אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אלמוני

מדינת ישראל נ' אלמוני

תאריך פרסום : 07/01/2014 | גרסת הדפסה
תו"ח
בית משפט השלום באר שבע
43436-07-13
24/12/2013
בפני השופט:
יעקב דנינו

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
פלוני אלמוני

החלטה

מונחת בפניי בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה, בהתאם להוראות סעיפים 212-213 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

כנטען בבקשה ובתצהיר הנלווה, ביום 7.3.12 נתגלה על ידי מפקח המבקשת כי, במקרקעין המצויים בנ.צ. 192943/577682, צפונית לדרך 31, ביישוב חורה, "הוצב על נגרר רכב, מיכל דלק ו/או סולר ו/או נפט מברזל, במידות 2 מ' כפול 2 מ', ובסה"כ בשטח של כ-4 מ"ר, וכן משאבה" (ס' 1 לבקשה. ס' 2 לתצהיר).

בתצהיר המפקח נכתב כי מבדיקה שנערכה על ידו, עולה כי לנגרר, למיכל ולמשאבה הנזכרים, לא ניתן היתר בנייה כדין.

עוד צוין כי כל ניסיונות המפקח לאיתור האחראי לביצוע הבנייה, או את בעל המבנה או המשתמש במבנה, העלו חרס, "וזאת בין השאר עקב העדר כל אדם בסמיכות למבנה" (ס' 4 לתצהיר).

המבקשת הוסיפה כי עוד במועד גילוי המבנה, הודבק על המבנה מכתב התראה המורה לאחראי, להפסיק לאלתר את עבודות הבניה והשימוש, להשיב את המצב לקדמותו ולהופיע בפני מפקח המבקשת לצורך מסירת גרסה.

חרף האמור, כך נטען, לא התייצב איש למסירת גרסה.

בסיורים נוספים שנערכו על ידי המפקח ביום 15.8.12 וביום 24.10.12 התחוור כי המקרקעין נותרו במצבם, וככל הנראה, השימוש נמשך. המבקשת ציינה, ואף דברים אלו מגובים בתצהיר הנלווה, כי בסיור מיום 15.8.12 הבחין המפקח בקיומו של נער אשר תדלק אותה עת רכב מסחרי באמצעות משאבת הדלק, נשוא בקשה זו. ואולם, הנער סירב להשיב לשאלות המפקח, ובאשר לזהות בעל נגרר הרכב, המיכל ומשאבת הדלק – טען, כי זו אינה ידועה לו.

המבקשת לא אמרה נואש בניסיון להתחקות אחר הבעלים או המשתמש במקרקעין, ולשם כך ערכה ביקור נוסף, רביעי במספר, ביום 17.2.13, אלא שגם הפעם לא נכח אדם בקרבת המבנה.

לטענת המבקשת, בהתאם לראיות המצויות בידיה, האלמנטים הנזכרים משמשים כתחנת תדלוק, אשר אינה נמנית על תחנות התדלוק הנכללות ברשימת תחנות התדלוק כאמור בסעיף 3 לחוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות), התשס"ה-2005.

בהינתן העובדה כי ייעוד המקרקעין הינו חקלאות בלבד, כך לפי תכנית המתאר המחוזית החלה על המקרקעין, טענה המבקשת כי השימוש באלמנטים אלו כתחנת תדלוק חורג מהייעוד המותר.

על יסוד כל אלה גם יחד, באה המבקשת לסכם ולומר כי כלל התנאים הנדרשים לפי ס' 212 לחוק, מתקיימים:

הוכח כי נעברה עבירה;

הוכח כי מתקיימים, בנפרד ובמצטבר, החלופות המנויות בס' 212(1) ו-212(4) לחוק, לפיהן, אי אפשר למצוא את האדם שביצע את העבירה, וכי לא ניתן להוכיח מי ביצע את העבירה;

לא פחות מכך - כך ציינה המבקשת - הוכח קיומו של אינטרס ציבורי במתן הצו, הן בשל אי החוקיות האינהרנטית הנובעת מהצבת האלמנטים הנזכרים במקרקעין, והן בשל הסכנות החמורות הגלומות מהצבת אלמנטים אלו במקרקעין, כפי שנקבע בהלכה הפסוקה.

מתוך שכך, נתבקש ביהמ"ש ליתן צו הריסה כנגד האלמנטים הנזכרים בבקשה, בדרך של מתן הרשאה למבקשת לפעול לסילוקם, ולגבות הוצאות הביצוע, בין היתר, באמצעות מכירת חלקיהם.

בהחלטת ביהמ"ש, מיום 26.7.13, נקבע כי עד למועד הדיון תבצע המבקשת לפחות ניסיון אחד לאתר את בונה המבנה ובעליו, ותדביק על גבי מקום בולט במבנה הודעה על מועד הדיון הקבוע בבית המשפט, העתק ההחלטה השיפוטית והבקשה. עוד נקבע בהחלטה כי כל בעל עניין במבנה מוזמן לטעון טענות נוספות ביחס לבקשה למתן צו הריסה.

בהודעת המבקשת שהוגשה לתיק, צוין כי ההחלטה והבקשה הודבקו אומנם על גבי המבנה עוד ביום 13.8.13, בליווי משטרת ישראל, וכי מאז לא פנה למבקשת כל אדם ביחס לנדון.

בדיון שנערך בפניי, ביום 11.12.13, הפניתי תשומת ליבו של ב"כ המבקשת לכך שמלבד התנאים עליהם עמד בבקשתו, מוטב כי יבאר, תחילה, כיצד אלמנטים אלו באים בכלל הדיבר "נעברה עבירה בבניין...", אשר בסעיף 212.

לאמור, מאחר שסמכותו של ביהמ"ש ליתן צו הריסה ללא הרשעה, לפי סעיף 212, מוגבלת לעבירה אשר בוצעה ב"בניין", כי אז ראוי שיבהיר, כיצד, אם בכלל, ניתן להגדיר נגרר רכב, מיכל דלק ומשאבת דלק כ"בניין".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