מדינת ישראל נ' בלילטי(עציר)

החלטה

לפניי בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים כנגדו.

כתב האישום המתוקן שהוגש כנגד המשיב מייחס לו שני אישומים, האחד אישום של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף וללא ביטוח מיום 4/8/2011, והשני אישום של נהיגה בזמן פסילה, ללא ביטוח וללא רישיון נהיגה בתוקף מיום 20/2/2010.

יצוין כי על פי החלטת בימ"ש השלום בירושלים מיום 5/8/2011, בדיון במעצר ימים, שוחרר הנאשם בחלופת מעצר, למעצר בית. באותה עת טרם יוחסה למשיב העבירה של נהיגה בפסילה, אלא עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בלבד.

לטעמה של המבקשת, לאור תיקון האישום והוספת האישום של נהיגה בזמן פסילה, ומאחר ולא ניתן לתת אמון במשיב, יש להורות על מעצרו מאחורי סורג ובריח, חרף החלטת בימ"ש השלום הנ"ל.

ההגנה מסכימה לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר. עם זאת, לטעמה מדובר בעילת מעצר חלשה בלבד אשר מאפשרת להסתפק בחלופה של מעצר בית תוך שהמשיב יהיה רשאי לצאת לעבודה.

כאמור, כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף ובזמן פסילה.

עבירה של נהיגה לאחר שתוקף רישיון הנהיגה פקע, כשהיא לעצמה, אינה בעלת חומרה יתרה. כך, כאשר רישיון הנהיגה פקע בפרק זמן של עד 6 חודשים קודם לאירוע העבירה הינה מסוג ברירת משפט בלבד, בה הנהג אינו נדרש להתייצב בביהמ"ש.

ברם, ככל שמתארך משך הזמן שחלף מאז פקיעת הרישיון ועד למועד הנהיגה הולך ומטשטש ההבדל בין נהיגה בזמן פקיעה לבין נהיגה בהעדר רישיון נהיגה. נהג אשר אינו מורשה לנהוג זמן רב נדרש לנקוט מספר פעולות לשם חידוש רישיונו, ובכלל זאת בחינה של כישורי הנהיגה שלו. רישיון הנהיגה של המשיב פקע בשנת 1993, דהיינו כ-18 שנה קודם לאירוע, וזאת לאחר שהמשיב קיבל את רישיון הנהיגה שלו בשנת 1991 בלבד. דהיינו, המשיב החזיק ברישיון נהיגה כשנתיים בלבד, ומאז, במשך כ-18 שנה, אינו מורשה לנהיגה. בנסיבות אלו דינו של המשיב כדין מי שאינו מורשה כלל לנהיגה. פרק הזמן הקצר בו החזיק המשיב ברישיון נהיגה לפני שנים ארוכות אינו מעיד על כשירותו לנהיגה כיום. לכך יש להוסיף את התעלמותו של המשיב מהפסילה שהושתה עליו על ידי ביהמ"ש לתעבורה בירושלים במסגרת תיק פ"ל 616/09.

יצוין כי שתי העבירות בוצעו על ידי המשיב שעה שמרחף מעל ראשו עונש מאסר מותנה אם ינהג ללא רישיון נהיגה בתוקף או בזמן פסילה, אשר הוטל עליו במסגרת פ"ל 616/09 הנ"ל.

לאור האמור, סבור אני כי עילת המעצר כנגד המשיב הינה משמעותית ביותר, שכן המשיב מסכן את שלומו ובטחונו של הציבור שעה שהוא אוחז בהגה פעם אחר פעם, למרות שאינו מורשה לעשות כן ועל אף פסילה שהוטלה עליו על ידי ביהמ"ש.

כאמור, העבירות המיוחסות למשיב בוצעו בזמן שתלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם במסגרת פ"ל 616/09 הנ"ל כלל לא פחות מ-9 אישומים של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון וללא ביטוח בתוקף ואישום נוסף של נהיגה בשכרות. מרביתן המוחלט של העבירות הנ"ל בוצעו בה בשעה שהתנהל כנגד המשיב הליך פלילי בבימ"ש השלום בבאר שבע בגין עבירות של קשירת קשר לפשע, כניסה והתפרצות לבית מגורים, גניבה ונסיבות מחשידות בכוונת פריצה, ולאחר שביהמ"ש הקל מתנאי מעצר הבית שהוטלו על המשיב, והוא התיר לו לצאת לעבודה.

יצוין כי במסגרת גזר הדין שניתן ביום 16/4/2009 בתיק פ"ל 616/09 הנ"ל קבע ביהמ"ש כי ההסדר שהוצע לו על ידי הצדדים נראה לו מקל בצורה כמעט בלתי סבירה, שכן מדובר במי שיראת החוק אינה מהווה כל איום לגביו, והוא שב ונוטל את ההגה פעם אחר פעם חרף העובדה שהוא בפסילה הידועה לו. ביהמ"ש המשיך וציין כי היה נמנע מלאשר את ההסכם אלמלא רצה היה להאמין כי המשיב הפנים את חומרת מעשיו וישקם את דרכו.

והנה, התברר כי האמון שניתן במשיב לא היה מוצדק, ולאחר גזר הדין הנ"ל, וחרף הוראותיו, שב ונהג המשיב בזמן פסילה ללא רישיון נהיגה בתוקף.

לאור כל האמור יש טעם בטענת המבקשת כי לא ניתן לתת אמון במשיב.

עם זאת, ורק לנוכח החלטת בימ"ש השלום הנ"ל אשר בעקבותיה שוחרר המשיב בתנאים מגבילים, והוא אינו נתון כעת במעצר מאחורי סורג ובריח, ובהתחשב בפרק הזמן הרב שחלף מאז התרחש האירוע, מושא אישום מס' 2, אשר היה ידוע למבקשת זה מכבר, אינני מוצא להורות על מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח.

עם זאת, יש מקום דווקא להכביד בתנאי השחרור ולא להקל בהם, גם לא לצורך יציאתו של המשיב לעבודה.

אשר על כן, אני מורה כי התנאים שנקבעו בהחלטת בימ"ש השלום הנ"ל יעמדו בעינם, עד תום ההליכים כנגד המשיב. לכך יתווסף התנאי לפיו המשיב יאזק באיזוק אלקטרוני. היחידה לתיאום הפיקוח האלקטרוני תמסור לביהמ"ש אחת לחודשיים דיווח על התנהלות המשיב בתקופת הפיקוח ותפרט האם המשיב קיים או הפר את תנאי השחרור.

ניתנה והודעה היום י' אב תשע"א, 10/08/2011 במעמד הנוכחים.