מדינת ישראל נ' אסלאן

החלטה

הנאשמת הורשעה, על יסוד הודאתה, בעבירות של גניבה ( שתי עבירות ), לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ( ריבוי עבירות ), לפי סעיף 415 סיפא לחוק הנ"ל, וזיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות ( ריבוי עבירות ), לפי סעיף 418 לחוק הנ"ל.

לפי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודתה הנאשמת, הרי שבשנת 2006 גנבה הנאשמת את תעודת הזהות של קרובת משפחתה, גב' רנין עבד אלעמר ( להלן – "המתלוננת " ), ובשנת 2007 היא התחזתה היא למתלוננת בפני סניפי הבנק השונים ופתחה חשבונות בנק על שמה, ללא ידיעתה וללא הסכמתה, תוך שהיא מזייפת את חתימתה בטפסי הבנק, כדלקמן: ביום 28/1/07 פתחה חשבון בבנק דיסקונט, סניף נהריה, ביום 7/3/07 פתחה חשבון בבנק הפועלים, סניף נהריה, וביום 24/6/07 פתחה חשבון בבנק מזרחי - טפחות, סניף הקריון. הנאשמת קיבלה במרמה לחשבונות הנ"ל אמצעי תשלום ומסגרות אשראי, באמצעותם רכשה, בשם המתלוננת, ללא ידיעתה וללא הסכמתה של זו, מוצרים ושירותים שונים, בנסיבות המפורטות להלן:

ביום 26/4/07 היא התחזתה למתלוננת וקיבלה במרמה, לחשבון בבנק הפועלים, הלוואה בסך של 10,000 ₪, וכן ניתנו לה, בשם המתלוננת, בגין חשבון זה, מסגרת אשראי, פנקסי שיקים וכרטיס אשראי, וצברה, בשמה של זו, החובות בבנק הפועלים בסך של כ – 25,000 ₪.

במסגרת החשבון בבנק מזרחי - טפחות קיבלה הנאשמת, במרמה, מסגרת אשראי ופנקסי שיקים, וצברה חוב, בשם המתלוננת, בסכום של כ – 15,800 ₪.

ובמסגרת החשבון בבנק דיסקונט קיבלה הנאשמת במרמה מסגרת אשראי, וצברה חובות, בשם המתלוננת, בסכום כולל של 13,000 ₪.

כמו כן, רכשה הנאשמת מחברת סלקום, באמצעות כרטיס האשראי שניתן לה על שם המתלוננת, 6 מכשירי טלפון נייד וקיבלה שירותי טלפון באמצעות הוראת קבע לחשבונות הבנק הנ"ל, וצברה חוב כולל, בשם המתלוננת, בסך של 1,250 ₪.

ביום 21/3/07 ערכה הנאשמת עסקאות בשם המתלוננת, ללא ידיעתה וללא הסכמתה של זו, עם חברת פרטנר לתקשורת בע"מ, לקבלת שירותים ומכשירי טלפון נייד, באמצעות כרטיס ויזה כאל, וצברה, בשם המתלוננת, חוב בסך כולל של 6,800 ₪.

בחודש פברואר 2008 ערכה הנאשמת, בשם המתלוננת, עסקאות עם חברת תמר שירותי קטרינג בע"מ, וצברה חוב כולל בסך של 5,595 ₪, בגינו פתחה החברה הנ"ל הליכי הוצל"פ נגד המתלוננת.

כן הודתה הנאשמת כי בחודש ינואר 2008 היא גנבה מגב' מורן אלבז את תעודת הזהות שלה, פתחה באמצעותה, ללא ידיעתה וללא הסכמתה של זו, חשבון בבנק דיסקונט סניף כרמיאל, ורכשה מכשירי טלפון נייד על שמה של גב' אלבז.

ב"כ המאשימה, בטיעוניו בכתב ( שסומנו ת/1 ) וכן במהלך הדיון, טען לחומרת העבירות בהן הורשעה הנאשמת, להפסדים והחובות שגרמה הנאשמת למתלוננת, בסכום של עשרות אלפי שקלים, וכן טען להיקף העבירות שנמשכו לאורך תקופה, לתעוזה המסוכנת הטמונה במעשיה של הנאשמת, וכי הנאשמת לא השיבה למתלוננת את הכספים שגזלה ממנה. ב"כ המאשימה ביקש שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן, ועתר להשית על הנאשמת מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי למתלוננת. ב"כ המאשימה תמך את טיעוניו בפסקי דין, במסגרתם הטילו בתי המשפט על הנאשמים שם גם רכיב של מאסר בפועל לתקופות שונות עד ל – 12 חודשים.

