מדינת ישראל נ' גאבר(עציר)

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופטת בן ארי), מיום 21.4.13 במ"ת 16234-03-13 בה הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב למעצר בית מלא בבית הוריו בכפוף לחתימה על ערבות עצמית וערבויות צד ג' בסך של 10,000 ₪, הפקדה בסכום של 7,000 ₪ והעמדת המשיב תחת פיקוחו של שירות המבחן לתקופה של שישה חודשים.

העובדות הצריכות לענייננו

ביום 10.3.13 הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו, בארבעה אישומים שונים, עבירות של סחר בסם מסוכן בנפרד ובצוותא והסתייעות ברכב לביצוע פשע.

מעובדות כתב האישום עולה כי המשיב ואחר סיפקו לסוכן משטרתי, במספר אירועים שונים, סמים מסוג חשיש. לציין כי באישום הרביעי סיפק המשיב לסוכן את הסמים ללא הסתייעות באדם נוסף.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ביום 3.4.13 הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ועתר לקבלת תסקיר אשר יבחן חלופת מעצר ביתית. חרף התנגדות המבקשת (העוררת דהכא) הורה בית המשפט על קבלת תסקיר.

ביום 21.4.13 נוכח המלצת שירות המבחן הורה בית המשפט קמא על שחרורו של המשיב למעצר בית בתנאים המפורטים מעלה.

על החלטה זו נסב הערר שבפני.

טענות העוררת:

ב"כ העוררת הפנתה לעברו הפלילי של המשיב הכולל שתי הרשעות משנים 2011 ו-2012 בגין עבירות של תקיפה וחבלה ממשית, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, הפרעה לשוטר, תקיפת שוטר, איומים והתנהגות פרועה במקום ציבורי.

בהמשך התייחסה לתסקיר שירות המבחן וטענה כי לא ניתן לראות בתסקיר האמור כתסקיר חיובי חרף העובדה כי בסופו של יום בא התסקיר בהמלצה חיובית.

בדבריה עמדה על התרשמותו של שירות המבחן כי המשיב מתקשה בהצבת גבולות, קל לפיתוי ואינו תופס את הסם כמזיק.

עוד ציינה כי בתחילה התנגד שירות המבחן להשבת המשיב לעיר מגוריו, טייבה, אך לבסוף ומשלא נמצאה חלופה נוספת הרי ששירות המבחן התרצה על אף שלא הוכח כל שינוי בנסיבות.

באחרית דבריה הפנתה לחקירתם של המפקחים המוצעים בבית המשפט קמא. ב"כ המבקשת הדגישה את יחסו המצמצם של אב המבקש, אשר אושר כמפקח, לעבירות בהן הורשע המשיב בעבר והסיקה מדברים אלו שאין ביכולתו לשמש מפקח ראוי.

ב"כ המשיב סבר כי אין להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא. לשיטתו, החלטת בית המשפט קמא הינה החלטה מאוזנת המתייחסת למכלול ההיבטים הקיימים ובכללם עברו של המשיב והמלצותיו של שירות המבחן.

בנוסף הפנה לעובדות כתב האישום מהן עולה כי המשיב סחר לכאורה בסמים לאורך תקופה של ימים ספורים בלבד ולא במשך תקופה ארוכה כפי שטענה המבקשת בעררה. עוד הדגיש כי עסקינן במכירת סם לסוכן ועמד על כך שלעיתים הסוכנים משדלים את סוחר הסמים.

לבסוף הפנה להמלצתו החיובית של שירות המבחן ולעובדה כי המשיב נטל אחריות על מעשיו.

דיון, מסקנות והכרעה

המחוקק נתן דעתו לעבירות המיוחסות למשיב וקבע כי הן מקימות עילת מעצר סטטוטורית. בתי המשפט, על ערכאותיהן השונות, מיישמים קביעה זו כך שבדרך כלל, זולת במקרים חריגים, משיבים המואשמים בפעילות מסחרית בסם נעצרים עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדם. עמדה על השופטת חיות באומרה: