מדינת ישראל נ' גואטה(עציר) ואח'

החלטה

זוהי בקשה למעצר המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם בת.פ. 15592-02-13.

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); חבלה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 329(א)(1) יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין; נשיאת נשק – עבירה לפי סעיף 144(ב) יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין; סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה – עבירה לפי סעיף 332(2) יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין.

מכתב האישום בעניינם, עולה כי בליל 23/01/13 הגיעו המשיבים לביתו של יוסף שלום (להלן: "יוסי") בישוב ינוב, כשהם רכובים על אופנוע נהוג בידי המשיב 1. זאת, לאחר שקשרו קשר לירות במתלונן ולגרום לו חבלה חמורה. המשיבים החזיקו ברשותם אקדח ללא היתר. בהגיעם למקום, ירה המשיב 2 לעבר המתלונן 6 יריות באמצעות האקדח. כתוצאה מן הירי נפצע המתלונן, הוא אושפז בבית חולים, שם נותח והוצא קליע מגופו.

לאחר הירי, נמלטו המשיבים מהזירה כשהם רכובים על האופנוע, תוך שהם נוסעים במהירות גבוהה, חוצים צמתים שעה שהרמזור בכיוון נסיעתם מורה אור אדום, נוסעים בניגוד לכיוון התנועה ומסכנים את המשתמשים בדרך.

המשיבים נעצרו ביום 23/01/13 ומעצרם הוארך מעת לעת בהחלטת בית משפט השלום. כעת מבקשת המאשימה לעצרם עד לתום ההליכים המשפטים המתנהלים נגדם.

קיומן של ראיות לכאורה

עיינתי בתיק המוצגים שהגישה המבקשת ובו, לשיטתה, ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים במעשים המיוחסים להם בכתב האישום. פרט לתיק המוצגים, אשר הוגש במועד הדיון, הגישה המבקשת, במועד שלאחר הדיון ולפי החלטתי, מסמכים נוספים הנוגעים לממצאי טביעות אצבע של המשיב 2. כמו כן הוגשו דו"חות משל"ט אשר הוזכרו במהלך הדיון ונשמטו מתיק המוצגים. תגובת ב"כ המשיב 2 לעניין ממצאי בדיקת טביעות אצבע התקבלה ביום 06/03/13.

ביום 10/03/13 הוגשה בקשת המבקשת לצרף חומר חקירה נוסף שהתקבל לידיה באותו יום – חוות דעת מומחה לעניין שרידי ירי שנמצאו על בגדיהם וגופם של המשיבים. בהחלטתי מאותו יום, הוריתי לצדדים להביע עמדתם לעניין הצירוף עד למחרת היום. בתגובתו, התנגד ב"כ המשיב 1 להוספה מאוחרת של חומר ראיות לתיק החקירה, אך עם זאת טען לגופו של עניין כנגד ממצאי חוות הדעת וכנגד דו"חות המשל"ט. ב"כ המשיב 2 לא הגיש תגובתו לבקשה להוספת ראיות, עד למועד זה.

הלכה ידועה היא, כי בשלב המעצר בית המשפט אינו בוחן שאלות של מהימנות ומשקל הראיות. הכרעתו של בית המשפט בשלב זה מתמקדת בפוטנציאל ההוכחתי הטמון בראיות הגולמיות המוצגות לפניו – ראיות לכאוריות, להבדיל מראיות רגילות (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133, 143 (1996)). לאחר שעיינתי היטב בתיק המוצגים שהגישה המבקשת, סבורני כי מכלול הראיות שהוצגו על ידי המבקשת צולח את משוכת הראיות הלכאוריות הנדרשות לשלב זה של ההליך, וזאת אף בהתעלם מן הראיות הנוספות שצורפו במועד שלאחר הדיון.

עם זאת, סבורני כי לאור העובדה שההכרעה ממילא אינה נוגעת לשאלות של מהימנות ומשקל הראיות ומאחר שניתנה לב"כ המשיבים הזדמנות להגיב לראיות הנוספות שהציגה המבקשת, הרי שאין להתעלם מהן ויש לבחון את כוחן הפוטנציאלי להוות ראיות בהליך הפלילי המתנהל נגד המשיבים.

ולענייננו-

הודעת המתלונן נגבתה ביום 23/01/13 בבית החולים. בהודעתו מספר המתלונן כי אוים על ידי מתחרה עסקי בתחום הסחר ברכבים, על רקע הצעה עסקית מתחרה שהגיש לחברת "אוויס" להשכרת רכב. לדברי המתלונן, ביום 21/01/13 איים עליו אותו מתחרה באומרו לו "בחמש אלף אני מביא לך אנשים שיעשו לך את המגרש גחל" (עמ' 1 ש' 4-5 בהודעה מיום 23/01/13). המתלונן מספר כי עובר לתקיפתו, בשעות הערב המוקדמות, קיבל שיחת טלפון מאדם לא מוכר, אשר הזהיר אותו שלא לגשת למכרז של חברת "אוויס". כמה שעות לאחר מכן המתלונן הבחין בקטנוע מסוג "טימקס שחור או כסוף" (עמ' 1 ש' 16 בהודעה מיום 23/01/13) ועליו שני רוכבים. המתלונן התקדם לכיוון הקטנוע ואז החל הרוכב האחורי לירות לעברו. כך תאר את הירי בהודעתו הראשונה: "אני רואה מתוך המעיל של זה שיושב מאחורה כמו אש ושומע 3-6 יריות" (עמ' 1 ש' 21-22 להודעת מיום 22/01/13).

