מדינת ישראל נ' בן בסט

גזר דין

רקע עובדתי

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של התפרצות לבית מגורים בקרית טבעון וגניבה מתוכו.

את ההתפרצות ביצע הנאשם ביום 7.9.10, בשעה 02.30 או סמוך לה, לבית המתלוננים אשר שהו אותה עת בחו"ל והרכוש אותו גנב הנאשם מהבית כלל בקבוקי ויסקי מסוגים שונים, משקפת, פנס, אקדח אוויר, קופסה המכילה כדורים של אקדח אוויר, בקבוק בושם ומכנסי ג'ינס שבהם כסף מזומן בסכום שאינו ידוע במדויק.

תסקירי שירות המבחן

בהתאם להסכמת הצדדים בתיק התקבל תסקיר בעניינו של הנאשם.

בתסקיר מיום 23.12.10 סוקר שירות המבחן את תולדות חייו של הנאשם ומציין כי הוא משרת שירות צבאי סדיר כאשר במקביל לשירותו עבד, עד מעצרו בגין התיק דנן.

עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם מודה בביצוע העבירה בה הורשע, לוקח אחריות מלאה על מעשיו ומביע בושה בגינם. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מגלה יכולת הבנה והכרה במידת פגיעתו במתלוננים.

בעקבות תיאורו של הנאשם לפיו ביצע העבירות לאחר ששתה לשכרה, הציע לו שירות המבחן להשתלב בטיפול לבחינת הדפוסים המכשילים בהתנהגותו והנאשם הביע הסכמה להשתתף בטיפול.

שירות המבחן התרשם כי קיימים בנאשם כוחות טובים, שהוא יודע להציב לעצמו יעדים פועל כדי להשיגם בדרכים לגיטימיות בדרך כלל והמליץ להטיל עליו צו מבחן לתקופה של 18 חודשים ושל"צ בהיקף של 120 שעות.

בהתייחסו לסוגיית ההרשעה המליץ שירות המבחן, לאחר התלבטות, על ביטול הרשעתו של הנאשם בשל החשש שהרשעתו תפגע בסיכוייו התעסוקתיים בעתיד.

בשל שפורט בתסקיר התבקש תסקיר משלים כדי לעקוב אחר השתלבותו של הנאשם בטיפול אלא שבתסקיר המשלים ציין שירות המבחן כי בתקופת הדחייה התקיים עם הנאשם קשר בלתי רציף, בין היתר בשל שביתת העובדים הסוציאליים, אולם לאחר שהנאשם שב והביע נכונות להשתלב בטיפול, חזר שירות המבחן על המלצתו מהתסקיר המקורי.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה, בטיעוניו לעונש, ביקש שלא לאמץ המלצת שירות המבחן באשר לביטול ההרשעה וטען שאין במקרה דנן מקום לחרוג מהכלל לפיו משנקבע כי נאשם ביצע עבירה, יש להרשיעו.

ב"כ המאשימה הפנה לחומרת העבירה, טען שלא הוכחה פגיעה קונקרטית באפשרות תעסוקה עתידית וביקש להותיר הרשעת הנאשם על כנה.

עוד הפנה ב"כ המאשימה לעובדות כתב האישום, לאופן ביצוע העבירה, לרכוש שנגנב ולמדיניות הענישה בעבירות התפרצות.

בשל כל אלה ביקש ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס והגיש פסיקה לתמוך טיעוניו.

ב"כ הנאשם טען כי הקריטריונים שנקבעו בהלכת כתב לעניין אי הרשעה מתקיימים בענייננו ולכן יש לבטל הרשעתו.

ב"כ הנאשם טען כי מדובר בעבירת התפרצות שאינה ברף הגבוה, בנאשם אשר אין לו עבר פלילי ומאידך יש לו אופק שיקומי, כפי שבא לידי ביטוי בתסקירי שירות המבחן, כי תפקודו במסגרת שירותו הצבאי חיובי ביותר וכי הנאשם נטל אחריות מלאה והביע חרטה.

לטענתו משמדובר בחייל צעיר שכל עתידו לפניו, ברי שהרשעה תפגע בעתידו.