אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' בדני ואח'

מדינת ישראל נ' בדני ואח'

תאריך פרסום : 23/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום רחובות
1783-10-09
17/09/2013
בפני השופט:
שרון קיסר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. עודד בדני
2. סלם בדני - בעניינו
3. צוקר את מינקיו בע"מ
4. יעקב מינקין
5. צבי צוקר

החלטה בעניינו של נאשם 2

1.עניינה של החלטה זו בטענת הנאשם כי איננו כשיר לעמוד לדיון וכי יש להפסיק את ההליכים נגדו בהתאם לסעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי {נוסח משולב] תשמ"ב-1982.

מבוא

2.נגד הנאשם ונאשמים נוספים, הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של ביצוע שימוש במקרקעין הטעון היתר, ללא היתר, לפי סעיפים 145(א)(3), 204(א), 205, 208 ו-253 לחוק התכנון והבנייה.

3.עניינם של יתר הנאשמים הסתיים וגזר הדין בעניינם ניתן ביום 6.5.2013.

4.בעניינו של הנאשם, שהינו קשיש בן 88, הוגשו שתי חוות דעת פסיכיאטריות.

האחת מטעם הפסיכיאטר המחוזי, ד"ר רוני שרף.

השנייה מטעם הנאשם, שהוכנה על ידי הפסיכיאטרית ד"ר אורית אבנר, אשר הוגשה על ידי הנאשם מבלי שהמאשימה ביקשה לחקור את כותבת חוות הדעת.

5.בחוות הדעת שהוגשה מטעמו של הנאשם, קבעה ד"ר אבנר כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין, שכן הוא "בקושי מסוגל להבין דברים פשוטים, לא יודע בן כמה הוא, אין לו מושג כי הוא אמור לעמוד לדין, לא זוכר כלום. רוב הפגישה הוא יושב ללא תנועה, כאשר פונים אליו הוא מחייך חיוך לא מותאם לשאלה, תשובותיו קצרות בד"כ לא לעניין. לא יודע לספר כלום על עצמו, לא מתמצא בזמן, מקום וסיטואציה, לא מבין מושגים פשוטים, לא יודע דבר על התנהלות המשפט, לא מבין מה זה סנגור, מי זה תובע במשפט. לא יודע שמות נכדיו, לא זוכר מה אכל בצהריים...זיכרון ירוד מאד לכל בטווחים". כן צוין בחוות הדעת כי תפקודו הקוגנטיבי של הנאשם ירוד באופן ניכר, כי התמונה הקלינית מתאימה לדמנציה קשה, כי הנאשם איננו מסוגל להבין מושגים בסיסיים הקשורים להליך המשפטי, ואיננו מסוגל להשתתף במשפט ולהיות לעזר לעורך דינו.

6.בחוות הדעת שהוגשה מטעם הפסיכיאטר המחוזי, הותיר ד"ר שרף את ההכרעה בעניין מסוגלותו של הנאשם לעמוד לדין להכרעת בית המשפט, נמנע מקביעה בדבר מסוגלותו של הנאשם לעמוד לדין וציין כי מדובר במקרה גבולי.

ד"ר שרף ציין כי הנאשם לוקה בדמנציה וכי קיימת ללא ספק פגיעה בזיכרון וירידה קוגנטיבית, אולם קיים גם אלמנט של חוסר שיתוף פעולה. ד"ר שרף ציין כי מדובר בפגיעה קוגנטיבית בין קלה לבינונית אולם לא מדובר בפגיעה קשה.

לעניין יכולתו של הנאשם לעמוד לדין, ציין ד"ר שרף כי מדובר במצב גבולי מאד, כי להערכתו הנאשם אינו סובל מליקוי חמור במידה שמונעת ממנו להבין הליכי משפט, כי הנאשם מציין כי מתנהל נגד בנו משפט על מחסן השייך לו, והדגיש כי קיימת מגמתיות בכל הנוגע למשפט.

עם זאת לדבריו, קיימת פגיעה ממשית בזיכרון של הנאשם, אשר משליכה על יכולתו של הנאשם לעמוד לדין, במובן זה שיתקשה לענות על פרטים ותאריכים מדויקים הקשורים לכתב האישום. הנאשם מבין באופן כללי במה הוא מואשם, אולם יתקשה מאד להיחקר ולתת תשובות מדויקות בעניין.

לסיכום, כאמור, הותיר ד"ר שרף את ההכרעה לבית המשפט, בשל כך שבית המשפט הוא שיודע עד כמה מהותי עניין זה ונוכח העובדה כי מדובר במקרה גבולי מאד.

דיון והכרעה

7.ענייננו בשאלה אם הנאשם כשיר לעמוד לדין בשעת הדיון המשפטי, והאם יכול הוא ליטול חלק כנאשם בהליך הפלילי.

8.סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי מורה כי:

"(א) קבע בית המשפט, לפי סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט"ו-1955, או לפי סעיף 19ב(1) לחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969, שנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין, יפסיק את ההליכים נגדו; אולם אם ביקש הסניגור לברר את אשמתו של הנאשם, יברר בית המשפט את האשמה, ורשאי הוא לעשות כן אף מיזמתו מטעמים מיוחדים שיירשמו."

9.בבש"פ 92/00 פלוני נ' מדינת ישראל, נד (4) 240, קבע בית המשפט העליון את המבחנים לכשירותו של הנאשם לעמוד לדין, כדלקמן:

"המבחנים הספציפיים לכשירות לעמוד לדין נדרשים מן הנושא כמו-מעצמם: אם מסוגל הוא הנאשם להבין את מהות הליכי המשפט ויכול הוא לעקוב אחריהם באורח מושכל; אם מסוגל הוא הנאשם להעריך כראוי את מהות האשמה ואת מצבו כנאשם; אם מסוגל הוא לייפות כוחו של עורך-דין לסייע לו בהגנתו; אם מסוגל הוא להבין את תוכנן, את משמעותן ואת השלכותיהן של הראיות המובאות נגדו. בקצרה, אי-המסוגלות של נאשם לעמוד לדין, פירושה הוא: נאשם אשר מחמת מחלת נפש שהוא לוקה בה אינו מסוגל לעקוב באורח מושכל ויעיל אחר ההליך הפלילי וליטול בו חלק. ראו: ע"פ 237/67 כחלה נ' היועץ המשפטי לממשלה [8], בעמ' 192-193; ע"פ 388/62 היועץ המשפטי לממשלה נ' יוסף [9], בעמ' 2716; י' קדמי על סדר הדין בפלילים (כרך ב) [14], בעמ' 1181, והאסמכתאות שם; בזק בספרו הנ"ל [13], בעמ' 216.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