מדינת ישראל נ' בן ארוש(עציר) ואח'

החלטה

כמבוקש.

ניתנה והודעה היום ח' אדר תשע"ג, 18/02/2013 במעמד הנוכחים.

נאוה בכור, שופטת

החלטה

כמבוקש.

ניתנה והודעה היום ח' אדר תשע"ג, 18/02/2013 במעמד הנוכחים.

נאוה בכור, שופטת

החלטה

1.בנוגע למשיב 4 – נדחה הדיון בבקשה ליום 28.2.13 שעה 10:00.

יצוין כי הגם והדיון בעניינו נקבע בנוכחות באת כוחו ביום 10.2.13 – הוגשה בקשה לדחיית הדיון וזאת נוכח חומר החקירה הרב המצוי בתיק החקירה, והגם וניתנה תגובת המשיבה כי היא מסכימה לדחיית הדיון – לא התקבלה החלטה ועל כן היה על המשיב ובאת כוחו להתייצב לדיון.

עם כל זאת ונוכח עמדת ב"כ המבקשת, אינני מורה על הוצאת צו הבאה כנגד המשיב 4 והדיון יתקיים כנ"ל ביום 4.3.13 שעה 14:00.

מזכירות בית המשפט תשלח העתק הפרוטוקול באופן מידי לב"כ המשיב 4, שתוודא התייצבותו לדיון הנדחה.

2.באשר למשיב 1 – אין מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ונוכח הסכמת ב"כ המבקשת לקבלת תסקיר מעצר בעניינו, לבקשת בא כוחו – אני מורה על קבלת תסקיר מעצר זה, בלא שיהא בכך כדי להצביע על עמדת המבקשת או נטיית ליבו של בית המשפט – ליום 4.3.13 שעה 14:00.

3.באשר למשיב 3- ובהמשך להסכמה באשר לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר – התבקשה דחייה של שירות המבחן לצורך עריכת תסקיר המעצר וזאת ליום 3.3.13.

בנסיבות אלה, נדחה הדיון לקבלת תסקיר המעצר ליום 4.3.13 שעה 14:00.

יצוין כי ב"כ המשיב עתר לבחון אפשרות לשחרור המשיב ממעצרו עוד בהמשך לטיעוניו היום וזאת בשל העיכוב בקבלת תסקיר המעצר, תוך שהוא מצביע על חלופה אפשרית למעצרו – אכן אינני סבורה כי בנסיבות כתב האישום המונח בפניי ומורכבותו, יש ליתן החלטה בהמשך למבוקש בלא שמכלול הנסיבות יובא בפני בית המשפט לרבות בחינה במשורה של מסוכנות המשיב בנסיבות ביצוע העבירות לכאורה על ידו, בצוותא חדא יחד עם אחרים כמפורט בכתב האישום נשוא הבקשה.

4.באשר למשיב 2 – לא היתה מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה בבסיס הבקשה, ובצד זאת ציין בא כוחו טענות הנוגעות לכרסום בחומר החקירה וכן טען להפליה בינו ובין משיב 4 ששוחרר בתנאים.

בנסיבות אלה, ונוכח עקרון השיוויון נוכח ההפליה בין השניים – עתר לשחרור המשיב 2 בתנאים בהם שוחרר המשיב 4.

לאחר שנדרשתי לטיעוני הצדדים בעניין זה – אינני נעתרת לבקשה ואין דעתי כדעתו של ב"כ משיב 2 ככל שהדבר נוגע להפליה בין המשיב 2 לאחרים – הן באשר לנסיבותיו האישיות והן באשר לנסיבות ביצוע העבירות כמפורט בכתב האישום.

ב"כ המבקשת הרחיב במידה הנדרשת בטיעוניו את האבחנה שבין שני המשיבים – אשר בראש ובראשונה ההבדל בגילאים ביניהם, כאשר בעוד שלשניהם אין עבר פלילי – ביצע המשיב 4 לכאורה את העבירות בהיותו מעט מעל סף הקטינות (בן 18 וחצי), בעוד המשיב 2 הינו בן 26.

בנוסף ברי כי בשלב זה לא נדרש בית המשפט להידרש למהימנות הגרסאות המונחות בפניו – ועל כן יש בדברי ב"כ המבקשת כעולה ממסמכים שהגיש בפניי (הן באשר להתנהלותו של משיב 2 מול החוקרת מלאכי, נוכחותו/היעדרותו של המשיב 4 בחלק נכבד מהעסקאות כעולה מהפלטים שהוצגו בפניי, ועוד) – יש כדי התייחסות למשיבים 2 ו – 4 כאלה שאינם שווים, באופן שמבקש ב"כ המשיב 4 להתייחס אליהם.