מדינת ישראל נ' גיל(עציר)

החלטה

1.בפני, כאמור, בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

2.כנגד המשיב הוגש לבית משפט זה כתב אישום, ובצידו בקשה למעצר עד תום ההליכים, בו יוחסו לו עבירות שעניינן תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפה סתם ואיומים.

3.בדיון אשר התקיים ביום 15.9.10, הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת עבירת האיומים המיוחסת למשיב. יחד עם זאת, ב"כ המשיב חלק על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית להוכחת יתר העבירות והמעשים המיוחסים למשיב.

4.בהחלטה אשר ניתנה על ידי ביום 28.9.10 (הנפרסת על פני 15 עמודים), ולאחר שבחנתי בקפידה את התשתית הראייתית הלכאורית בה אוחזת המבקשת, באתי לכלל מסקנה כי עיון בכתב האישום מלמד, כי המבקשת מייחסת למשיב 3 עבירות בשלוש קטגוריות של מעשים. באשר לעבירת האיומים המיוחסת בריבוי מקרים, הרי שכאמור, ב"כ המשיב לא חלק על קיומה של תשתית ראייתית להוכחת עבירה זו, כנטען בכתב האישום. קטגוריית המעשים האחרת המיוחסת למשיב הינה תקיפת רעייתו כנטען בכתב האישום, וקטגוריית המעשים השלישית עניינה תקיפת בנו של המשיב, נ., במהלך האירועים כנטען בכתב האישום.

5.עוד ראיתי לקבוע במסגרת ההחלטה שם, כי עיון בחומר הראיות כפי שזה פורט בהרחבה מלמד, כי התשתית הראייתית בה אוחזת המבקשת להוכחת עבירת התקיפה המיוחסת למשיב ראויה היא וכי באדנים שהוצגו, יש כדי להניח את התשתית הראייתית הלכאורית הצריכה להוכחת המיוחס המשיב בהקשר זה. באשר לתקיפה המיוחסת למשיב כלפי בנו נ., הרי שלאור הפירוט שפורט בהחלטתי שם באתי לכלל מסקנה כי בידי המבקשת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת המיוחס למשיב ביחס לתקיפתו של נ., אולם במסד הראייתי האחר הנמצא בתיק החקירה, כפי שפורט בהחלטתי שם, יש כדי לפגוע בדיות הראיות ובעוצמתן.

6.באשר לעילת המעצר, ראיתי לקבוע כי במעשיו אלו הלכאוריים של המשיב, בשים לב לטיבם, אופיים ונסיבות ביצועם, יש כדי להקים חזקת מסוכנות סטטוטורית בעניינו של המשיב, כקבוע בסעיף 21 לחוק המעצרים. דברים אלו נכונים הן ביחס לעבירת התקיפה המיוחסת למשיב כלפי רעייתו, הן ביחס לעבירת האיומים המיוחסת למשיב, בשים לב לריבוי המקרים, והן ביחס לתקיפת בנו, תוך שימת לב למסקנתי בדבר דיות הראיות ועוצמתן בהקשר זה.

7.עוד ראיתי לקבוע כי מסוכנותו זו של המשיב מתעצמת נוכח עברו הפלילי, הכולל בחובו הרשעה קודמת בגין עבירות אלימות במשפחה, שביצע המשיב כלפי רעייתו וילדיו ואשר בגינן נדון לעונש מאסר בפועל בן 40 חודשים, ממנו שוחרר בחודש אפריל 2010. עוד יצוין כי עונש מאסר מותנה תלוי ועומד בעניינו של המשיב.

8.באשר לחלופת מעצר, ציינתי כי כמצוות המחוקק, שומה על בית המשפט לבחון בכל מקרה אפשרות שחרורו של משיב על דרך חלופת מעצר, במסגרתה הגבלת חירותו פחותה היא. כך ציינתי, כי כנגד מעשיו של המשיב, עברו הפלילי והעובדה כי עונש מאסר מותנה תלוי ועומד בעניינו, עומדת העובדה כי אירוע התקיפה כלפי בת זוגו הינו בודד, ומבלי להקל בו ראש, אינו נמנה על הרף הגבוה של מעשי אלימות במשפחה. באשר לעבירת האיומים, מדובר בדברי איום אשר חלקם נאמר לפני זמן וביחס לתקיפת בנו של המשיב, ראיתי להפנות למסקנתי בדבר דיות הראיות ועוצמתן.

9.בנסיבות אלו סברתי, כי בטרם תתקבל החלטה סופית בשאלת מעצרו של המשיב, יש להורות על הגשת תסקיר מעצר בענינו, אשר יתייחס לכל הסוגיות הצריכות, כמו גם יבחן את החלופה המוצעת. בכך סברתי כי יהא כדי להניח את התמונה בכללותה בפני בית המשפט וליתן נתונים נוספים הצריכים בטרם הכרעה בבקשה דנן.

10.תסקיר כזה מונח בפני. מתסקיר המעצר שהוגש בעניינו של המשיב עולה, כי בבוא שירות המבחן לבחון את הסבירות להישנות עבירות זהות בעתיד לקח שירות המבחן בחשבון את מאפייניו של המשיב בהסתמך על האינפורמציה שבידיו. שירות המבחן התרשם נוכח הנימוקים המפורטים בעמוד 2 פסקה 2 לתסקיר, כי ישנה סבירות גבוהה להישנות עבירות זהות בעתיד. זאת ועוד, שירות המבחן בחן אף את הערבים המוצעים והעלה את השגותיו בעניין זה. על רקע כל שתואר בתסקיר, בא שירות המבחן והעלה ספק באשר ליכולתם של הערבים המוצעים להציב למשיב גבולות התנהגות ברורים ולדווח למשטרה במקרה של הפרת תנאים. לאור זאת ועל רקע הערכה בדבר רמת הסיכון הגבוהה במקרה דנן, אין שירות המבחן בא בהמלצה לשחרור המשיב למעצר בית והוא מטיל ספק באשר יכולתה של חלופה ביתית להפחית את המסוכנות המתוארת.