הסנגור, בטיעוניו לעונש, טען כי פסקי הדין שהגיש ב"כ המאשימה אינם דומים לעניינה של הנאשמת, גם בשל היקף הכספים שקיבלו הנאשמים שם, בסכומים של מאות אלפי שקלים, להבדיל מהסכומים שקיבלה הנאשמת, במרמה, שלא מגיעים לכדי סכומים אלה. הסנגור ציין את הודאתה של הנאשמת בטרם החלה פרשת התביעה, את לקיחת האחריות על מעשיה והחרטה שהביעה בגינם, וטען כי בעקבות הסתבכותה בתיק זה היא הסתכסכה עם משפחתה, אשר ניתקה עמה כל קשר, והילד שלה הוצא מרשותה ונמסר להוריה, מאז היא לא זוכה לראותו. כן טען הסנגור כי העבירות בהן הורשעה הנאשמת בוצעו לפני כ- 5 שנים, מאז היא התחתנה בשנית, בעלה סובל ממחלת הסרטן ומצבו הבריאותי קשה מאוד, והיא נרתמה לתמוך בו לסייע בידיו, גם בהיותה בעיצומו של הליך פלילי בתיק זה. כן ציין הסנגור כי הנאשמת שולבה בהליך טיפולי בפיקוח שירות המבחן, וכי שירות המבחן מתרשם משיתוף הפעולה שלה במסגרת הליך שיקומי זה. הסנגור עתר לכך שבית המשפט יאמץ את המלצת שירות המבחן, ולהעדיף את האינטרס השיקומי של הנאשמת, לאור מכלול הנסיבות שפירט.

בתסקירו מיום 7.4.11, מציין שירות המבחן כי הנאשמת הינה בת 33, נשואה בשנית מזה כארבע שנים, היא אמא לקטין בן 9 שנים, מנישואיה הקודמים, המתגורר בבית הוריה. בעלה כיום סובל ממחלת הסרטן, ובשל הטיפולים להם הוא נזקק, הנאשמת אינה עובדת כיום, והיא נרתמת לסייע לו. כן תיאר שירות המבחן כי הנאשמת סיימה 12 שנות לימוד, התחתנה בגיל צעיר וחוותה אלימות נפשית ופיזית, עד שבסופו של יום החליטה להתגרש. שירות המבחן מציין עוד כי הנאשמת לקחה אחריות על מעשיה, הביעה חרטה עמוקה וממשית בגינם, וחשה בושה בשל מעשיה הנ"ל, והסבירה אותם בשל קשייה הכלכליים בהם הייתה שרויה במזמנים הרלבנטיים, וציינה כי הוריה הרחיקו אותה מביתם וקיבלו את הילדה לאחריותם ומנעו ממנה כל קשר עמו. שירות המבחן מתרשם כי, עד לביצוע העבירות הנ"ל ניהלה הנאשמת אורח חיים נורמטיבי. שירות המבחן המליץ להעדיף את הפן השיקומי, להימנע ממיצוי הדין עם הנאשמת, להימנע משליחתה לריצוי מאסר בפועל, בשל טיפולה בבעלה החולה, כאמור, ונסיבותיה האישיות הקשות, ולהסתפק בהעמדתה בצו מבחן למשך שנתיים, במהלכן תשולב היא בהליך טיפולי, וכן להטיל עליה של"צ בהיקף של 350 שעות, ולחייבה לשלם למתלוננת פיצוי כספי. בתסקיר המשלים מיום 23.6.11 מציין שירות המבחן כי לאחרונה חלה הרעה במצבו הבריאותי של בעלה של הנאשמת, המצריכה טיפול אינטנסיבי, דבר הדורש הוצאות כספיות וביקורים תכופים בבתי חולים, והנאשמת הינה גורם תמיכה משמעותי עבור בעלה. כמו כן, התגלה אצל הנאשמת גידול המצריך מעקב רפואי, בדיקות רפואיות וטיפולים למניעת התפתחות הגידול, וכי בתקופה האחרונה חלה התדרדרות במצבה הנפשי של הנאשמת, שעה שהיא עדיין מנודה ע"י משפחתה ומורחקת מבנה, והיא ביטאה צורך בהליך טיפולי, ולכן, החמרה בענישתה עלולה להביא להשלכות הרסניות עליה.

