החלטה
1.בפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.
2.כפי שפירטתי בהחלטה קודמת, עפ"י עובדות כתב האישום שהוגש כנגד המשיב, ביום 8.1.10 בין השעות 12:00 -15:00 התפרץ הנאשם לרכב, גנב ממנו תיק ובו מצלמה דיגיטלית מכשיר סלולארי סמסונג, כרטיס מתנות ובו כ- 600 ₪, כסף מזומן וכן כרטיס אשראי. כן נטען בכתב האישום, כי המשיב רכש מצרכים באמצעות כרטיס האשראי במספר הזדמנויות. באישום השני, נטען כי ביום 12.1.10, לאחר שנעצר בשל העבירות נשוא פרטי האישום הראשון, איים המשיב בפגיעה שלא כדין על חייו של קצין משטרה, רפ"ק רועי ולדמן, בכך שאמר לו "אין לך אומץ על אזרחי נראה אותך בלי מדים אחד על אחד בחוץ, אני אטפל בך רק על מדים אתה יכול עליי. יש לי חברים שיכולים להראות לך ולטפל בך. המשפחה של אמא שלי היא משפחת אטדגי הם מסוכנים והם ידעו איך למצוא אותך ואיך לפגוע אותך כשלא תהיה בתחנה".
3.העבירות המיוחסות למשיב הן: באישום הראשון: שלוש עבירות הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17(1) לחוק כרטיסי החיוב תשמ"ו – 1986; ניסיון הונאה בכרטיס חיוב – עבירה לפי סעיף 17(1) לחוק כרטיסי חיוב; ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין התשל"ז – 1977, פריצה לרכב בכוונה לגנוב – עבירה לפי סעיף 403 (2) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 וגניבה מרכב – עבירה לפי סעיף 413(א) לחוק העונשין התשל"ז- 1977. ואילו באישום השני מיוחסת לנאשם עבירת איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז – 1977.
4.בהחלטתי מיום 20.1.10 ולאחר שקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה שיש בהן, לאחר עיבודן הסופי, להביא להרשעתו של המשיב ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים שהועלו בפני, סברתי, כי ראוי בנסיבות העניין ובטרם מתן החלטה סופית בבקשה, לקבל תסקיר שירות המבחן המתייחס למסוכנותו של המשיב (הן בעבירות רכוש והן בעבירות אלימות). כן ביקשתי, כי שירות המבחן יתייחס לחלופת מעצר.
5.תסקיר שירות המבחן נשלח לתיק בית המשפט והוא סוקר בפירוט רב את נסיבותיו של המשיב ואת נסיבות מעצרו. שירות המבחן התרשם, כי המשיב נוטה להגיב באופן תוקפני בעת חווית לחץ ובשיחה עמו הביע תחושת כוחנות כלפי השוטר. כמו כן, עפ"י תסקיר שירות המבחן, הציע המשיב להשתחרר לחלופת בבית אביו ובפיקוח אביו ואחותו; אלא שבשיחה עם אביו ואחותו של המשיב התרשם שירות המבחן כי אין הם מוכנים לפקח על המשיב פיקוח צמוד ואף ציינו התנגדותם לחתום על ערבות עצמית המבטיחה את תנאי שחרורו של המשיב ואת הפיקוח על תנועותיו. כמו כן, התנגדו השניים להטלת פיקוח אלקטרוני בדירה בה מתגוררת המשפחה.
6.לסיכום, קובע שירות המבחן כי אין בשחרור המשיב לחלופת מעצר בפיקוח אביו ואחותו ולאור עמדתם של אלה האמורה לעיל, כדי לצמצם את רמת הסיכון להתנהגות פלילית ופורצת גבולות מצד המשיב, ובהתאם נוכח העדר קיומה של חלופת מעצר שיש בה כדי להציב למשיב גבול ברור, אין שירות המבחן ממליץ לשחרר את המשיב ממעצרו.
7.בישיבת יום 10.2.10 התייצב ב"כ המשיב בפניי וטען כי יש מקום לשחרר את המשיב למעצר בית בפיקוח אלקטרוני ללא פיקוח אנושי, וזאת לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה שבפני, לרבות נסיבותיו האישיות של אביו של המשיב ושל אחותו שעתידה להתחתן בקרוב. חרף סירוב אביו של המשיב בפני שירות המבחן להציב פיקוח אלקטרוני בביתו, הסכים אביו של המשיב בפני להצבת פיקוח כזה בביתו, אך מבלי שהדבר יחייבו לפקח על בנו בפיקוח צמוד.
8.מסוכנותו של המשיב נבחנת הן בהתאם לטיב העבירה ונסיבות ביצועה והן לפי נסיבותיו האישיות של המשיב (שחלקן נסקרו בתסקיר שירות המבחן). אציין, כי ברור היום, הן לאור נסיבות ביצוע העבירה והן לאור המסוכנות עליה עמד שירות המבחן, שקיימת עילה המצדיקה מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21(א)(1) (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו – 1996 . המשיב שביצע עבירות רכוש איים על שוטר תוך כדי מילוי תפקידו בכוונה להפחידו ואף להניאו מלבצע תפקידו; עבירת איום לבדה יכולה להוות יחד עם נסיבות אחרות ראייה לכאורה למסוכנותו של המשיב (ראו בש"פ 3384/97 זוהר מגרישווילי נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 97 (2)). בנוסף התנהגות המשיב מצביעה על זלזול מופגן בהוראות החוק, ואף על זלזול מופגן בשלום המופקדים של שמירת החוק. התנהגותו זו מוכיחה מסוכנות רבה במיוחד לאור הדברים שהשמיע, נסיבות ומקום השמעתם.
12.לאמור לעיל יש להוסיף את המלצת שירות המבחן. הכלל הוא, כי בית המשפט לא יתעלם מהמלצה שלילית של תסקיר מעצר אלא מנימוקים מבוססים וכבדי משקל. ראו בש"פ 2798/08 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום 27.3.2008); בש"פ 3386/07 מדינת ישראל נ' אשד (ניתן ביום 18.4.07).
13.למרות המלצות שירות המבחן, מבקש הסנגור, כי המשיב ישוחרר למעצר בית בפיקוח של איזוק אלקטרוני בלבד. לאור האמור בתסקיר שירות המבחן אינני סבור כי חלופה זו ראויה. אני סבור, כי לאור האמור בתסקיר שירות המבחן, פיקוח אנושי הוא הפיקוח הראוי על המשיב ובאין פיקוח כזה, אין לשחרר את המשיב למעצר בית.
14.לסיכום – בהעדר חלופה הולמת, אני מקבל את הבקשה ומורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. ככל שתוצע חלופה הולמת בעתיד, היא תישקל בהתאם.
ניתנה והודעה היום כ"ז שבט תש"ע, 11/02/2010 במעמד הנוכחים.
נאסר ג'השאן, שופט
הוקלד על ידי: אירית מסיקה