מדינת ישראל נ' גברין (עציר)

החלטה

לפניי ערר על החלטת בית משפט קמא מיום 23.1.12 (במ"ת 43456-01-12, כב' השופטת מאק), בבקשת העוררת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המתנהלים נגדו, לפיה נקבע כי המשיב ישוחרר ממעצרו אם יפקיד סכום של 100,000 ₪ וכן ימציא שני ערבים על סך 50,000 ₪ כל אחד.

נגד המשיב הוגש כתב אישום הכולל שמונה אישומים בעבירות על פי סעיפים 52 ו- 117(ב)(1),(5),(8) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1975 (להלן: "החוק"). בכתב האישום מואשם המשיב בהוצאת חשבוניות שאינן משקפות עסקת אמת במטרה לסייע לאחר להתחמק מתשלום מס, שימוש במרמה או בתחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס, ניכוי מס תשומות בלא שיש בידיו חשבוניות מס כדין, ועבירה לפי סעיף 52 לחוק.

על פי הנטען בכתב האישום, בתקופה הרלבנטית היה המשיב המנהל הפעיל של ארבעה "עוסקים מורשים". בדוחות שהגישו ניכו "העוסקים המורשים", באמצעות המשיב, תשומות על סך 2,299,583 ₪ ללא מע"מ וזאת בלא שיש בידיהם חשבוניות מס כדין, במטרה להתחמק מתשלום מס, בנסיבות מחמירות.

כמו כן הוציא המשיב חשבוניות מס על שם חברות שונות למספר עוסקים בסך של 6,763,878 ₪ ללא מס, כשהמס הכלול בהן הוא 1,001,681 ₪, וכשחשבוניות אלו אינן משקפות עסקאות אמת, וזאת במטרה לסייע לאחרים להתחמק מתשלום מס. בנוסף ביצע המשיב עבירות של שימוש במרמה ובתחבולה בכוונה להתחמק מתשלום מס. כן לא נרשם המשיב כ"עוסק מורשה" מאז שנת 2008, בניגוד לסעיף 52 לחוק מס ערך מוסף.

בדיון שהתקיים בבית משפט קמא בבקשת העוררת למעצר עד תום ההליכים, לא נידונה שאלת הראיות לכאורה, וב"כ המשיב אינו חולק גם עתה על קיומן של ראיות לכאורה באשר למעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום.

באשר לקיומה של עילת מעצר נגדו, ציין בית משפט קמא בהחלטתו כי, מצד אחד, העבירות המיוחסות למשיב, היקפם ותחכומן, והעובדה שהמשיב נמצא חלק מזמנו מחוץ לגבולות המדינה, מקימים עילת מעצר נגדו, ברם, מאידך גיסא, יש בכל זאת לשחרר את המשיב בתנאים, וזאת כיון שלדעתו של בית משפט קמא, אין לשקול מעצר עד תום ההליכים בתיקים כלכליים מהסוג הזה; ובהקשר זה צוין, כי בבתי משפט השלום מתנהלים תיקים רבים מהסוג הזה, וכלל הנאשמים בתיקים אלה אינן עצורם עד תום ההליכים. כמו כן קבעה כב' השופטת מאק כי העוררת לא הציגה בפניה פסיקה כלשהי בה אכן נעצרו המשיבים על עבירות דומות. אי לכך, מצא בית משפט קמא כי באיזון הכולל, החלטתו לשחרר את המשיב בתנאים משקפת את האיזון הראוי בין עילת המעצר והמסוכנות הנשקפת מהמשיב לבין החובה לשקול שחרור בתנאים ולמנוע מעצר טרם הוכחת אשמתו של אדם.

ב"כ העוררת טוענת לפניי כי בהחלטתו לא התייחס בית משפט קמא בחומרה הראויה לשיטתיות, התחכום והיקף העבירות, בסכומים גבוהים של מיליוני שקלים, כפי שמיוחס למשיב בכתב האישום; וזאת, כשמדובר בעבירות מסוג פשע, שבוצעו נגד הוראות חוק המע"מ בנסיבות מחמירות.

בנוסף, לא שקל בית משפט קמא שני שיקולים מרכזיים נוספים: ראשית, לא ניתן המשקל הראוי לקלות שבה יוכל המשיב להמשיך ולבצע את העבירות מהסוג בהן הוא מואשם אם לא ייכנס מאחורי סורג ובריח, וגם במעצר בית מלא ניתן יהיה באמצעים פשוטים של טלפון, פקס ומחשב להמשיך ולבצע את העבירות המיוחסות לו בהיקף דומה. שנית, המשיב במקרה דנן נמצא רוב זמנו בשטחי איו"ש, ועל אף שהינו בעל תעודת זהות כחולה, עם כתובת בירושלים, יש להתייחס לא רק לכתובתו הפורמאלית אלא למקום הימצאותו בפועל, ולמשיב משפחה ענפה בנפת חברון בכפר שעיר; ובהקשר זה אף מציינת ב"כ העוררת כי החוקרים אכן ניסו לאתר אותו בכתובתו בבית חנינא ולא הצליחו, בעוד שעשו אייכונים של הטלפון שלו ונמצא שרוב זמנו שוהה באזור כפר שעיר ולא בירושלים. בפועל, המשיב אף נתפס במחסום על יד אותו כפר. עובדות אלו מחייבות התייחסות מיוחדת בשיקולה של כל חלופת מעצר, דבר שלא נעשה בהחלטתו של בית משפט קמא.

