מ"ת
בית משפט השלום ראשון לציון
|
14442-12-09
16/12/2009
|
בפני השופט:
הלית סילש
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
בוקה גירמא (עציר)
|
|
החלטה
בפני בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים.
כנגד המשיב הוגש כתב אישום שעניינו פריצה לרכב ואחזקת סכין שלא כדין.
המבקשת עתרה למעצרו עד לתום ההליכים ואילו ב"כ המשיב עתר לשחרורו בתנאים.
המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה לעניין הפריצה לרכב, אך חלק על קיומן של ראיות לעניין אחזקת הסכין.
בעניין זה נטען על ידי ב"כ המשיב כי המשיב לא נמצא כשהוא עושה שימוש בסכין ומדובר בסכין שהיתה מונחת במקום, ואין לייחסו דווקא למשיב. לטענת המשיב נוכח העובדה כי עסקינן ברכב שכור, שהרי לא ניתן לדעת, ובוודאי לא ברמת ההוכחה הנדרשת בהליך פלילי, כי הסכין שייכת למשיב (בהעדר טביעות אצבע) ומכאן שלא קיימות ראיות לכאורה אשר יכול ויביאו להרשעתו בגין אישום זה.
לאחר שעיינתי בחומר הראיות נחה דעתי כי קיימות בתיק זה ראיות לכאורה ביחס לשני סעיפי האישום.
המשיב נמצא כשהוא ברכב עצמו. מתוך שכך, בצדק, לא טען ב"כ המשיב להעדר קיומן של ראיות ביחס לאישום זה.
באשר לסכין, שהרי אין עסקינן בסכין מטבח איזוטרית אלא בסכין קצבים גדולה.
המחזיקים ברכב כדין, מסרו גרסה על פיה הסכין אינו בבעלותם. לכאורה לא היתה להם כל סיבה לטעון כך, במקרה שבו היתה הסכין שייכת להם. הגב' ספיר ואקנין ידעה לכאורה לומר במדויק כי הסכין וכן הגרביים במקום, אינם שייכים לה ומאידך להצביע על הרכוש ברכב, כמו הדיסקים שכן שייכים לה.
מאידך, המשיב לא זכר דבר מן האירוע, נוכח השימוש באלכוהול, בו הודה גם במסגרת חקירתו במשטרה.
יצוין כי מהודעתה של הגב' ואנקין ספיר אשר מצאה את המשיב ברכב עולה כי נדרש זמן כדי להעירו וכי משנשאל מה הוא עושה ברכב, השיב כי אינו יודע, והמשיך לכאורה לקלל את הגב' ואקנין.
הסכין, יצוין נמצאה בסמוך למשיב בתוך הרכב.
דומה כי לכל היותר, ככל שהדבר נוגע למשיב, קיימות בתיק זה שתי גירסאות , כאשר המשיב פרץ לרכב שאינו שלו, לא זכר דבר מן האירועים שקדמו לכניסתו לרכב והסכין נמצאה בסמוך אליו. כמצוות בית המשפט העליון, אין אני נדרשת לבחון מהימנותם של עדים, ואולם די לשיטתי באמור לעיל, כדי להוות תשתית ראייתית עם פוטנציאל הרשעתי.
מתוך שכך, באתי לכלל מסקנה כי קיימות בתיק זה ראיות לכאורה.
באשר לעילת המעצר שהרי עצם הימצאותו של סכין קצבים ברכב, מקימה עילת מסוכנות. העובדה כי לכאורה שהה בגילופין באותה עת, מוסיפה למסוכנות זו משנה תוקף.
לכאורה פרץ המשיב לרכב שאינו שלו, וללא כל היכרות מוקדמת עם המתלוננות. נוכח כך מדובר לכאורה במסוכנות שאינה נקודתית.
במקום שבו הוכח כי קיימת עילת מעצר וקיימות ראיות לכאורה, נדרש בית המשפט לבחינתה של חלופת המעצר. אין אני סבורה שיש מקום בתיק מעין זה להורות בהכרח על מעצרו של משיב עד לתום ההליכים.
טען ב"כ המשיב בפני כי יש מקום להסתפק בתיק זה בערובות כספיות אשר יבטיחו את התייצבותו של המשיב לדיונים בעניינו וכי ניתן בכל מקרה להסתפק בערבוות אלו.
אין דעתי כדעת ב"כ המשיב.