ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
40092-11-10
17/01/2012
|
בפני השופט:
מיכל ברק נבו
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
רמי בן יוסף
|
הכרעת-דין |
לפני
כבוד השופטת מיכל ברק נבו
ב"כ המאשימה: עו"ד מיטל סטי / עו"ד עומר סגל
ב"כ הנאשם: עו"ד ולד בוסיס (מטעם הסניגוריה הציבורית)
הנאשם נוכח
הכרעת דין
כתב האישום
1.על פי כתב האישום, ביום 25.6.10 בשעה 03:00, באזור כיכר אתרים בת"א, תקף הנאשם, רמי בן יוסף, את אלדר גזית (המתלונן), באגרופים ובעיטות. הנאשם פצע את המתלונן על ידי כך שנשך אותו באזור הצלעות והכה אותו באגרופיו. כתוצאה ממעשה התקיפה נגרם למתלונן חתך באזור הצלעות, מתחת לבית שחי ימין, שדרש תפירה בהרדמה מקומית. כן נגרמו לו חתכים שטחיים בשוק רגל שמאל ונפיחות וסימנים אדומים מעל גבה שמאל. ההתפרצות האלימה התרחשה לאחר דין ודברים בין הנאשם למתלונן, במהלכה כינה המתלונן את הנאשם "הומו". לפיכך יוחסו לנאשם פציעה, עבירה לפי סעיף 334 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ("החוק") ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק.
תשובת הנאשם לכתב האישום
2.בתשובתו לכתב האישום כפר הנאשם במיוחס לו. לדבריו, אכן נכח במקום באותו זמן, אך המתלונן הוא זה שתקף אותו. הנאשם אמנם גרם למתלונן לחבלות הנטענות, אך זאת במסגרת הגנה עצמית. האירוע האלים אכן התפתח כמתואר בכתב האישום, אך זאת לאחר שהמתלונן קרא לנאשם בשמות גנאי כאלה ואחרים, ואף תקף אותו.
המחלוקת
3.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם החבלות שנגרמו למתלונן, כמתואר בכתב האישום, היו תוצאה של הגנה עצמית מצד הנאשם, כטענת הנאשם, או שמא הנאשם הוא שתקף את המתלונן, כטענת המאשימה.
ראיות התביעה
4.המאשימה זימנה לדיון שני עדי תביעה: המתלונן ועד ראיה, דור בטיטו.
לגבי בטיטו, הצדדים הסכימו כי הודעתו שנגבתה במשטרה תוגש בהסכמה (סומנה ת/1) והם ויתרו על חקירתו. על פי דברי בטיטו בהודעה, הארוע ניצת לאחר שהמתלונן קרא לנאשם "הומו". הנאשם "קם אליו ושם עליו את היד על הצוואר וכופף אותו למטה". אז הגיע בחור בשם קובי שהפריד בין הנאשם למתלונן. המתלונן התרחק "ורמי רץ אליו ושוב כופף אותו". כאשר נשאל אם ראה מי החזיק את מי, השיב בטיטו שהנאשם החזיק את המתלונן.
אשר למתלונן, המאשימה ניסתה לאתרו ולזמנו לדיון, ואף הצליחה בכך, אך למרות זאת, הוא לא התייצב לדיון ההוכחות. מאחר שהמתלונן לא התייצב גם למועד הוכחות קודם שנקבע, וכן מטעמים נוספים שפירטתי בהחלטתי מיום 14.12.11, לא מצאתי לנכון לדחות את מועד הדיון פעם נוספת ולפיכך, המתלונן לא העיד.
ב"כ הנאשם ויתר על זימון גובי ההודעות לעדות ולפיכך המאשימה הגישה גם את ארבע ההודעות שהנאשם מסר במשטרה, שתיים מהן ביום 25.6.10 (והן סומנו ת/7א ות/7ב), ושתיים מהן ביום 27.6.10 (והן סומנו ת/7ג ות/7ד).
עוד הוגשו המסמכים הבאים, בהסכמה:
א.דוח פעולה של השוטר שהגיע למקום (סומן ת/4), על פיו המתלונן הוא שהזמין את המשטרה. על גופו של המתלונן נראו פצעי דקירה ברגליים וסימן נשיכה בחזה. השוטר פגש במקום הן במתלונן, שטופל באותה עת על ידי כח מד"א, והן בנאשם. על פי דוח הפעולה, החשוד (כיום הנאשם) נראה שיכור והדיף ריח חזק של אלכוהול. הוא טען שלא היה מעורב בשום קטטה, אך הוא מכיר את הנתקף. הוא נעצר והובא לתחנה. על פי דוח הפעולה, החשוד הודה כי תקף באגרופים את המתלונן ונשך אותו. החשוד אף הודה כי איים על המתלונן שיבוא לביתו וישבור לו את הראש ויפוצץ אותו במכות. השוטר ציין כי בכיכר אתרים נמצאו כתמי דם רבים במקום בו היתה הקטטה.
ב.דוח ביקור בזירת העבירה (ת/6), ממנו עולה כי בזירה נראו כתמים החשודים כדם.