מדינת ישראל נ' אשכנזי

גזר דין

1)נגד הנאשם הוגש כתב אישום הכולל שלושה אישומים כלהלן:

עבירה מיום 7.8.09, בו הואשם הנאשם עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

עבירה מיום 10.6.09 בו הואשם הנאשם בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף אשר פקע ב – 6/97 ונהיגה ללא ביטוח תקף.

עבירה מיום 16.10.08 בו הואשם הנאשם בעבירות של אי מתן זכות קדימה, נהיגה רשלנית, גרימת נזק, נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא ביטוח.

הנאשם הודה והורשע באישומים הנ"ל.

2)לנאשם רישיון נהיגה משנת ...... עד לפקיעתו ולחובתו .... הרשעות קודמות..... מהן בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, וכן 2 הרשעות בגין נהיגה בזמן פסילה.

בתיק מספר 5782/07 נדון הנאשם בהעדרו ביום 9.10.07 לפסילת רישיון נהיגתו למשך שנה, ובתיק מספר 10917/08 נדון הנאשם בנוכחות ביום 27.11.08 לפסילת רישיון נהיגתו למשך שנה במצטבר לכל פסילה אחרת.

הנאשם הפקיד תחליף רישיון נהיגה בבית המשפט ביום 29.7.08.

3)לאחר שהנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בתיק הנדון ולאור העובדה כי התביעה עתרה להשית על הנאשם מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח, הוריתי לשירות המבחן ליתן תסקיר בעניינו של הנאשם וכן לממונה על עבודות שירות לקבלה חוו"ד- האם הנאשם מתאים לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.

5)בחוו"ד הממונה על עבודות שירות מיום 5.4.2011 סבר כי הנאשם אינו מתאים לריצוי עונש בעבודות שירות. לאור בקשת ב"כ הנאשם הוריתי לממונה על עבודות השירות לבחון בשנית התאמתו של הנאשם לריצוי עונש בעבודות שירות.

בחוו"ד שהוגשה בפני ביום 23.6.11 סבר הממונה על עבודות שירות כי הנאשם אינו מתאים בעליל לריצוי עונש בעבודות שירות והסביר כי על הנאשם נגזר מאסר למשך 5 חודשים בעבודות שירות אותו החל לבצע ביום 17.2.10 וסיים כעבור 13 חודשים.

הנאשם נעדר רבות ללא אישור המפקח ממקום השמתו והביע זלזול וסרב להשלים הימים שנותרו לריצוי אלא רק לאחר שהבין שצפוי לעבודות שרות בתיק נוסף (התיק הנדון).

לפיכך קבע הממונה כי הנאשם אינו מתאים בעליל לריצוי עבודות שרות. יצויין כי הממונה המציא טבלת נוכחות של הנאשם התומכת האמור בחוות דעתו.

בתסקיר ציינה קצינת שירות המבחן כי כי הנאשם, כבן 39, גרוש ואב לנערה בת 13.5, מנהל חנות בבעלותו למיגון ושמע ברכב. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם מטשטש ומצמצמם מהתנהגותו השולית והבעייתית והוא שלל נזקקות טיפולית. לפיכך לא בא שרות המבחן בהמלצה.

על אף שהנאשם נתפס נוהג לאחר שרישיונו פקע והועמד לדין בגין עבירה זו, שב ונהג פעם אחר פעם. חמור מכך, הנאשם גם נהג בזמן פסילה, היינו התנהגותו של הנאשם מצביעה על זילזול בחוקי התעבורה ובהכרעות שיפוטיות שניתנו בעניינו

כבר נפסק כי העונש הראוי בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל. זו הדרך היחידה למנוע מעשית הישנות עבירה זו (ר' ע"פ 3129-08-07 נסיר נ' מ"י) על כן, הנני סבורה כי בנסיבות אלו מוצדק מיצוי הדין עם הנאשם, ובין היתר כדי למנוע מהנאשם הפרה חוזרת של ההכרעות השיפוטיות והתעלמות מהחוק ומהסיכונים שהוא יוצר במעשיו הנלוזים.

העבירות שבהן הורשע הנאשם, הינן חמורות באופיין ומשקפות זלזול מוחלט בחוק ובהכרעות שיפוטיות. הנאשם נהג ביודעו כי אין לו רישיון נהיגה תקף וכי הוא פסול מנהיגה והתעלם מהעונש שהוטל עליו.

לאור עברו המכביד של הנאשם, התעלמותו מהיד המושטת שניתנה לו על ידי ביהמ"ש והעובדה שלא ניצל את ההזדמנויות שנתן לו ביהמ"ש ואת מידת הרחמים שהפעיל לגביו, נראה כי העונשים שניתנו בעבר, לא הספיקו כדי להרתיעו מחזרה על ביצוע אותן עבירות.

6)לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים: