אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' בן אבו עמאש

מדינת ישראל נ' בן אבו עמאש

תאריך פרסום : 25/09/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום נתניה
2600-05-10
21/09/2011
בפני השופט:
חגי טרסי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל – פמ"מ
הנתבע:
פראס בן אבו עמאש
גזר-דין

גזר דין

כתב האישום

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טעון בכתב אישום מתוקן, המגולל מסכת קשה של עבירות מין ואלימות, כלפי מי שהייתה חברתו, קטינה ילידת 1993. על פי עובדות כתב האישום, החל מחודש אפריל 2007, במספר רב של מקרים, קיים הנאשם, המבוגר מהמתלוננת בתשע שנים, יחסי מין עם המתלוננת, שלא הייתה נשואה לו, וזאת על אף שטרם מלאו לה 16 שנים. במהלך חודש אפריל 2007 אף הרתה המתלוננת לנאשם ובהמשך עברה הליך של הפסקת הריון. בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירה של בעילה אסורה בהסכמה – עבירה על סעיף 346 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").

בנוסף, הורשע הנאשם בחמש עבירות תקיפה – עבירה על סעיף 379 לחוק. האירוע הראשון מתואר בסעיף 3 לעובדות כתב האישום, וממנו עולה כי במהלך שנת 2007, פגש הנאשם במתלוננת בעת ששהתה עם חברותיה בכיכר בנתניה. בתגובה לכך שיומיים קודם לכן ביקשה להיפרד ממנו, דחף הנאשם את המתלוננת לגן סמוך ושם הכה אותה וזרק אותה על השביל. לאחר ששכבה על הרצפה חבולה, הורה לה לקום וכשקמה הכה אותה בשנית.

אירוע נוסף בו תקף הנאשם את המתלוננת אירע במהלך חודש יולי 2007. במקרה זה פגש הנאשם במתלוננת בחוף הים בנתניה והכה אותה פעם נוספת בידיו. בהמשך, במהלך חודש אוקטובר 2008 או בסמוך לכך, לאחר שנפרדו השניים וחזרו לקשר זוגי, פגש הנאשם את המתלוננת ברחוב הרצל בנתניה. הנאשם כעס על כך שמוקדם יותר הלכה המתלוננת מבלי לומר לו, ועל כן הכה אותה בידיו והוביל אותה לסמטה סמוכה. או אז הכה בה בידיו, תפס בשערה ונענע את ראשה, תוך שהוא מצווה עליה שלא לזוז.

מערכת היחסים בין השניים נמשכה, וכאשר הודיעה המתלוננת לנאשם ביום 14.1.09 על כוונתה לנתק את הקשר עימו, תפס הנאשם בכתפיה וזרק אותה על הרצפה. למחרת, לאחר ששבה המתלוננת והודיעה לנאשם כי בכוונתה לסיים את הקשר, הכה אותה בפניה. מעשי תקיפה אחרונים אלה בוצעו על ידי הנאשם, ביודעו כי המתלוננת בהריון.

במסגרת הסדר הטעון שגובש נשלח הנאשם לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן. כמו כן סוכם על הגשת תסקיר קורבן וחוות דעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי בעניינו של הנאשם. כמו כן, על פי מצוות המחוקק, זומנה חוות דעת של המרכז להערכת מסוכנות. לאחר קבלת המסמכים הללו, טענו הצדדים לעונש, איש איש על פי ראותו. בטרם אפרט הכרעתי, אסקור את האמור בחוות הדעת המקצועיות ואת טיעוני הצדדים.

חוות הדעת הפסיכיאטרית:

מחוות הדעת שהוגשה בעניינו של הנאשם עולה כי הנאשם הופנה לטיפול במרפאה לבריאות הנפש עקב הפרעה הסתגלותית, שנבעה ככל הנראה מתאונת דרכים שעבר בנובמבר 2007, במהלכה נפגע במקומות שונים בגופו, אך לא איבד הכרה ולא אושפז בבית החולים. לאחר התאונה דיווח על שינויים במצבו הנפשי לרבות קשיי תפקוד, שינה וירידה במצב הרוח ואף חדל לעבוד. את הטיפול התרופתי שהוצע לו בחר הנאשם שלא ליטול, ולדבריו העדיף להתגבר על הקשיים בכוחות עצמו. מכל מקום, בשום שלב לא נצפתה פעילות פסיכוטית ואף לא ניכרה פגיעה כלשהי בתפקודיו הקוגניטיביים של הנאשם. בבדיקתו כיום, הנאשם חש בטוב ואינו מגלה סימפטומטולוגיה פסיכיאטרית כלשהי. מסקנות חוות הדעת הינן כי הנאשם כשיר לעמוד לדין, אינו סובל ממחלת נפש ואינו זקוק לאשפוז.

תסקיר שירות המבחן:

מהתסקיר עולה כי הנאשם הינו בן 27, רווק תושב קלנסווה, שני מבין ארבעה אחים. בהיותו כבן 12 נפטר אביו והנאשם לקח על עצמו לדבריו את האחריות לפרנסת הבית, נשר מלימודיו ועבד בעבודות שונות. הנאשם שלל בעייתיות במשפחתו מלבד מצב כלכלי ירוד לאורך השנים, בין היתר עקב מות אביו.