המתלונן מסר הודעה נוספת ביום 24/01/13, במסגרתה חזר על עיקרי הודעתו הראשונה והוסיף את הדברים הבאים:

"זה שישב מאחור פתאום אני רואה, לא שהוא שלף אקדח, כאילו האקדח בתוך הז'קט שלו והוא ירה אלי ממרחק של כ-5 מטר לפחות 6 פעמים" (עמ' 2 ש' 39-40 בהודעה מיום 24/01/13) בהמשך הדברים הבהיר ואמר כי לא ראה אקדח וכי האקדח היה מכוסה (עמ' 2 ש' 43).

על פי דו"ח הפעולה של רס"מ מאיר חדד, לאחר שהתקבל דיווח על הירי לעבר המתלונן אותר אופנוע שחור מסוג טי מקס, ברמזור צומת ביאליק בכביש מספר 4, עליו שני רוכבים. ניידת המשטרה התקדמה לכיוון האופנוע על מנת לחסום את נסיעתו, אולם משהבחין נהג האופנוע בניידת המתקרבת אליו החל בנסיעה מהירה. רס"מ חדד הפעיל מערכה כריזה, סירנה ואורות מהבהבים וקרא לרוכבי האופנוע לעצור, אולם אלה לא שעו לקריאה. רס"מ חדד מתאר מרדף שהתנהל אחר רוכבי האופנוע ברחבי העיר חדרה, במהלכו נסע האופנוע במהירות גבוהה ברחבי העיר תוך שהוא מסכן הולכי רגל, חוצה צמתים תוך שהוא מתעלם מן הרמזורים המורים אור אדום בכיוון נסיעתו, חולף על פני מחסום משטרתי, וכל זאת בזמן שניידות משטרה דולקות אחריו.

על פי האמור בדו"ח הפעולה, רוכב האופנוע האחורי נשמט ממנו בצומת הרחובות בגין - רחבעם זאבי, בעוד הנהג המשיך בנסיעתו הפרועה נגד כיוון התנועה. רס"מ חדד המשיך במרדף אחר נהג האופנוע תוך שמירה על קשר עין איתו. בשלב מסוים איבד נהג האופנוע את השליטה על האופנוע והחליק על הכביש כשהוא נגד כיוון התנועה. נהג האופנוע קם מיד והחל בורח בריצה כשקסדה עדיין לראשו. ניידת המשטרה המשיכה במרדף אחריו, תוך שמירה על קשר עין כאמור עד שלבסוף הוא נתפס וזוהה כמשיב 1. על גופו של המשיב 1 נמצאו סימני חבלה ושפשוף.

רס"ב ימי שוקרון ערך גם הוא דו"ח פעולה המתאר את המרדף אחר האופנוע. על פי האמור בדו"ח הבחין רס"ב שוקרון בשני רוכבים אשר היו על האופנוע במהלך המרדף. כאשר הגיעו לכיכר כפר הים המצויה בצומת הרחובות בגין - רחבעם זאבי בחדרה, נעלם האופנוע מעיניו למשך שתיים שלוש שניות ולאחר מכן פרץ שוב כשהוא נוסע בניגוד לכיוון התנועה, אולם הפעם כאשר על האופנוע רוכב אחד בלבד.

בכיכר כפר הים נעצר המשיב 2 כשהוא שוכב מאחורי רכב מסחרי לבן, לצידו מונחת קסדת רכיבה. המשיב 2 נראה לחוץ ומבוהל וכאשר נשאל על ידי השוטרים מה הוא עושה במקום השיב: "זה לא אני לא עשיתי כלום" (דו"ח פעולה של השוטר בר אלמשעלי מיום 23/01/13). מכנסיו של המשיב 2 היו קרועים, רגל ימינו חבולה ובתחנת המשטרה ביקש טיפול רפואי לאור כאבים שסבל ברגלו (דו"ח פעולה ערן טל).

בסמוך למקום תפיסתו של המשיב 2, בחלקה המזרחי של כיכר כפר הים, נתפסה ציפת בד בצבע בז', הנחזית להיות ציפה לכרית. בתוך הציפה נמצאו אקדח שחור ובו מחסנית וכן חמישה תרמילים של אקדח ללא קליע. מבית הבליעה של האקדח נחלץ כדור שלא נורה.