מדינת ישראל נ' בן אליהו(עציר)

גזר דין

הנאשמת שלפניי הודתה בעובדות כתב האישום בתיק דנן, ואף הוסיפה וצירפה את תיק נוסף שמספרו 44121-04-12 מבית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט זאיד פאלח).

כנטען בכתבי האישום, ביום 27.4.12, בעת שהייתה בסופרמרקט בשכונת נווה שאנן בחיפה, גנבה הנאשמת תיק יד שהכיל 1,000 ₪ מאחת הלקוחות ששהתה במקום, הניחה אותו בטבעיות על כתפה וניסתה לצאת מן המקום, אך נתפסה במקום.

תשעה חודשים לאחר מכן, התפרצה הנאשמת לדירת מגורים הנמצאת בבעלותה של גברת רות זרביב ברחוב אליעזר הלוי בירושלים. גברת זרביב, ששהתה אותה העת בחדרה, יצאה אל סלון הבית ושם הבחינה במתלוננת, פנתה אליה ושאלה למעשיה. הנאשמת דחפה את גברת זרביב שבקשה ממנה להמתין במקום עד שתזעיק את המשטרה. הנאשמת החלה להיאבק בגברת זרביב, ונמלטה מהדירה לחדר המדרגות. שכן ששהה אותה העת בבניין, ניסה אף הוא לסייע בעיכובה של הנאשמת , אך היא המשיכה להתנגד, דרכה על גברת זרביב, ניסתה לנשוך את ידה, ונמלטה מהמקום.

ב"כ התביעה, בטיעוניו, סבר כי מדובר בעבירות קשות המחללות את קניינו הפרטי של אדם – כך בסופרמרקט וכך בדירתה של גברת זרביב.

המתחם העונשי ההולם, כך לדברי המאשימה, לאור הערך המוגן, הפסיקה הנוהגת ונסיבות העבירה צריך שיעמוד על 18-36 חודשי מאסר ועל עבירת גניבת הארנק המתחם צריך שיעמוד על מאסר מותנה ושל"צ ועד למספר חודשי מאסר בפועל.

כמו כן, לנאשמת שני מאסרים מותנים ברי הפעלה, והיא הבטיחה כבר למותבים השונים בהם נדונה כי תעלה על דרך חדשה, בין היתר, בשל העובדה כי היא אם לילד.

נתוניה האישיים של הנאשמת הכוללים עבר פלילי מרובה הרשעות, עשרים ואחת במספר, בתחום עבירות רחב הכולל עבירות רכוש, סמים , אלימות ותקיפת שוטרים, מציבים אותה, כך לטענת התביעה, בחלקו העליון של המתחם ההולם, כך שהעונש המתאים צריך שיעמוד על שלוש שנות מאסר וכי יופעלו המאסרים המותנים במצטבר.

מאידך, טען ב"כ הנאשמת, כי מדובר במעשים הפוגעים אמנם בקניינו של אדם, אולם מדובר בפגיעה מינורית ולא אלימה ועל כן המתחם העונשי ההולם צריך שיהא נמוך באופן משמעותי.

בעניין נסיבותיה של הנאשמת עצמה, גרס הסניגור, כי מדובר באישה המכורה מזה שנים לסמים שונים, והתמכרותה זו גרמה לה להסתבך בעבירות מסוגים שונים. כעת, היא בתחילתו של טיפול ויש לתת בידיה תקווה על מנת שתתמיד ותצליח בו.

דיון והכרעה

מתחם הענישה ההולם

עבירות הרכוש בהן הודתה הנאשמת פגיעתן קשה. כל עבירה ופגיעתה שלה. לא קשה לשער עד כמה מטרידה יכולה להיות גניבת תיק יד, הנחשבת לעבירה פעוטה יחסית, אשר בו סכום כסף ומסמכים אישיים. נקל לשער מה רב הזמן הנדרש ומה רבה הטרדה הבירוקרטית הנצרכת על מנת לשחזר את המסמכים האישיים המצויים בתיקו של אדם, וכל זאת מבלי להזכיר את סכום הכסף שהלך לבלי שוב.

עבירת ההתפרצות אף היא פגיעתה קשה. תחושתו הקשה של אדם היוצא ממיטתו לסלון ביתו (הוא מבצרו), ופוגש שם אורח לא קרוא, היא לא נוחה בלשון המעטה.

לאורה של הפסיקה הנוהגת, הערכים המוגנים אותם פירטתי לעיל ונסיבות ביצועה של עבירת ההתפרצות בנסיבות המתוארות בכתב האישום ( התפרצות ללא תכנון, ללא שימוש באמצעים וללא נזק), נדמה כי המתחם העונשי ההולם צריך שיעמוד על מאסר בפועל בן מספר חודשים ועד למאסר בפועל של 18 חודשים, ואילו המתחם ההולם בגינה של עבירת הגניבה צריך שיעמוד של של"צ ועד מאסר קצר בן מספר חודשים .

לטעמי, יש לראות באירועים בהם הודתה הנאשמת כאירוע אחד שעניינו ומהותו דומים – השגת סכומי כסף באמצעים בלתי חוקיים ובדרכים עברייניות כדי לממן את התמכרותה האומללה לסמים מסוכנים.

העונש המתאים

תסקיר שירות המבחן מלמדנו, כי נסיבות חייה של הנאשמת קשות, וכי היא למודת מעידות וכישלונות. מסכת חייה כוללת התעללות מינית, פיזית ורגשית, יחד עם מגוון בעיות רפואיות, פסיכיאטריות וכן התמכרות רב תחומית לסמים, אלכוהול, הימורים וגניבות.

בתסקירו המשלים, מרחיבה קצינת המבחן ומתארת את עברה הקשה ורצוף המאסרים של הנאשמת, ואת ניסיונותיה הנוכחיים להתמיד בטיפול במרפאת סמים "הגפן", כמו גם את רצונה ההצהרתי להשתלב במסגרת טיפולית שעניינה גמילה מסמים ותיאום בין גורמי הטיפול השונים.

הנאשמת, ילידת שנת 1966, בת 47 שנים כיום והיא אם לבן צעיר .