מדינת ישראל נ' בר דוד

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע סטייה שלא בבטחה עבירה לפי תקנה 40 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן-התקנות) ונהיגה בחוסר זהירות, עבירה לפי תקנה 21(ג) לתקנות והכל בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961, נוכח גרם חבלה של ממש.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 29.10.09 , שעה 05:20 לערך, נהג הנאשם רכב מטאטא כבישים מ.ר. 77820 בת"א-יפו ברחוב המלך ג'ורג' מדרום לצפון והתקרב לצומת עם שדרות בן ציון, כשהוא בנתיב הימני מתוך שני נתיבים בכיוון נסיעתו.

אותה שעה נהג נעים סופר אופנוע מ.ר. 9015857, במקום האמור בכיוון נסיעת הנאשם ומשמאלו. הנאשם נהג בחוסר זהירות, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, לא הבחין מבעוד מועד באופנוע אשר היה קרוב אליו, סטה שמאלה כיוון נסיעתו ושני כלי הרכב התנגשו.

כתוצאה מהתאונה ניזוק האופנוע והרוכב נחבל חבלה של ממש בכך שנגרמו לו חבלת ראש עם דימום,חתך שנתפר ושבר באצבע.

מטעם התביעה העידו בפניי:

ע.ת.1, מר נעים סופר, רוכב האופנוע (להלן – רוכב האופנוע), במסגרת עדותו הוגשה סקיצה שערך במעמד הדיון (נ/1) וכן הודעתו במשטרה (נ/2);

ע.ת.2, רס"ב ניסן אלון, בוחן התנועה (להלן – הבוחן), במסגרת עדותו הוגשו: דו"ח בוחן (ת/1), צילומים (ת/2), הודעת נאשם (ת/3), סקיצה (ת/4), דו"ח פעולה (ת/5), תשריט (ת/6);

ע.ת.3, רס"ר קורן רוני (להלן – השוטר), אשר ערך את דו"ח הפעולה (ת/7).

כן הוגשו תעודות רפואיות של רוכב האופנוע (ת/8).

מטעם ההגנה העיד הנאשם עצמו.

אין חולק כי הנאשם ורוכב האופנוע נסעו ברחוב המלך ג'ורג' מכיוון דרום לצפון. המחלוקת נוגעת לאחריות לתאונה. התביעה טענה כי הנאשם סטה שמאלה ופגע באופנוע, ואילו ההגנה טענה כי רוכב האופנוע החליק ונפל.

בחינת חומר הראיות, מביאה לכלל מסקנה כי התביעה עמדה בנטל הרובץ עליה להוכחת אחריותו של הנאשם לאירוע התאונה:

1. רוכב האופנוע, יליד 1935, נסע מביתו ברחוב המלך ג'ורג' 24 בדרכו לבית הכנסת. בהודעתו מיום האירוע מסר כי הנאשם נסע בנתיב הימני ולפתע סטה שמאלה ופגע עם דופן שמאל של המטאטא כביש בצד ימין של האופנוע. לדבריו, הוא נסע ישר ומהירות נסיעתו הייתה 30 קמ"ש, והנאשם סטה בפתאומיות שמאלה ו"שבר עליו". לאחר התאונה הודה הנאשם באחריותו לאירוע.

בעדותו טען רוכב האופנוע כי נסע לכיוון ישר ולפתע הנאשם הגיע מצד ימין, ולדבריו "הוא הופיע מולי תוך שניה", והוסיף כי הנאשם נסע נגד הכיוון. בחקירתו הנגדית נשאל העד האם הנאשם נסע מולו בכיוון הנסיעה הנגדי, ועל כך השיב העד "אני לא אמרתי שהוא נסע מולי אמרתי שהוא הופיע פתאום מולי." העד גם הדגים בידיו כי הנאשם ביצע סטייה אלכסונית מכיוון ימין לשמאל.

2. עדותו של בוחן התנועה חשפה כיצד אירעה התאונה, כשהסברו של הבוחן תמך בעדותו של רוכב האופנוע כי הנאשם סטה שמאלה.

בחוות דעת בוחן צוין כי לאחר התאונה הצביע בפניו הנאשם על כיווני הנסיעה וכי בזירה נמצאו שברי זכוכיות מבקבוקים שנשברו אשר אוחסנו באופנוע וכן נמצאה שריטה על הכביש באורך של 30 ס"מ.

על-פי התרשים שערך הבוחן הנאשם הצביע בפניו כי נסע בנתיב הימני וסטה שמאלה באופן אלכסוני (ת/6), הבוחן העיד כי "הנאשם נסע באלכסון כפי שהוא הצביע בשטח,", ובהמשך : אני יודע שבזמן המגע הוא היה בסטייה שמאלה" ..אני יודע לפי הצבעה שלו בשטח שהוא סטה מנתיב ימני שמאלה".

באשר לאופן התאונה הסביר הבוחן כי: " השריטות בכביש מראות שהקטנוע היה בסטייה שמאלה אחרי האימפקט, זה אומר שרכב הנאשם היה בסטייה ודחף אותו שמאלה. הווקטור של הפגיעה גרם לכך שהקטנוע נזרק לכיוון שמאלה."

הבוחן מצא כי השריטות ושברי הזכוכית היו לקראת סוף אי התנועה, והוסיף כי "ההתחלה של השריטות הן מטר מאי התנועה האמצעי והן אלכסוניות. קו הנסיעה של הקטנוע הוא מטר יותר ימינה מאי התנועה." הבוחן הסביר כי רוכב האופנוע נסע בנתיב השמאלי, קיבל מכה בדופן האופנוע ונזרק שמאלה, כאשר האופנוע המשיך לנסוע מספר מטרים עד שנפל. זו הסיבה ששברי הזכוכיות נמצאו לקראת הצומת.