עוד תיאר הנאשם כי בשנת 2007 עבר תאונת דרכים ונפגע קשה, בעיקר בגב וברגל. בעקבות כך עבר סדרת ניתוחים ורק לאחרונה החל מתהלך ללא עזרת מקל. כתוצאה מן התאונה ספג פגיעה נפשית ורגשית ונזקק לטיפול ומעקב פסיכיאטרי. ממסמכים שהציג עולה כי הוא זכאי לקצבת נכות זמנית בשיעור 100% מן המוסד לביטוח לאומי.

הנאשם הודה בפני שירות המבחן בעבירות המיוחסות לו והסביר אותן על רקע תחושות קנאה כלפי המתלוננת, עימה ניהל קשר אינטנסיבי יומיומי וקשר כלפיה קשר רגשי חזק. לטענתו התקשה לקבל את רצונה לנתק הקשר עימו לאחר התאונה, וחש כי היא עוזבת אותו בגלל מצבו הפגוע. כמו כן טען כי נוהגו לשתות אלכוהול הוביל גם הוא להתנהגותו האלימה כלפי המתלוננת אך טען כי מאז ינואר 2010 הפסיק לשתות. באשר לגילה של המתלוננת הסביר כי בעת היכרותם הראשונה לא ידע את גילה, ומשנודע לו הדבר, לא נתן דעתו באופן מספיק לפער הגילאים בשל תלותו הרגשית במתלוננת.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם לוקח אחריות על התנהגותו הבעייתית כלפי המתלוננת ומגלה יכולת לבחון את נסיבות התנהגותו והתמודדותו עם קשיים רגשיים ביחסיו הבין אישיים. כמו כן התרשמה קצינת המבחן כי הנאשם מגלה חרטה, כשהוא מבין את חומרת התנהגותו והשלכותיה הקשות על המתלוננת, וכי ביכולתו להזדהות ולגלות אמפתיה.

בנוסף לחרטה שהביע, הדגיש הנאשם כי ההליך המשפטי המתנהל כנגדו לימד אותו לקח וכי הבין את חומרת והשלכות התנהגותו. כמו כן ציין כי הגשת התלונה נגדו הציבה לו גבול ברור וכי מאז אינו עומד בקשר כלשהו עם המתלוננת. הנאשם אף הדגיש את חריגות העבירה ביחס לאורח חייו התקין ומעיון בגיליון רישומו הפלילי עולה כי הוא נעדר הרשעות קודמות.

לסיכום הדברים, התרשם שירות המבחן כי מדובר בבחור צעיר שגדל בתנאי דוחק ועזובה רגשית בהעדר דמות אב, וכי ניכר שהקשר עם המתלוננת ודפוסי שתייתו היו מעין פיצוי עצמי בגין העומס הרגשי בו היה מצוי, אשר החמיר בעקבות התאונה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם זקוק לקשר טיפולי לשם שיקומו, ועל כן המליץ להעמידו במבחן למשך שנה.

הערכת המסוכנות:

בעוד תסקיר שירות המבחן חיובי בעיקרו ומעיד על קבלת אחריות מלאה והפנמה של חומרת המעשים, משרטטת חוות הדעת של המרכז להערכת מסוכנות תמונה שונה במעט. מחוות הדעת עולה כי בהתייחסותו של הנאשם לעבירות בלטה מינימיזציה של מעשיו והתנהגותו התוקפנית. הוא נטה להציג עצמו באור חיובי, תוך דבלואציה של הקורבן. בדבריו בלטה השלכת מרבית האחריות על המתלוננת וכן על היותו שתוי בעת ביצוע מעשי התקיפה. כך למשל טען כי הוא אינו "מלאך" וכי עשה "כמה טעויות", אך הצדיק את התנהגותו וטען כי הכה את המתלוננת מתוך אהבה וקנאה. גם האמפתיה שהפגין כלפי המתלוננת הייתה חלקית בלבד, כשלצד ההכרה בפגיעה בה הדגיש את הפגיעה המשמעותית שהוא עצמו ספג ממנה, לטענתו.

כותבת חוות הדעת התרשמה כי לנאשם בעיה ביצירת יחסים אינטימיים משמעותיים וכי הוא נוטה להתנהג בשתלטנות, אובססיביות ואלימות בקשרים כאלה. הנאשם אינו סובל מסטייה מינית, אך לנוכח מאפייני אישיותו, התנהגותו האלימה והתפיסות הסטריאוטיפיות שלו בנוגע למערכות יחסים זוגיות עלולות להוביל אותו להתנהגות אלימה, כולל אלימות מינית, גם במערכות יחסים זוגיות בעתיד. עוד ציינה כי הנאשם לוקח אחריות חלקית בלבד וכי המוטיבציה שלו לטיפול אינה גבוהה, וככל הנראה מונעת מרצון להשגת רווחים משניים. עם זאת העריכה כי הנאשם זקוק לטיפול שיתמקד בין היתר ביצירת קשרים בריאים עם בנות זוג וכי הוא עשוי להיתרם מטיפול שכזה.

לצידו של הסיכון הנ"ל, מצוין בחוות הדעת כי מאז נעצר בפרשה זו חלפו כשנתיים, במהלכן לא הסתבך בעבירות נוספות. תפקודו בתחומי החיים האחרים היה תקין ומדובר בהסתבכותו הראשונה בפלילים. כמו כן, מציין הנאשם כי המעצר היווה עבורו גבול ברור וכי אין בכוונתו ליצור בעתיד קשר נוסף עם הקורבן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