מדינת ישראל נ' גובנקו(עציר) ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות אשר יוחסו להם בכתב האישום המתוקן. עבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, עבירה בניגוד לסעיפים 7(א)+(ג) רישא, לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג–1972.

עובדות המקרה פורטו בהרחבה בכתב האישום. בקליפת האגוז יאמר כי בתאריך 1.3.11, ברחוב דוד המלך בטבריה, החזיקו הנאשמים, בצוותא חדא, בסם מסוכן מסוג הרואין במשקל 10.8418 גרם נטו, שלא לצריכה עצמית, מחולק ל- 19 מנות וזאת ללא היתר כדין.

על פי הסדר הטיעון שבין הצדדים, הנאשמים הודו והורשעו.

באשר לנאשם 1, הצדדים הגיעו ביניהם לידי הסדר טיעון, לפיו יוטלו על הנאשם 1 עונש  מאסר בפועל של 10 חודשים מיום מאסרו,  מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.

באשר לנאשם 2, הצדדים הגיעו לידי הסדר טיעון, לפיו יוטלו על הנאשם 2 עונש מאסר בפועל של 5 חודשים מיום מעצרו ומאסר על תנאי.

התביעה עתרה להטלת קנס ואילו הנאשם עתר להסתפק בהטלת התחייבות, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.

טיעונים לעונש מטעם הצדדים:

טיעונים לעונש מטעם התביעה:

בעניינו של נאשם 1, המאשימה עתרה לכבד את הסדר הטיעון, אשר לטענתה הינו הסדר סביר וראוי.

התביעה טענה כי בהסדר ניתן משקל להודאת הנאשם, הזמן השיפוטי שנחסך ולכך שהוא כולל מאסר בפועל.

באשר לנאשם 2, המאשימה ציינה, כי לנאשם אין הרשעות קודמות וזהו מאסרו הראשון.

המאשימה עתרה לכבד את הסדר הטיעון ועתרה להטלת קנס על הנאשם .

טיעונים לעונש מטעם ההגנה:

ב"כ נאשם 1, עתר לאמץ את הסדר הטיעון וטען כי ההסדר הינו ראוי בנסיבות העניין.

הסנגור טען כי הנאשם מכור לסמים ובשל כך החזיק בסמים. הסנגור ביקש לשלב את הנאשם בהליך שיקום במסגרת ריצוי עונש המאסר.

ב"כ נאשם 2, ביקש להתחשב בגילו של הנאשם, היותו כבן 24 שנים, ללא כל עבר פלילי. הנאשם סיים שירות צבאי ורק לאחרונה החל להשתמש בסמים קשים.

ב"כ הנאשם 2 ביקש להימנע מהטלת קנס על הנאשם ולהסתפק בתקופת המאסר שהוטל והוספת התחייבות כספית תחת הקנס.

ב"כ הנאשם 2 ציין כי רישיון הנהיגה של הנאשם נשלל בגזר דין שניתן בבית משפט צבאי.

דברי הנאשמים: