ת"פ
בית משפט השלום באר שבע
|
21190-01-10
17/02/2010
|
בפני השופט:
נסר אבו טהה
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
עמנואל בן ברוך (עציר) – בעצמו
|
גזר-דין |
גזר דין
גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של גניבה ואיומים בכך שבתאריך 12.01.2010 גנב מחדרו של צרלי סבח (להלן: המתלונן), אשר באותה עת היה מאושפז בבית החולים "סורוקה" במחלקה הגריאטרית, את מכשיר הפלאפון שלו.
בסמוך לכך ומהתקשר המתלונן למס' הפלאפון שלו, ענה לו הנאשם ודרש ממנו להביא לו 200 ₪ בתמורה להשבת המכשיר.
בסמוך לכך, איים הנאשם על השוטרים קרין ביטון ושפיק אלמלאוי בכך שאמר להם: "יא ערבי תזכור את הפרצוף שלי אני בן ברוך ויהיה טוב".
במסגרת הטיעונים לעונש עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל ארוך ומרתיע, להפעיל את המאסר המותנה העומד לחובתו במצטבר וכן להשית עליו מאסר על תנאי.
נטען כי מדובר בנאשם בעל הרשעות קודמות בתחום הרכוש והאלימות וכן כי מדובר במעשה מכוער ביותר אשר בוצע כעשרה ימים בלבד לאחר שהנאשם שוחרר ממאסרו האחרון.
ב"כ הנאשם מנגד, עתר שלא למצות הדין עם הנאשם וזאת לאור הודאתו שחסכה זמן שיפוטי יקר ולקיחת האחריות על מעשהו.
באשר לעבירת האיומים, נטען כי מדובר באיום מרומז בלבד וכי לא היתה לנאשם כוונה לאיים על השוטרים.
ב"כ הנאשם עתר שלא להפעיל את המאסר המותנה הארוך העומד כנגדו אלא להאריכו ולהסתפק בתקופת מעצרו. לחילופין עתר להטיל עליו מאסר נוסף קצר לריצוי בפועל לצד הארכת המאסר המותנה.
הנאשם:
הביע חרטה על התנהגותו. טען כי הוא רוצה להשתקם ולשקם את חייו.
הנאשם יליד 1970, לחובתו 35 הרשעות קודמות.
בנוסף לחובתו מאסר מותנה בן תשעה חודשים מת.פ. 1607/09, בימ"ש שלום באר שבע, מתאריך 07.09.09.
אין מחלוקת בדבר מעשהו החמור של הנאשם, אשר גנב מאדם חולה המאושפז בבית החולים את מכשיר הפלאפון האישי שלו ואף דרש מהמתלונן כסף בתמורה להשבת המכשיר.
הנאשם ביצע את המעשה עשרה ימים בלבד לאחר ששוחרר ממאסר.
ברי כי אין בעונשי מאסר כדי להרתיע את הנאשם מלשוב ולבצע עבירות נוספות ומשכך יש להחמיר עימו ולמצות עימו את הדין.
בצד האמור לעיל, אתחשב לקולא בהודאת הנאשם שחסכה זמן שיפוטי יקר, בחרטה שהביע על מעשהו בפני ובנסיבותיו האישיות.
מכל האמור לעיל ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, הן לחומרא והן ולקולא, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א.9 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
ב.הנני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 9 חודשים מת"פ 1607/09 באופן ששלושה חודשים יופעלו במצטבר והיתרה בחופף למאסר שהושת בסעיף א' לעיל.