מדינת ישראל נ' בני עלי צנרת ופיתוח בע"מ ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

האישום

1.על פי האמור בכתב האישום בעובדותיו הודו, נאשמת 1 היתה בתקופה הרלוונטית חברה פרטית שנרשמה ונתאגדה בישראל ועיקר עיסוקה בביצוע עבודות צנרת ותשתיות.

לנאשמת 1 היו הכנסות בשנות המס הרלוונטיות לכתב האישום.

נאשמים 2 ו-3 היו בתקופה הרלוונטית מנהלים פעילים בנאשמת 1.

הנאשמים היו חייבים להגיש דו"ח על הכנסות נאשמת 1 במועד הקבוע בסעיף 132 לפקודת מס הכנסה [נוסח משולב] (להלן: "הפקודה") וזאת בהתאם לסעיפים 131 ו-117 לפקודה.

ללא סיבה מספקת לא הגישו הנאשמים את הדו"ח כנדרש, על פי הפקודה והוראותיה, בגין שנות המס 2005, 2006 ו-2007.

ההליך

2.כתב האישום הוגש ביום 17.12.09 ודחיות לא מעטות נתבקשו על מנת לאפשר לנאשמים להסדיר ענייניהם עם רשויות המס, להסיר את המחדלים ולהמיר את ההליך בהליך מנהלי.

לסופו של יום הדבר לא הסתייע הגם שב"כ הנאשמים סבור כי היה על המאשימה לשקול את בקשת הנאשמים באופן גמיש יותר ונוקשה פחות.

כך או כך, בשלבים ראשונים של ההליך הודו הנאשמים במיוחס להם בכתב האישום וביום 3.5.11 הורשעו על פי הודאתם.

במהלך הדיון הוברר כי הדו"חות בגינם הורשעו הנאשמים הוגשו לאחרונה כאשר אינם מבוקרים ע"י רו"ח.

בהתאם לבקשת הצדדים, הופנה נאשם 2 לקבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות שירות אשר מצא אותו מתאים לריצוי מאסר על דרך של עבודות שירות.

טיעוני הצדדים ודברי הנאשמים

3.המאשימה ציינה, כי הדו"חות הוגשו בסופו של יום בחודש אוקטובר 2010 וגם בשלב זה הוגשו כאשר אינם מבוקרים. בנסיבות אלה ביקשה המאשימה לראות בנאשמים כמי שלא הסירו את מחדליהם.

סבורה המאשימה, כי הגשת דו"חות בלתי מבוקרים הינה בפועל אי הגשת הדו"חות.

4.אליבא דמאשימה, העבירות בהן הורשעו הנאשמים הינן עבירות חמורות, באשר עסקינן בפגיעה ביכולת רשויות המס לקיים מערכת ראויה של גביית מס, ואגב כך פגיעה בקופה הציבורית.

המאשימה הפנתה אל פסיקה המורה להחמיר עם מבצעי עבירות מהסוג דנן.

עוד ביקשה המאשימה ליתן משקל יתר לאינטרס הציבורי הגובר בנסיבות התיק הנוכחי על נסיבותיהם האישיות של הנאשמים.