11.בדיון אשר התקיים בפני היום הלין ב"כ המשיב על האמור בתסקיר שירות המבחן, העלה את החסרים והתהיות העולים ממנו וכן הלין כלפי עבודת שירות המבחן כפי שפורט בהרחבה בטיעוניו שם. בחנתי השגותיו אלו של ב"כ המשיב ושזרתי אותן במכלול השיקולים השזורים והראויים להיבחן במקרה דנן. יחד עם זאת לא מצאתי בהן ככאלה אשר יש בהן כדי לרדת לשורשו של עניין וכדי לאיין ולכרסם במשקל אשר יש ליתן לתסקיר שירות המבחן ולהמלצה המובאת בעניינו. כך יודגש, כי שירות המבחן בחן באופן מקיף, מעמיק, את מיהות העושה, את האינטראקציה המשפחתית ובין היתר התייחס גם לעברו הפלילי, התייחסות אשר רלוונטית וצריכה ממן העניין. עוד שמתי לבי כי שירות המבחן לא עשה מלאכתו קלה ובחן במשנה תוקף וביסודיות הראויה את הדינמיקה המשפחתית ואת הסבירות להישנות עבירות זהות בעתיד, כפי שנפרשו בפני שירות המבחן בזיקה לכל הנתונים והפרמטרים שהיו בפניו. זאת ועוד, שירות המבחן עוד התייחס לערבים שהונחו בפניו וראה לקבוע כי לאור ההשגות שראה להעלות בעניין זה, ולאור הבעייתיות הנקוטה והנעוצה במשיב עצמו ורמת הסיכון הגבוהה הקמה ממנו, סבר שירות המבחן כי הוא מטיל ספק באשר ליכולתה של חלופה ביתית להפחית את המסוכנות הקמה מן המשיב. אם כן, המלצת שירות המבחן נסמכת בעיקרה על שני אדנים עיקריים. א', הבעייתיות והערכת המסוכנות הנעוצה במשיב עצמו וב', היכולת של החלופה המוצעת בזיקה למיהות העושה, לאיין מסוכנותו של המשיב בחלופה ביתית כלשהי.

12.בנסיבות אלו ונוכח מסקנת שירות המבחן כאמור לעיל, גם לא ראיתי להתרשם באופן בלתי אמצעי מן הערבים המוצעים, נוכח ההשגות שראה שירות המבחן להעלות ונוכח הספק באשר ליכולת חלופה ביתית כלשהי להפחית ממסוכנות המשיב.

13.באמור לעיל יש כדי לעלות בקנה אחד עם מהות המעשים הלכאוריים המיוחסים למשיב. מבלי שנעלמה מעיני מסקנתי בדבר דיות הראיות ועוצמתן, ככל שהדבר מתייחס לתקיפת בנו של המשיב, כמו גם חלוף הזמן מחלק מהאיומים המיוחסים ומהות עבירת התקיפה כלפי רעייתו של המשיב, הרי שכנגד אלה עומד עברו הפלילי של המשיב, הרלוונטי למהות העבירות המיוחסות לו כאן, העובדה כי אך לא מזמן שוחרר מעונש מאסר ממושך בגין עבירות אלימות במשפחה, העובדה כי עונש מאסר מותנה תלוי ועומד בעניינו והאמור בתסקיר שירות המבחן, הן ביחס להמלצתו והן ביחס לתוכנו, כמפורט שם.

14.בכל האמור לעיל יש כדי להביאני לכלל מסקנה, כי למרות השגותיי אשר פורטו ביחס לשלוש קטגוריות המעשים המיוחסים למשיב, הרי שעילת המעצר והמסוכנות הקמה מן המשיב, הינה בעוצמה כזו אשר אינה ניתנת לאיון על דרך חלופת מעצר ראויה, בהצטבר ובהינתן כל הנימוקים שפורטו בהרחבה בהחלטתי זו ובתסקיר שירות המבחן.

15.בשלושת קטגוריות המעשים יש באופן מצטבר כדי להניח מסד הצריך בבחינת מסוכנותו של המשיב, שעה שעסקינן בעבירות אלימות במשפחה המיוחסת לכאורה למשיב ומשכך, כאמור, קמה עילת מעצר שעניינה מסוכנות בעניינו. בעברו הפלילי של המשיב, המאסר המותנה התלוי ועומד בעניינו, התרשמות שירות המבחן מהמשיב עצמו ומהערבים המוצעים ומסקנתו כי לא יהא בחלופת מעצר ביתית כדי לאיין את אלה, יש כדי להביאני לכלל מסקנה, כי אין בחלופת המעצר כפי שהוצעה, כדי לאיין את עילת המעצר הקמה בעניינו של המשיב וכדי לאיין את מסוכנותו ולהבטיח שלומם ובטחונם של רעייתו וילדיו.

16.בנסיבות העניין ונוכח כל האמור לעיל, הרי שדין הבקשה להתקבל ומשכך אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ניתנה והודעה היום כ"ג חשון תשע"א, 31/10/2010 במעמד הנוכחים.

יפעת שיטרית, שופטת