מדינת ישראל נ' בן חיים דוד

החלטה

1.לנאשם יוחסה עבירה של נהיגה בשכרות, עבירה מיום 24/12/10 בכך שנתפס נוהג כשבגופו 350 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

2.ביום 23/4/12 כפר הנאשם באשמה ובפרט בתקינות המכשיר ובאמיתות המדידה.

3.בסיום פרשת התביעה הכריזה המאשימה "אלו עדי", והנאשם טען כי אין עליו להשיב לאשמה.

לטענתו, גם אם יינתן משקל מלא לכל ראיות התביעה לא ניתן לקבוע כי הונח בסיס ראייתי ולו דל להוכחת אשמתו.

הנאשם מתבסס על 3 טיעונים עיקריים: המאשימה לא הוכיחה כי המכשיר תקין, המפעיל לא המתין 15 דקות טרם בדיקת הינשוף והנאשם עמד בהצלחה בבדיקת המאפיינים שנערכה לו.

4.לאחר ששמעתי את ראיות התביעה, ושקלתי את טיעוני ההגנה הגעתי לכלל מסקנה כי הוצגו ראיות בסיסיות וראשוניות המפלילות את הנאשם וקושרות אותו לעבירה.

5.נכונות התוצאה במכשירי הנשיפה נבחנת, באמצעות מדידה כפולה:

א.מבחן הכיול התקופתי – מתבצע אחת למספר חודשים, מכשיר הנשיפה מתאפס על פי מיכלי האיכון הנמצאים בתחנות המשטרה.

ב.מבחן הכיול היומי – אימות יומי, הבודק מזין באופן ידני אל תוך מכשיר הינשוף דגימת גז יבש עם שעור אלכוהול בריכוז של 350 מיקרוגרם כרשום על התווית בבלון האימות. אם מצא ה"ינשוף" כי תוצאות מדידתו רחוקות בחמישה אחוזים או יותר מהערך שהוזן אליו – הוא מתריע על טעות וננעל. (ראה: סקירה רחבה בנושא זה שנעשתה רק עתה ע"י המשנה לנשיא, השופט א. ריבלין, ברע"פ 3981/11, נועם שרביט נ' מ"י) .

7.ההנחה היא שהסיכוי ששתי הבדיקות (בדיקות כיול תקופתיות ויומיות) תהיינה שגויות, הינו סיכוי קטן ביותר, המשמיט את האפשרות כי קיים ספק סביר לגבי תקינותו של המכשיר.

8.במסגרת פרשת התביעה הוגשו בין היתר פלטי בדיקת הינשוף ופתקית הכיול היומית (ת/4 ות/5)

9.כדי לחייב נאשם להשיב לאשמה, אין צורך אלא בראיות בסיסיות וראשוניות, המפלילות את הנאשם וקושרות אותו לעבירה (ראה: ע"פ 405/80, מדינת ישראל נ' שדמי, פד לה (2) 757).

10.בית המשפט לא בוחן בשלב זה את "דיותן" של הראיות, והאם נדרשת למי מהן תוספת ראייתית.

11.בית המשפט אינו שוקל שיקולי מהימנות, ואינו מעניק בשלב זה "משקל" לכל ראיה וראיה.

12.בשלב זה בית המשפט צריך לצאת מתוך הנחה שהראיות שהוגשו ע"י המאשימה הן ראיות מהימנות, ורק במקרה שבו גם לאחר הנחה זאת לא ניתן יהיה לבסס את אשמתו של הנאשם, יהיה מקום לקבוע שאין להשיב על האשמה.

13.בסופו של הליך ישקול בית המשפט את תקינות המכשיר, ע"י התייחסות לבדיקת הכיול היומית והתקופתית, ויקבע מהו המשקל הראיתי אשר יש ליחס למדידה שבוצעה באמצעותו.

14.פלט הכיול היומי אשר מיוחס לו בשלב זה מלוא המשקל הראייתי, די בו כדי לבסס את תקינות מכשיר "הינשוף" הספציפי במועד ביצוע העבירה.

15.טענות הגנה נוספות הנוגעות לבעיות בזמנים ואי הוכחת תקופת המתנה של 15 דקות מרגע עיכוב הנאשם ועד לביצוע הבדיקה, וכן עמידה של הנאשם בהצלחה בבדיקת המאפיינים, אינן טענות המצדיקות קבלת טענת "אין להשיב לאשמה", גם אם בסופו של יום יהיה בהן כדי להוות בסיס לזיכויו של הנאשם.

בשלב זה נמצאים בפני בית המשפט בדיקת כיול שנערכה למכשיר המראה לכאורה שהמדידות שלו תקינות, וכן פלט תוצאות הבדיקה של הנאשם שמראה לכאורה ששיעור האלכוהול באוויר הנשוף הינו מעל המותר.