מדינת ישראל נ' גבארה סאיד

גזר דין

הנאשם הודה והורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום:

נהיגה ברכב ועקיפת רכב אחר, תוך חציית קו הפרדה רצוף שלא נמצא לצידו הימיני קו קטעים בניגוד לתקנה 47 (ה) (5) לתקנות התעבורה.

נהיגה ברכב שרישיון הנהיגה פקע מעל 6 חודשים, בשנת 2003 – עבירה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה.

2.על פי עובדות כתב האישום הנאשם בתאריך 13.04.11 בשעה 08.57, נהג הנאשם ברכב פרטי תוצרת רנו, בכביש 554 לדרום, כאשר הנו ללא רישיון נהיגה, ותוך ביצוע עבירת התנועה כאמור.

3.הצדדים הגיעו לידי הסדר מסגרת שבמסגרתו תגביל עצמה המאשימה בטיעוניה למאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ואילו ב"כ הנאשם יטען לביצוע עבודות של"צ.

בטיעוניה לעונש, פרטה התביעה בפני בית המשפט את עברו התעבורתי המכביד של הנאשם אשר צבר לחובתו 41 הרשעות קודמות בתעבורה, כאשר הנו נוהג משנת 1996, וכן הציגה עבר פלילי עשיר הכולל חבלה של ממש, פריצה, גניבה, החזקת סמים, עבירות שבגינם ריצה מאסר בפועל. המאשימה עתרה למאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי מרתיע של שנה, פסילה ופסילה על תנאי.

הסנגור המלומד והנאשם טענו לנסיבותיו האישיות של הנאשם, וזאת לעניין עקרון שיקומו של הנאשם, תוך הפניית בית המשפט לתסקיר שירות המבחן, והעובדה כי הנאשם מגדל לבדו שת שני ילדיו הקטנים לאחר שאשתו עזבה את הבית ואינה מצויה בקשר עם ילדיה, נטען כי הנאשם יצא לדרך חדשה של שיקום והתנתקות מעברו, וביקש להסתפק בעבודות שירות למען הציבור (של"צ), מאסר מותנה משמעותי, ורכיבי ענישה מתונים.

קביעת מתחם העונש ההולם (סע' 40 ג' (א)):

נהיגה ללא רישיון:

בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשה העבירה, שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, עקרון ההלימה יש להתחשב:

א. בערך חברתי שנפגע מביצוע העבירה, שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך וזאת על ידי נהיגת הנאשם שזמן כה ממושך לא חידש רישיון נהיגתו.

ב. מידת הפגיעה בערך החברתי, ובמקרה שלפנינו מדובר בזלזול בחוק ע"י הנאשם.

ג. מדיניות הענישה הנהוגה במקרה זה מתחשבת בצורך להבטיח בטיחות בדרכים, מאבק בתאונות דרכים והעברת מסר על ידי בית המשפט באמצעות הטלת עונשים הולמים, על אילו שבהתנהגותם מגבירים הסיכון לגרימת תאונות הרכים ולבטח כאלו המפרים החוק בכוונה תחילה.

ד. נסיבות הקשורות בביצוע העבירה על פי עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם, הלה נהג ברכבו בכביש ראשי , ללא רישיון נהיגה ועוד הוסיף חטא על פשע בכך שעבר עבירה של עקיפה מסוכנת מעבר לקו הפרדה רצוף, וכך סיכן את הציבור – אם כי עבירה שעל פי החוק אין בגינה חובת פסילת רישיון נהיגה.

לאור כל לאור כל המפורט לעיל, הנני קובע את מבחן העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם כדלקמן:

במקרה שלפני הציגו הצדדים הסדר ובו אפשרות של של"צ, ואציין מיד לטעמי מדובר ברף הנמוך של מתחם אפשרי בנסיבות אלו.

מאסר על תנאי 6-12 חודשים.

פסילה בפועל: לתקופה של 6 עד 18 חודשים.

פסילה על תנאי + קנס.