מדינת ישראל נ' בהותי(עציר) ואח'

גזר דין - לגבי הנאשם 2

הנאשם 2 (להלן: "הנאשם") הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 334 + 335 (א)(1)(2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן:"חוק העונשין"), עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, עבירה של החזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, עבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין וכן עבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

בתאריך 05.09.08 בשעות הלילה, פרץ סכסוך בין הנאשם 1 לבין אחרים (להלן:"הבחורים") בנצרת עלית. בעקבות אותו סכסוך, החליטו הנאשם 1 וחברו חוסיין אחמד זטמה (להלן:"חוסיין"), אשר שהה עימו באותה עת, לתקוף את הבחורים. הנאשם 1 התקשר לנאשם 2 וביקש ממנו להגיע לנצרת עלית כדי לתקוף את הבחורים, ואילו חוסיין התקשר לחבריו מנצרת כדי שיגיעו אף הם למקום ויסייעו בתקיפת הבחורים.

הנאשם ביחד עם טארק ערפאת (להלן:"טארק"), הגיעו לנצרת עלית, הצטרפו לרכב בו נסעו הנאשם 1 וחוסיין ונסעו יחדיו לתחנת הדלק הסמוכה לסניף "מקדונלדס" בנצרת עלית, שם המתינו להגעת חבריו של חוסין. לאחר זמן קצר הגיעו למקום חבריו של חוסיין, כולם יחד קשרו קשר לתקוף את הבחורים ויצאו רגלית לכיוון מרכז "חני סנטר" כשהם מחזיקים בידיהם מקלות וסכינים.

במרכז "חני סנטר" פגשו, בני נוער צעירים אשר היו במקום וביניהם א"ו ומ"ד הקטינים (להלן: "המתלוננים"). המתלוננים נשאלו היכן אותם בחורים וענו כי אינם יודעים. או אז, תקף הנאשם 1 את מ"ד באגרופיו בפניו, חנק אותו, שלף סכין ודקר אותו בגבו ובידו השמאלית, עד שנזקק לטיפול רפואי. הנאשם 1 והנאשם 2 תקפו את א"ו בסטירות ואגרופים בפניו, א"ו ניסה להדוף את הנאשמים ובתגובה תפס אותו הנאשם 1 בגרונו ודקר אותו בידו הימנית והנאשם 2 שלף סכין ובאמצעותה דקר אותו בגבו ובשל כך נזקק הוא לטיפול רפואי.

מיד לאחר מכן, ברחו הנאשם והאחרים מהמקום לכיוון כלי רכבם בתחנת הדלק ובדרך השליך הנאשם את הסכין בה דקר את המתלונן. עם הגיעם לתחנת הדלק, הגיעו אנשי משטרה וכאשר ביקשו להציג תעודות זהות נמלטו מהמקום.

תסקיר שירות המבחן

מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם הינו רווק, בן 20 אשר מתגורר יחד עם משפחתו בכפר משהד.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם אימץ ערכים של עזרה לחברים ללא כל הגבלה או שיקול דעת. מערך התנהגותו התאפיין בנגררות, כל זאת במגמה לזכות בקבלה והערכה בקרב חבריו. הנאשם קיבל אחריות מלאה למעשיו וכן הביע חרטה.

שירות המבחן המליץ על מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן.

טענות הצדדים

ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם הגיע למקום במיוחד כדי לריב ודקר את הקטינים בגין אירוע שאינו מעניינו, עובדה זו רק מגבירה את מסוכנותו ומעצימה את חלקו. חומרת העבירות גוברת נוכח העובדה כי המתלוננים לא היו מעורבים כלל באותו סכסוך. הנאשם ניהל את המשפט עד הסוף. התביעה בקשה להשית עליו עונש מאסר בפועל ממושך, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננים.

ב"כ הנאשם טען, כי חלקו של נאשם זה מופחת באופן בולט מחלקו של הנאשם 1. ההרשעה כשלעצמה מהווה עבורו עונש כבד במיוחד. הנאשם הביע חרטה כנה ואמיתית וקיבל אחריות למעשיו. מהתסקיר עולה כי אין כל חשש להישנות העבירה. בעקבות מעצרו בחודשיים הראשונים ומעצר הבית הממושך, שרוי הנאשם במצוקה נפשית. מבלי להקל ראש במעשיו, מבקש שלא להעצים את מצוקתו הנפשית והרגשית ולהסתפק בעונש מותנה ופיצויים הולמים למתלונן. לחלופין, מבקש להשית על הנאשם 3 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, בשל רצונו של הנאשם להתחיל בלימודים אקדמאיים בשנה באה ואלה יבוצעו בבית החולים.

דיון

במקרה דנא הנאשם תקף ודקר את המתלונן על לא עוול בכפו, לאחר שבא "לסייע" לחברו לתקוף אחרים. התנהגות זו, המבטאת את האלימות אשר פשתה בחברתנו, מצדיקה ככלל הטלת עונש מאסר בפועל. על בתי המשפט להעביר לציבור מסר ברור וחד, כי השימוש באלימות גורר אחריו תוצאה אחת והוא הטלת עונשים כואבים ומרתיעים.

בעניין זה נקבע בע"פ 3863/09 מ"י נ' חסן (טרם פורסם, 10/11/09) כי:

"יש להלחם באלימות שפשטה חברה הישראלית על כל צורותיה וגווניה, אם בתוך המשפחה ואם מחוצה לה, אם בקרב בני נוער ואם בקרב מבוגרים. זהו נגע רע שיש לבערו מן היסוד. לפיכך, שעה שנגע האלימות והפרת החוק פושה בחברתנו מן הראוי שידע כל איש ותדע כל אישה כי אם יבחרו בדרך האלימות ייטו בתי המשפט להשית עליהם עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח" .

בית המשפט העליון עמד על חומרת התופעה של "תת תרבות הסכין" בע"פ 9133/04 דוד גורדון נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 20/12/04) וקבע כי: