מדינת ישראל נ' ברבארה

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, בכך שביום 1/7/08, ברח' הרצל בעכו, איים על צבי ברגר ( להלן – "המתלונן " ), בכך שאמר לו: "מחר יהיה הסוף שלך מחר יהיה הקבר שלך", וביום 17/7/08, ברח' העצמאות בעכו, איים על המתלונן בשנית לפגוע בו.

בתשובתו לכתב האישום כפר הנאשם בעובדות ובעבירות הנטענות בו.

בתום שמיעת פרשות התביעה וההגנה, הוגשו סיכומי הצדדים להכרעת הדין, בכתב.

המתלונן העיד בפניי כי ביום 1/7/08, עת הלך ברח' הרצל, הגיע הנאשם נוהג ברכבו, וכי הנאשם:

" עצר והיה במצב שהיה מולי פתח את החלון והתחיל לקלל " זה הסוף שלך אתה תהרג ותשרף יא זבל" וכל מה שאגיד זה אפס ממה שהוא אמר...

הוא אמר לי גם "שהיום יהיה הקבר שלך ".

( עמוד 7 שורות 14-19 לפרוטוקול ישיבת 22/9/09 ).

עוד העיד המתלונן כי ביום 17/7/08, שעה שהלך על המדרכה, הגיע הנאשם נוהג ברכבו, חסם את דרכו של המתלונן, פתח את חלון הרכב והתחיל לקלל. כן העיד המתלונן כי:

" את מקריאה לי מהעדות שלי מיום 20/7/08 " שהוא אמר לי הלילה אני אזיין אותך, הלילה אתה לא תישן, וזה יהיה הסוף שלך כי או יהודים או ערבים", אני מאשר שאמרתי את זה במשטרה, ואלה הדברים שהוא אמר לי ".

( עמוד 7 שורות 21-28 לפרוטוקול ).

הסניגור ציין בפני המתלונן כי בדיון שהתקיים בפני כב' השופט אלטר, ביום 16/7/08, במסגרת בקשה לצו הרחקה, טען המתלונן כי הנאשם איים עליו, אם כי מבלי לציין כי הנאשם איים עליו גם ביום 1/7/08, והמתלונן השיב כי אינו זוכר מה נאמר בדיון הנ"ל ( עמוד 8 שורות 17-18 ). עיינתי בפרוטוקול הדיון שם, שהוגש וסומן נ/1, ומצאתי כי המתלונן לא הזכיר את האירוע, שלטענתו, בעדותו בפניי, אירע ביום 1/7/08, יחד עם זאת טען שם כי הנאשם מטריד אותו ומאיים עליו כל הזמן, וכן ציין את אירוע האיומים מיום 17/7/08, ויש בכל אלה כדי לחזק את עדותו של המתלונן, ולא לגרוע ממשקלה.

המתלונן העיד כי מאוחר יותר נודע לו כי שכנתו, גב' תמר אסס, צילמה מרחוק את המפגש בינו לבין הנאשם, והוא ראה את התמונה שצולמה ע"י גב' אסס הנ"ל ( עמ' 7 שורות 29-32 ). עדותה של גב' תמר אסס, שתתואר בהמשך, מחזקת עדות זו של המתלונן, ען לעצם המפגש ביניהם סמוך מאוד לאחר האירוע, והן לעצם צילום התמונה, ונסיבותיו.

בחקירה הנגדית אישר המתלונן כי הוא מסוסכך עם משפחת הנאשם, וכי הוגשו תלונות הדדיות במשטרה, והכחיש כי הוא יידה אבנים לעבר ביתו של הנאשם, וציין כי בעקבות חקירתו במשטרה בגין חשד זה הוא הפסיק ללכת במסלול ההליכה שם ( עמוד 9 שורות 1-11 לפרוטוקול הנ"ל ).

המתלונן אישר כי את תלונתו במשטרה הוא הגיש למחרת האירוע, בנימוק כי היו לו דברים אחרים לעשות ( עמוד 10 שורות 28-29 ). לא מצאתי כי המדובר בכבישת עדות לפרק זמן ניכר, כך שאין לייחס לדבר משקל ניכר. המתלונן העיד כי גם התלונה לעניין האירוע מיום 17/7/08 הוא הגיש ביום 20/7/08, והסביר זאת בכך שיום 17/7/08 היה יום חמישי, והוא שהה בעבודה, והמתין עד ליום ראשון להגיש את התלונה במשטרה ( עמוד 12 שורות 5-6 לפרוטוקול ). הסבר זה סביר ומניח את הדעת, מה גם ולא מצאתי כי המדובר בשיהוי ניכר, כלל.

המתלונן אישר כי מספר חודשים לפני מועד עדותו בבית המשפט, הוא ביקר במזכירות בית המשפט, במטרה לבדוק את ההליכים בכתב האישום שהוגש ע"י עיריית עכו כנגד אביו של הנאשם, שעניינו בנייה לא חוקית של פרגולה, והסביר זאת בכך שהמדובר בפרגולה הגורמת נזקי צבע לבניין בו גם הוא מתגורר ( עמוד 12 שורות 20-22 ). לא התרשמתי כי מעשהו הנ"ל של המתלונן, שעניינו מעקב אחר ההליכים בתיק הבניה הלא חוקית המתנהל כנגד אבי הנאשם, יש בו כדי ללמד על מהימנות או חוסר מהימנות המתלונן בתיק שבפניי, שכן, הסברו הנ"ל, לפיו, המעקב אחר ההליכים בתיק הבנייה היה על רקע הנזקים הנטענים לבניין מגוריו הוא, והנגרמים, לגישתו, עקב אותה בנייה לא חוקית, אינו בלתי סביר, וזכותו היא כי יעקוב אחר הליכים אלה, שאינם חסויים מהציבור, ובהיותו אחד הדיירים במקום.

עדת התביעה גב' תמר אסס העידה כי:

" ביום חמישי 17/7/08 כמנהגי בתקה שסבלנו בבלוק, עמדתי בחלון כשהנאשם הגיע וראיתי שהוא נוסע אחרי צבי בנסיעה כמו בהליכה אחורה. הוא עצר לידו והיו חילופי דברים שלא שמעתי ובאותו רגע צילמתי. אח"כ הוא חזר רוורס וראה אותי בחלון, יצא החוצה וצעק לי: תצלמי תצלמי " קילל אותי ולא התייחסתי יותר. כשצבי עלה בחזרה וסיפר לי מה קרה והיה נסער אמרתי לו שצילמתי ".

( עמוד 13 שורות 18-22 לפרוטוקול ישיבת 22/9/09 ).