מדינת ישראל נ' ברכה(עציר) ואח'

החלטה בעניין המשיב 1

1.זוהי בקשה למעצר המשיב 1 (להלן: "המשיב") למעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים).

כנגד המשיב וכנגד המשיב 2, הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א(1) לחוק העונשין, שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, חבלה במזיד, עבירה לפי סעיף 413ה' לחוק העונשין והסתייעות ברכב לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה נוסח חדש.

על פי כתב האישום, בתמצית, הנאשמים, במועד שאינו ידוע למאשימה, קשרו קשר עם אחר לשדוד משאית של חברה העוסקת במכירת מוצרי מחשב, ולגנוב מנהג המשאית את שקי הפדיון אשר אסף מהסניפים השונים בהם ביקר.

על פי כתב האישום, לאחר שאסף המתלונן סחורה ושק פדיון אשר הכיל כ-17,000 ₪, נסע המתלונן במשאית החברה כשהשק מונח בסמוך למושב הנוסע בתא הנהג. הקושרים עקבו אחר המשאית, בשלב מסוים כיסו את מספרי הרישוי של הרכב בו נסעו באופן שהסתיר חלקית את המספרים, נסעו לפני המשאית, התקרבו אל רמזור, האטו את מהירות הרכב, באופן שאילץ את המתלונן להאט את מהירות נסיעת המשאית, ונעצרו ברמזור אף שהיה בו אור ירוק וכתוצאה מכך נאלץ המתלונן לעצור את המשאית אחרי הרכב והוא צפר לעברם.

שניים מהקושרים ירדו מהרכב, כשפניהם מכוסות, ושאחד מהם אוחז בחפץ הנחזה להיות אקדח ומכוון אותו לעבר המתלונן, האחר אחז במוט ברזל, והם ניגשו אל דלת הנוסע במשאית, טפסו אל מדרגת המשאית, כיוונו את האקדח לעבר המתלונן, ניסו לפתוח את דלת המשאית ומאחר והייתה נעולה נפצו את חלון הנוסע במשאית באמצעות המוט, אחד מהם השחיל את פלג גופו העליון לתוך תא הנהג במשאית, ונטל משם את השק. מיד לאחר מכן, רצו השניים במהירות אל הרכב, נכנסו לתוכו יחד עם השק, והקושרים נמלטו מהמקום.

אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה, כמו גם בדבר קיומה של עילת מעצר.

2.ביחס למשיב 2, ניתנה החלטה לפיה, למרות עברו הפלילי המכביד, בשים לב לעוצמת הראיות הנמוכה ביחס אליו, הוא שוחרר למעצר בית מלא בערבויות ללא הפקדה.

3.המשיב נשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. הוגש תסקיר ראשון. לאחריו התקיים דיון ובית המשפט קבע, כי אין מקום לשחרר את המשיב לחלופה אשר הוצעה אז, תוך שבית המשפט מציין, כי דרושה חלופה משמעותית אשר תוכל להוות עבור המשיב גבול סמכותי וברור.

המשיב נשלח לקבלת תסקיר משלים, אשר יבחן חלופת מעצר מרוחקת מאזור הדרום, והכוללת פיקוח מלא ומתמיד ומשמעותי לצד אזוק אלקטרוני והפקדה כספית משמעותית.

הוגש תסקיר נוסף. בתסקיר הנוסף בחן שירות המבחן חלופת מעצר בפרדס חנה – כרכור, של שניים אשר הינם חברים של הורי המשיב. שירות המבחן התרשם, כי החלופה המוצעת מודעת לאחריות הגלומה בהיותם ערבים, וכי הינם אנשים בעלי נורמות ומערכת ערכים נורמטיבית.

שירות המבחן מציין, כי בשיחה עימם שיקף את הערכתו, כי בתנאים הפיזיים של המפקחים, יקשה עליהם לשמש כחלופה לאורך זמן, וכי הם בתגובה שיתפו, כי הם רואים את המשיב כבן בית וככזה יקבלו אותו לביתם.

שירות המבחן מציין, כי על רקע הערכתו בתסקיר הקודם, כי קיים סיכון להתנהגות עוברת חוק אשר ניתן לצמצמה באמצעות חלופה מפקחת, הם סבורים, כי מאחר ומדובר בחלופה המרוחקת ממקום מגוריו של המשיב, וכי מדובר בחלופה סמכותית ומצבת גבולות, כי יש מקום לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בביתם של המפקחים האמורים בשילוב עם אזוק אלקטרוני ובתנאי מעצר בית מלאים ובנוסף פיקוח מעצרים.

4.המשיב יליד 1990, ולחובתו עבירה של העדר מהשירות הצבאי, ולצורך הדיון בבקשה זו, יש לראותו למעשה כנעדר עבר פלילי.

ב"כ המשיב עותר לשחרורו של המשיב בהתאם להמלצת שירות המבחן. ב"כ המשיב מפנה להעדר עבר, למרחק של מקום החלופה ומפנה לפסיקה במסגרתה שוחררו נאשמים, בין היתר, בעבירות של שוד בנסיבות חמורות יותר וחמורות פחות.

ב"כ המבקשת מתנגד לשחרור המשיב לחלופה, מפנה לחומרת העבירות ונסיבות הביצוע, ועותר למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

5.כאמור, אין מחלוקת גם בדבר קיומה של עילת מעצר. עילת המעצר בענייננו הינה עילת מעצר העולה ממסוכנות של ממש העולה מהנסיבות החמורות המתוארות לעיל.

בחרתי לתאר בפירוט את הנסיבות האמורות בכתב האישום, הואיל ומדובר בנסיבות המעידות על תכנון, קור רוח ותעוזה רבים. מדובר בביצוע לכאורה של עבירת שוד בנסיבות מחמירות, עבירה אשר בנוסף למסוכנות הרבה העולה מן הנסיבות של ביצועה המתוארות לעיל, הרי שמהנסיבות הללו עולה גם האפשרות, כי יכול היה להתפתח אירוע חמור יותר.

שירות המבחן בתסקירו הראשון מציין, כי הוא מתרשם, כי בעניינו של המשיב קיימת רמת סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק, אם כי, שירות המבחן מתרשם, כי ניתן לצמצמה באמצעות חלופה מפקחת.

שני המפקחים המוצעים התייצבו בבית המשפט ונחקרו ובית המשפט התרשם מהם באופן ישיר.