מדינת ישראל נ' גולובב(אסיר)

הכרעת דין

כללי:

1.כנגד הנאשם מיוחסים ארבעה אשומים. הנאשם הודה באישומים שתיים שלוש וארבע וכפר באישום הראשון. הצדדים הסכימו כי חומר הראיות המתייחס לאישום זה יוגש בהסכמה לבית המשפט.

2.באישום הראשון נטען כי בליל ה- 6/5/09 בסביבות השעה 02:54 ברח' מטלון 75 התפרץ הנאשם לרכב מספר 3767603 בכך שפתח את תא המטען, סגר אותו, פתח את דלת הרכב נכנס לתוכו וישב בו מספר דקות. בהמשך לכך, התפרץ הנאשם לרכב מס' 2931204 אשר בשימוש עזאם אלנעמי בכך שפתח את דלת הנהג ונכנס לרכב. התביעה טוענת עוד כי הוא גרם נזק למנעול של הרכב השני.

3.הנאשם מודה כי נכנס לרכב הראשון וישב בו מספר דקות. לדבריו רכב זה נראה נטוש ונמצא במקום זמן רב. חסרי בית נוהגים לישון בתוכו. הנאשם ציין כי יצא מהרכב כיוון שלא מצא בו שמיכה.

באשר לרכב השני מכחיש הנאשם כי נכנס לתוכו. הוא מוסר כי הבחין שדלת תא המטען ברכב פתוח והוא סגר אותו.

4.בחיפוש שנערך על הנאשם לא נמצא דבר.

5.למשטרה היה קושי לאתר את בעלי או מחזיקי כלי הרכב. בסופו של דבר רק מחזיק הרכב השני פג'ו שנת יצור 1992 דגם 309 אותר ונחקר.

המחזיק ברכב זה מסר כי לא נגנב דבר מרכבו אך ציין כי נגרם נזק למנעול הדלת השמאלית.

המחזיק ברכב הבטיח להביא את רכבו לצורך הורדת מעתקים של ט"א אך לא עשה כן.

6.יצויין כי הנאשם מסר בחקירתו כי לא נגע בדלת של רכב הפג'ו וביקש לבדוק ט"א.

7.הרכב השני שהוא משנת יצור 1991 היה ללא רישיון רכב בתוקף ואיש לא בא למשטרה להגיש תלונה לגביו דבר המחזק את הטענה שמדובר ברכב שננטש ע"י בעליו.

8.לאחר שבחנתי את חומר החקירה שבתיק, הגעתי לידי מסקנה כי גרסת הנאשם הינה מהימנה ועל כן החלטתי לזכותו מהעבירות שיוחסו לו באישום הראשון.

9.הנאשם מורשע על פי הודאתו ביתר האישומים שיוחסו לו בכתב האישום, דהיינו: בשתי עבירות של פריצה לרכב לפי סעיף 413 ו' סיפא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), חבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413 ה' לחוק, ניסיון גניבה מרכב, עבירה לפי סעיפים 25 ו- 413 (א) לחוק, שתי עבירות של החזקת נכס החשוד כגנוב, לפי סעיף 413 לחוק ו גניבה מרכב לפי סעיף 413 ד' (א) לחוק.

ניתנה היום, 1212 ינואר 2014, במעמד הצדדים

חתימה