ב"כ המבקש/הנאשם: עו"ד וכניש ושהבזי
ב"כ המשיבה/המאשימה: עוה"ד בן עמי וחורי
החלטה
לפני בקשתו של הנאשם/המבקש לקבוע כי יש לבטל את כתב האישום שהוגש נגדו, שכן ההגשה - בטעות יסודה, והיא תולדה של אכיפה בררנית ובלתי מידתית של המשיבה. זאת, מכוח סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 [החוק].
הרקע
נגד המבקש הוגש כתב אישום ביום 28.12.11, המייחס לו שמוש במרמה, ערמה ותחבולה במזיד, בכוונה להתחמק ממס (8 עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 [הפקודה].
על פי כתב האישום, בין השנים 2001-2008 היה המבקש שכיר בהתאחדות הכדורסל בישראל, בה עסק כשופט כדורסל. כמו כן עסק המבקש כשופט כדורסל בינלאומי ושפט במשחקי כדורסל בחוץ לארץ במסגרות המפורטות בכתב האישום. במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום צמחו לנאשם, בגין שיפוט משחקי כדורסל בחוץ לארץ, במסגרות המפורטות בכתב האישום, הכנסות בסך 850,677 ש"ח. מהכנסות השיפוט בחוץ לארץ לא נוכה לנאשם מס במקור. הנאשם היה חייב בתקופה הרלוונטית לכתב האישום להגיש דוחות בהתאם לפקודה על הכנסותיו.
ביום 16.1.08 קיבל הנאשם מפקיד השומה, על פי בקשתו, אישור תושבות לצורכי מס, לצורך הצגתו בפני ה"יורוליג". אישור זה מעיד כי הנאשם הינו תושב ישראל לצרכי מס, וכי הוא משלם את המסים המוטלים עליו בישראל. עם המצאת אישור זה ועל פיו, קיבל הנאשם הכנסותיו מה"יורוליג" בלא שנוכה מס במקור.
הבקשה
הנאשם העלה טענה בדבר אכיפה בררנית, ולשם כך ביקש מהמאשימה להמציא לו פרטים הנוגעים לשופטי כדורסל אחרים שנחקרו בגין אותן עבירות, אך עניינם הסתיים בכופר. למשל ביקש לדעת מהו מספר המשחקים שבהם יוחס לכל אחד משופטי הכדורסל הללו העלמת מס (וכפועל יוצא - סכום ההעלמה המיוחסת לכל אחד מהם).
ביום 4.3.12 התקיים דיון בו שמעתי את טענות הצדדים בענין זה וקבעתי כי המשיבה תעשה מאמצים לאסוף את הנתונים המבוקשים. נוסף על כך הוריתי למשיבה למסור לב"כ המבקש אילו שיקולים נוספים, פרט לגובה הסכום שהועלם, שקלה בבואה להחליט על הסתפקות בכופר, בעניינם של חשודים אחרים. עוד קבעתי שהמידע יפורט, ללא מסירת שמו של כל שופט חשוד, ולאחר קבלת החומר יחליט הנאשם אם הוא עומד על טענותיו. הנאשם עמד על טענותיו והגיש טיעונים בהתאם.
הצדדים הגישו טענותיהם באריכות ובפירוט. אעמוד בקיצור על עיקרי הדברים.
טענות המבקש
לטענת המבקש, חקירת הפרשיה בגינה הוגש כתב אישום נגדו, כללה שופטי כדורסל רבים אחרים, החל מיושב ראש האיגוד, חבר הנהלה בכיר וחבר ועדה מקצועית באיגוד, אך כתב האישום הוגש רק נגדו. המבקש נפגש עם המשיבה במטרה לסיים ההליך בדרך שבה נסתיימו ההליכים כנגד יתר השופטים, קרי בהליך של כופר, אך הדבר לא עלה יפה.
המבקשת לא מילאה אחר החלטת בית המשפט למסור לנאשם איזה עוד שיקולים, מלבד סכום ההעלמה, הנחו אותה בהחלטתה להבחין בינו לבין שופטים אחרים. היא הפנתה אותו לנימוקי ועדת הכופר ולאתר רשות המיסים, ואמרה לו ששיקוליה הן בבחינת תרשומת פנימית ואינה מהווה חומר חקירה.
לטענת המבקש, המדיניות הנוהגת של כל שופטי הכדורסל שנחקרו, או לפחות רובם, היתה במשך שנים לקבל את התמורה בגין אותם משחקים ולשלשל את התמורה לכיסם, מבלי לדווח לרשויות המס בארץ, או גרוע מכך - לדווח באופן שקרי. המבקש הודה בחלקו ושיתף פעולה באופן מלא עם החוקרים, עד כדי כך שנידב לה מיוזמתו מידע בגין חשבונות שפתח בחו"ל (חשבונות המפורטים בעובדות כתב האישום). המבקש הסיר באופן מידי את מחדליו והביע חרטה כנה. הוא מושעה מכל פעילות באיגוד הכדורסל ובעצם נענש, כשבה בעת, כל יתר חברי האיגוד מתפקדים כרגיל - שופטים, משקיפים ומשתכרים בהתאם. אמנם נכונה העובדה כי הסכום אותו העלים גדול משמעותית מיתר השופטים, אך אם היה המבקש עורך הנהלת חשבונות ראויה, היה יכול לנכות כמחצית הסכום בגין הוצאות שהיו לו.
המבקש הוא נכה צה"ל, עובד בכיר בחברת החשמל והרשעה תמנע ממנו קידום והשתכרות בהתאם ליכולתו.
עוד טוען המבקש כי יש שופטים ומשקיפים שכלל לא נחקרו (הוא צירף לבקשתו נספח ובו שמותיהם).
תגובת המשיבה
המשיבה טוענת כי חלק ניכר מטענות המבקש הינן טענות לשלב הטיעונים לעונש, ולא לשלב מקדמי. לטענתה, אין בכוחן של טענות המבקש לבסס תשתית עובדתית או משפטית, הנדרשת על פי דין לביסוס טענת הגנה מן הצדק. ההחלטה בדבר העמדתו לדין של המבקש וההחלטה בדבר אי העמדתם לדין של חשודים אחרים התקבלה על בסיס שיקולים עניינים, שהנחו אותה וששילבו שיקולים ראייתים, שיקולים של עניין לציבור ושיקולים של סכום השמטת הכנסה. הקביעה כנגד מי מבין החשודים יוגש כתב אישום הוכרעה לאחר בחינת חומר החקירה ושקילת הדברים לעומק. החלטה על הגשת כתב אישום מצויה בסמכותו של תובע, והיא איננה הליך שנעשה כלאחר יד.