מדינת ישראל נ' בוהארון(עציר)

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם, הנני מרשיעו בעובדות כתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ"ה חשון תשע"א, 02/11/2010 במעמד הנוכחים.

נסר אבו טהה, סגן נשיא

גזר דין

1.הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירות של הפרת הוראה חוקית, איומים, הפרעה לשוטר והסגת גבול, עבירות מיום 16.7.10.

2.הנאשם יליד 1973, לחובתו 4 הרשעות קודמות בתחום הרכוש, אלימות ואיומים.

3.לחובת הנאשם מאסר מותנה בן 6 חודשים בת"פ 4117/09 בימ"ש שלום באר שבע מיום 24.1.10.

4.ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל ארוך ומרתיע וכן להפעיל את המאסר המותנה באופן מצטבר וכן מאסר על תנאי וקנס בשים לב לחומרת המעשים בהם הורשע הנאשם וכן עברו הפלילי המכביד, הכולל מאסר מותנה.

5.ב"כ הנאשם מנגד עתר שלא למצות את הדין עם הנאשם, בהתחשב בנסיבותיו האישיות, המשפחתיות, הנפשיות, כמפורט בחוות הדעת של הפסיכולוג שהוזמנה ע"י ההגנה ממנה עולה כי הנאשם סובל מפיגור שכלי קל, הודאת הנאשם שחסכה זמן שיפוטי, החרטה שהביע הנאשם על התנהגותו, הנסיבות לביצוע המעשים על רקע אהבה נכזבת של הנאשם.

6.אחיו הבכור של הנאשם מר אבנר בוהארון התייצב בפניי וציין כי משפחתם מונה 11 אחים, עוד מסר כי הנאשם מטופל לסירוגין בתרופות.

אחיו עתר לרחמי בית המשפט עבורו.

7.הנאשם הביע חרטה על התנהגותו והתחייב כי ימשיך לאחר שחרורו מהכלא ליטול את התרופות הפסיכיאטריות וכן להמשיך את השיחות הטיפוליות אצל הפסיכולוג.

עוד התחייב, כי לא יצור קשר עם המתלוננת. כמו כן, הצהיר כי הוא השלים עם העובדה כי המתלוננת התחתנה לאדם אחר ומאחל לה הצלחה ולא יטריד אותה יותר.

8.לאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים, החלטתי שלא למצות את הדין עם הנאשם בשים לב לטיעוני ב"כ הנאשם כמפורט לעיל, לרבות התרשמותי הישירה מהנאשם.

התרשמתי כי מדובר שאכן סובל מבעיות פיגור שכלי, על אף שנקבע בעבר כי הוא כשיר לעמוד לדין ואחראי למעשיו.

9.אשר על כן, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 6 חודשים בת"פ 4116/09 בימ"ש השלום בב"ש לריצוי מאסר ממש.

ב.חודשיים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא, שלא יעבור עבירה בה הורשע.

ג.חתימת התחייבות כספית ע"ס 3,000 ₪ שלא יעבור עבירה דומה משך 3 שנים מהיום.

ד.חודש מאסר לריצוי באופן חופף למאסר שהושת בסעיף א' לעיל.