מדינת ישראל נ' בן מוחה

החלטה

בישיבת יום 2.9.10 ציינה ב"כ הנאשם טענה מקדמית לפיה המאשימה לא קיימה את חובתה לפי סעיף 60א לחסד"פ בדבר יידוע ועריכת שימוע לנאשם עובר להגשת כתב אישום, ועתרה שם לביטול כתב האישום בשל פגם זה. המאשימה הגיבה לטענה עוד באותה ישיבה, והוסיפה כי תערוך בדיקה בדבר קיומו של אישור מסירה, וכי ניתן לבצע את הקראת כתב האישום לפני עריכת שימוע, במידת הצורך.

בהמשך הוגשה הודעה מאת המאשימה לפיה בוצעה המצאה בדואר רשום לנאשם, ביום 29.1.07 ובכך לשיטתה קויימה חובת היידוע.

הסניגורית טענה היום כי אותה הודעה מיום 29.1.07, מתייחסת אך לאחד האישומים, שעניינו אחד משני תיקי החקר שבראש כתב האישום, בעוד שלא קויימה חובה זו לאישום השני. כן טענה הסניגורית לביטול כתב אישום בשל התעלמות המאשימה מפניותיה בכתב לקבל את מכתבי היידוע כחומר חקירה נוסף. הסניגורית הוסיפה טענה שעניינה שיהוי בהגשת כתב אישום ובתחילת החקירה המשטרתית.

כאמור, הישיבה הקודמת מיום 2.9.10 קויימה במעמד הצדדים, אין הופעה של המאשימה היום ואין בפניי כל הודעה מטעמה.

בתיק ביהמ"ש קיימת הודעה של המאשימה מיום 6.9.10 לעניין הטענה המקדמית הנ"ל ומצאתי כי הצדק עם הסניגורית באשר להתייחסותו של מכתב היידוע מיום 29.1.07 אך לאישום 1 שעניינו תיק חקירות מס הכנסה 039360520, בעוד שאין כל מסמך המוכיח קיום חובת היידוע לגבי האישום האחר. העובדה, לפי הצהרת הסניגורית, לפיה בוצעה חקירה נוספת של גביית עדויות לאחר תאריך המכתב הנוסף שיצא מאת המאשימה ושנעדר אישור מסירה כדין, תומכת במסקנה בדבר אי קיום חובת יידוע לאישום הנוסף.

מטעם זה, היינו בשל הפרת החובה המוסדרת בסעיף 60א לחסד"פ, כאשר טרם בוצעה הקראה של כתב אישום, דבר שיביא למחיקת האישום שלא על דרך הזיכוי והמותיר בידי המאשימה את הסמכות להגיש כתב אישום חדש בהמשך, לאחר עריכת שימוע כאמור, יש להעתר לבקשה.

לכל האמור, וכן בשל אי התייצבות המאשימה, ולפי סמכותי לפי סעיף 133 לחסד"פ, אני מוחק את כתב האישום.

ניתנה והודעה היום י"ב טבת תשע"א, 19/12/2010 במעמד הנוכחים.

וויליאם חאמד, שופט

הוקלד על ידי: רונית בן שושן