העבירות בהן הורשעה הנאשמת חמורות ביותר, בשל טיבן, היקפן ותוצאותיהן. הנאשמת גזלה את כספיה של המתלוננת, בתחכום רב, תוך התחזות למתלוננת, לאחר גניבת תעודת הזהות שלה, זיוף חתימותיה, וקבלת פנקסי שיקים, כרטיסי אשראי, מסגרת חשבון והלוואות, למשך תקופה ארוכה, במספר סניפי בנק, כמתואר, וביצוע עסקאות עם חברות פרטנר תקשורת וסלקום, לרכישת טלפונים ניידים וקבלת שירותים מהם, נוסף על עסקאות עם חברת קייטרינג, כאמור. שרשרת מעשי עבירה אלה, מול גורמים רבים, מלמדת על תעוזה קיצונית ומסוכנת של הנאשמת, שמעשיה הנ"ל לא היו בבחינת כשלון יחיד ומעידה חד פעמית, אלא שנמשכו לאורך תקופה ממושכת, תוך שהיא מקבלת, במרמה, כספים, מוצרים ושירותים כאמור, בשווי כספי ניכר.

אין להתעלם מכך שבמעשי העבירה הנ"ל הנאשמת גרמה, בנוסף לגזילת רכושה של המתלוננת וגניבת כספה, תוך שימוש בתחבולות שונות, גם לכך שייפתחו כנגד המתלוננת, ע"י המוסדות הנ"ל, הליכים משפטיים והליכי הוצל"פ, במטרה לגבות את החובות שצברה הנאשמת בשם המתלוננת. גם זאת מהווה שיקול לחומרה, במניין שיקולי הענישה.

מנגד, ייחסתי משקל לכך כי הנאשמת נעדרת עבר פלילי, וכי היא חוותה נסיבות מיוחדות קשות של נידוי ע"י משפחתה ושלילת הקשר שלה עם בנה, שנמצא באחריות הוריה. כן ייחסתי משקל לעובדה כי הנאשמת תומכת בבעלה, הסובל ממחלת הסרטן, ומלווה אותו לטיפולים השונים, בעיקר בתקופה האחרונה, בשל ההחמרה במצבו, וכן לעובדה כי התגלה אצלה גידול המצריך מעקב, בדיקה וטיפול. המדובר בנסיבות מיוחדות ביותר, בצד עברה הנקי של הנאשמת, וכן בצד התרשמות שירות המבחן בדבר הבושה שהנאשמת חשה בשל מעשי העבירה שביצעה, החרטה העמוקה שהביעה, ונטילת האחריות בגינם.

לאור חומרת העבירות בהן הורשעה הנאשמת, היקפן של עבירות אלה, והנזק הכספי שגרמה היא למתלוננת ולבנקים השונים והחברות עמן ערכה עסקאות במרמה, כאמור, מצאתי כי יש בהימנעות מהטלת מאסר בפועל כדי להחטיא את מטרת הענישה שעניינה הרתעת הנאשמת הנותנת את הדין ועבריינים פוטנציאליים. העבירות הנ"ל מחייבות הטלת רכיב ענישה זה, על מנת לקיים אחר האינטרס ההרתעתי, ועל מנת להביע את סלידתו של בית המשפט ממעשי עבירה נבזיים אלה, ולהוקיעם. יחד עם זאת, ולאור נסיבותיה המיוחדות של הנאשמת, עברה הנקי והתרשמות שירות המבחן, מצאתי כי יש לאפשר לנאשמת לרצות עונש זה על דרך עבודות השירות, דבר שיאפשר גם לקיים אחר האינטרס השיקומי, ע"י שילובה של הנאשמת בהליך שיקומי בפיקוח שירות המבחן, במסגרת צו מבחן שיוטל עליה, יש בענישה הנ"ל, בצד פיצוי למתלוננת, כדי לאזן נכונה בין כלל מטרות הענישה, ההרתעתיים והשיקומיים.

אני דוחה את הדיון לשם קבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות ולמתן גזר דין ליום 22/09/11 שעה 12.00.

אני מורה לממונה על עבודות השירות להכין ולהגיש חוות דעת באשר ליכולתו ולהתאמתה של הנאשמת לבצע עבודות שירות .

לנוחיות הממונה על עבודות השירות, להלן פרטי הנאשמת: