובר באירוע בודד שלא קדמו לו אירועים פליליים או עבריינים נוספים. המשיב שומר בקפדנות על תנאי שחרורו ונראה כי בסנקציה המיידית והמוחשית שהופעלה כנגדו היה כדי להציב בפניו קו גבול מוחשי וברור.

בסיכומו של דבר, שילוב מכלול נתונים זה עם העובדה כי הדיונים במשפטו צפויים להתחיל אך בחודש מרץ מוביל לטעמי למסקנה כי יש מקום לאפשר למשיב לצאת לשעות התאווררות (צורך אנושי בסיסי) בליווי ובפיקוח.

סוף דבר, אני נעתרת לבקשה בחלקה באופן שאני מתירה למשיב לצאת בכל ימות השבוע בין השעות 10:00 ועד 12:00 לצורך התאווררות ובלבד שיהיה מלווה ומפוקח בכל העת באופן צמוד והדוק על ידי הערבה המפקחת.

כל יתר תנאי השחרור שנקבעו בעניינו של המשיב יעמדו בעינם.

יפר המשיב תנאי מן התנאים יעצר ויובא בפני שופט.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לפיקוח האלקטרוני לצורך פתיחת חלונות בשעת ההתאווררות.

ניתנה והודעה היום י"ב תשרי תשע"א, 20/09/2010 במעמד הנוכחים.

שרית זמיר, שופטת

הוקלד על ידי: אפרת אלבכר