בתשובה טוען ב"כ המשיב כי אין למצוא פסקי דין שבהם הוחלט על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים בעבירות מס מהסוג שבו מואשם המשיב דנן. זאת ועוד, לטענת ב"כ העוררת בדבר מקום הימצאותו של המשיב אין כל שחר, מדובר במשיב בעל תעודת זהות כחולה עם כתובת ירושלים ואין כל הצדקה לבקשתה כי בית המשפט יתעלם מעובדות אלו ויתייחס למשיב כתושב יו"ש כשבפועל הינו תושב ירושלים. ב"כ המשיב אף טוען כי תנאי החלופה שקבע בית משפט קמא הם כבדים ביותר, אבל, בכל זאת אבקש כי החלטת בית משפט קמא תישאר על כנה וכי בית המשפט לא ייתן יד לחריגה המבוקשת על ידי ב"כ העוררת מן הפסיקה המקובלת בעבירות מהסוג בו מואשם המשיב.

בהחלטתי מיום 26.1.12, הוריתי על הזמנת תסקיר מעצר בטרם קבלת החלטה בערר זה. תסקיר מעצר הוגש לבית המשפט ביום 9.2.12. בסיכומו של התסקיר לא נקבעה המלצה כלשהי, מאחר ולא הוצעה חלופת מעצר, וכן נוכח התנהלות אחיו של המשיב, אשר לא הגיע לפגישה עם קצין המבחן, לא יצר קשר עם שירות המבחן ולבסוף הודיע כי דווח לו שיש לו תיק פלילי, המונע ממנו לשמש חלופה מתאימה. כן צוין כי המשיב ובני משפחתו מסרו כי לא יוכלו לגייס סכום ערבות גבוה, כפי שנקבע.

לאחר שעיינתי בתיק ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל.

בנדון דנן, אין מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה.

באשר לעילת מעצר, ראשית אציין כי במסגרת הערר שלפניי הגישה ב"כ העוררת פסיקה הנוגעת לעבירות הדומות לעבירות בהן הואשם המשיב, בהן הוחלט על מעצר עד תום ההליכים; זאת, בשונה מהליך נשוא הערר, בו לא הציגה ב"כ העוררת בפני בית משפט קמא פסיקה שכזו. מעיון בפסיקה האמורה עולה כי היום כבר מקובלת הגישה בבתי המשפט, לפיה, עבירות מס חמורות, מעצם טיבן והיקפן, יוצרות עילת מסוכנות לצורך מעצר עד תום ההליכים. כאשר היקף העבירות רחב, הן מצד גובה הסכומים והן מצד מספר האנשים (וחברות) המעורבים בעבירות אלו, וכאשר בוצעו בתחכום רב בכדי להונות את רשויות המס, נוצרת עילה למסוכנות לציבור ולקופתו, הדומה למסוכנות הנגרמת לציבור כתוצאה מעבירות רכוש.

יפים לעניין זה דברי כב' השופטת ד' בייניש (כתוארה דאז) בבש"פ 5431/98 פרנקל ואח' נ' מ"י, פ"ד נב(4) 268, 272, וכדלקמן:

מעשים שנועדו לפגוע ברכוש ולשלול רכוש פוגעים בסדרי החברה, פוגעים גם בזכויותיה היסודיות של יחידיה, ובנסיבות מסוימות יש בהם כדי לסכן את ביטחונה של החברה ואת ביטחונו של כל אדם בה...

מטעמים אלה ניתן לקבוע כי עבירות רכוש המבוצעות באופן שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של עבריינים מספר, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים, עלולות לפי מהותן ונסיבות ביצוען לסכן את ביטחון האדם ואת ביטחון הציבור.

לפיכך, אין לשלול קיומה של עילת מעצר בכל מקרה של עבירות המבוצעות נגד הרכוש, ויש לבחון את מכלול נסיבות כדי לקבוע אם נתקיימה עילת מעצר, היינו – לבחון אם נשקף מן העבריין אשר לו מיוחסת העבירה סיכון לביטחון במשמעותו האמורה.

לעניות דעתי עבירות מס חמורות, שהיקפן נרחב, והמבוצעות בתחכום ובשיטתיות, אינן מזיקות פחות לציבור מאשר עבירות רכוש, ואף הן מסכנות את הציבור. משכך, נכון בעיניי כי כשם שיש לבחון מעצר עד תום הליכים בעבירות רכוש המבוצעות באופן שיטתי או בהיקף ניכר, יש לבחון מעצר עד תום ההליכים בעבירות מס המבוצעות באופן דומה, לאור הסכנה החמורה הנשקפת לצבור מהישנות המעשים המיוחסים למשיב, ואין לשלול מעצר עד תום ההליכים באופן אוטומטי.

בנדון דנן, העבירות המיוחסות למשיב בוצעו בתחכום רב, נפרשות על פני למעלה משנתיים, כאשר מעורבים בעבירות אלו מספר רב של אנשים וחברות אשר על שמם הנפיק המשיב חשבוניות מס בהיעדר ידיעתם והסכמתם, והועלם מס בהיקף של מיליוני שקלים. כל זאת עשה המשיב ללא שנרשם כעוסק מורשה מאז 2008 (בניגוד לחוק), תוך שהוא משתמש באחרים ודורש מהם שיירשמו כ"עוסק מורשה" או יקימו חברות, וכי יבצעו פעולות שונות כדוגמת חתימה על חשבוניות "ריקות", וכן אף זייף חשבוניות של עוסקים מורשים אחרים.