תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
|
9230-01-12
05/07/2012
|
בפני השופט:
שרית קריספין-אברהם
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
יוסף ברמן
|
הכרעת-דין |
בפני
שופטת שרית קריספין-אברהם
הכרעת דין
כנגד הנאשם נרשמה, ביום 7.8.11, הודעת תשלום קנס בגין עצירה המפריעה לתנועה (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 71(1) לתקנות התעבורה.
הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 4.6.12, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.
מטעם המאשימה, העיד רס"מ שי קורן, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.
מטעם ההגנה, העיד הנאשם בלבד.
ע"פ גרסת המאשימה, ביום 7.8.11, בסמוך לשעה 15:39, חנה רכב מספר 1450151, השייך לנאשם, בתל אביב, בשדרות ירושלים, בסמוך לבית מספר 98, תוך שהוא חוסם נתיב נסיעה ומהווה הפרעה לתנועה. הנאשם נדרש להזיז את רכבו ועשה כן רק לאחר שהעד התרה בו כי אם לא יזיז את הרכב, תרשם לו הזמנה לדין בגין אי ציות להוראת שוטר.
במקום מוצב תמרור ב- 29.
העד רשם מפיו של הנאשם, העובד בחנות סמוכה, את הדברים הבאים:" אני עובד פה 10 שנים יש לי פה עסק. נתנו לי אישור מהמשטרה לחנות פה".
על פי גרסת הנאשם, רכבו חנה כאמור, אך לא היווה הפרעה לתנועה ולא חסם נתיב נסיעה, שכן אין מדובר בנתיב נסיעה, אלא במפרץ חניה. לטענת הנאשם, אין במקום תמרור ב- 29, שכן לאורך שדרות ירושלים, מוצבים תמרורי ב- 29, רק לפני תחנות אוטובוס.
הנאשם טען כי שוטרים אחרים אמרו לו כי הוא יכול חנות במקום.
הנאשם הציג תמונה בטלפון נייד, שצולמה על ידי שכנו, במהלך השבוע שקדם לדיון ההוכחות.
לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:
עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העד ציין כי הרכב חנה על נתיב נסיעה, גרם להפרעה לתנועה ולעומס תנועה במקום. העד התייחס לקיומו של תמרור ב- 29 .
עדותו של עד התביעה הייתה עניינית, בהירה, עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית.
הנאשם לא המציא כל ראיה שתתמוך בטיעוניו כי אין מדובר בנתיב נסיעה וכי לא מוצב תמרור ב- 29 במקום. התמונה שהציג צולמה כ- 10 חודשים לאחר מועד העבירה ולא ניתן ללמוד ממנה על המצב בשטח, במועד העבירה.
הנאשם טען כי תמרורי ב- 29 מוצבים לפני תחנות אוטובוס, אך זו טענה בלתי סבירה שכן סימון של תחנת האוטובוס באבני שפה אדום- צהוב הוא כשלעצמו תמרור ואין צורך בתמרור נוסף. לחילופין, טען הנאשם כנגד חוקיות התמרור, אך לא עמד בנטל המוטל עליו ולא הציג כל ראיה שתתמוך בטענה זו.
לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.
זכות ערעור כחוק.