מדינת ישראל נ' בק

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש במכשיר טלפון נייד שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב.

לאחר ששמעתי את עדויותיהם של עד התביעה ושל הנאשם ועיינתי בדו"ח שערך עד התביעה ובתצלום שהוגש על ידי הנאשם, אני מעדיפה את עדותו של עד התביעה. שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם בצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מנימוקים אלו:

1. עד התביעה ערך דו"ח מפורט במועד ביצוע העבירה. עדותו בבית המשפט הסתמכה על דו"ח זה והייתה עדות מהימנה.

2. על פי עדותו של עד התביעה הוא הבחין בביצוע העבירה כאשר נסע במקביל לרכבו של הנאשם מצד שמאל שלו. אף הנאשם מודה כי עד התביעה נסע במקביל אליו משמאלו. בנסיבות אלו לא הייתה כל מניעה כי עד התביעה יבחין היטב בכך שהנאשם אוחז מכשיר טלפון נייד ביד ימין צמוד לפיו. מדובר בשעות יום, מרחק קצר בין שני כלי רכב הנוסעים במקביל זה לזה ולפיכך שוכנעתי כי עד התביעה הבחין בביצוע העבירה.

3. עד התביעה פרט את האופן בו החזיק הנאשם במכשיר הפלאפון וגם בכך יש כדי לשכנע כי הבחין בביצוע העבירה.

4. בתגובתו לעד התביעה בעת רישום הדו"ח טען בפניו הנאשם כי לא דיבר. תגובה זו אינה עולה בקנה אחד עם גרסת הנאשם בבית המשפט לפיה דיבר אך דיבר באמצעות דיבורית הקבועה ברכב. לעדותו זו של הנאשם בבית המשפט אין זכר בתגובה לעד התביעה.

5. הנאשם טען בפני עד התביעה "... לא ידוע לי כעורך דין שאסור לי להקליט את עצמי..." מתגובה זו ניתן להניח כי טענת הנאשם הינה כי הוא הקליט את עצמו תוך כדי נסיעה שאחרת לצורך מה נאמרה תגובה זו. גם בכפירתו בבית המשפט טען הנאשם "..כופר. לא החזקתי ביד את המכשיר. מדובר במכשיר הקלטה, היה על הדש בורד מצד שמאל...". מצד אחד מתייחס הנאשם להקלטת שיחה, מצד שני, מכחיש כי דבר. לפיכך, גרסת הנאשם אינה מעוררת אמון.

6. לא שוכנעתי בגרסת הנאשם כי בעת הרמת תיק לצורך הוצאת מסמכים הפיל את הדיבורית אך המשיך לדבר בה. אמינה עליי תרשומתו של עד התביעה כי הדיבורית הייתה תלושה מהמקום מתחת לתא הכפפות.

7. ספק נוסף בגרסת התביעה מעוררת תגובתו לשאלת ב"כ המאשימה כאשר נשאל האם החזיק משהו ביד, טען כי אינו זוכר באופן מדויק מה היה וככל הזכור לו לא החזיק דבר. תגובתו אינה חד משמעית ולפיכך תומכת בגרסת עד התביעה.

נוכח כל האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ' טבת תש"ע, 06/01/2010 במעמד הנוכחים.

רות רז, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירה של שימוש בטלפון נייד לאחר ניהול הוכחות.

הנאשם נוהג משנת 90' ולחובתו 25 הרשעות קודמות. 3 עבירות אחרונות שרשומות לחובתו הינן עבירות של נהיגה במהירות מעל למותר. כל הרשעותיו הקודמות של הנאשם הינן מסוג ברירות משפט.

בנסיבות אלו, נוכח מהות העבירה בה הורשע הנאשם, לא מצאתי מקום להטיל עליו פסילה של ממש.

אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1. הנאשם ישלם קנס בסך של 1,200 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם תוך 30 יום .

2. אני מטילה על הנאשם פסילה על תנאי של חודש למשך שנה.

זכות ערעור תוך 45 יום.