מדינת ישראל נ' אללו

גזר דין

לפנינו אירוע שבו התרחש עימות בין הנאשם לשוטר על רקע דרישה תעבורתית כלשהי של השוטר. הנאשם הגיב בחוצפה (ולא בחוכמה יתירה) לבקשת השוטר, ובסופו של דבר נגמר העניין בדרישה לבדיקת שתן והסתבר שבבדיקה נמצאו חומרי חילוף של קנביס.

אציין כי ייתכן שהנאשם לא השתמש בסמים בסמוך לאירוע ולא היה בהשפעת הסם, אולם למעשה אין הדבר משנה לאור החזקה החוקית כי מי שנמצא בגופו חומר שכזה, חזקה כי היה שיכור. החזקה אומנם בעייתית וקיימת הצעת חוק לשנותה אולם כרגע היא זאת העומדת בפנינו.

הנאשם אומנם טען טענות לא הגיוניות במיוחד כיצד הגיע החומר לגופו (שימוש מקרי חד פעמי וכו' וכו'), אולם טענות אלו אינן רלוונטיות (ולא נוסיף בכך).

השאלה שלפנינו היא שאלת הענישה. מתחם הענישה ההולם בגין כל האירוע (שראיתי אותו כמיקשה אחת) יכול לנוע בין שנה אחת של פסילה לבין שנתיים ומחצה, הכל בהתאם לנסיבות.

המלצת שירות המבחן הייתה ארוכה וחיובית,

לפנינו, ראיתי מקום לתת שיקול מיוחד לשיקום. הנאשם הוא אדם מבוגר קרוב לגיל 45. נשוי ואב לשמונה ילדים ועובד קשה למחייתו בעבודה שהרישיון נזקק לה. הנאשם עובד במשמרת לילה בבית דפוס מזה עשרים וחמש שנה! וייתכן מאוד ויפוטר מעבודתו שכן אין דרך להגיע לבית הדפוס בתחבורה ציבורית.

הסניגור שעשה כל שניתן לטובת הנאשם

ניתן לראות כי מדובר באירוע חד פעמי שהשלכותיו יהיו קשות לנאשם. אני ער לכך כמובן שכל פסילה תיתכן ותביא לאובדן מקור פרנסתו אולם בלא כלום אי אפשר ובסופו של חשבון אין לנאשם להלין אלא על עצמו.

אשר על כן, לסיכומו של הליך אני דן את הנאשם:

א.פסילה של 11 חודש החל מהיום (אין צורך בהפקדה) וזאת בנוסף לפסילה המינהלית שכבר ריצה, ולזמן שהיה פסול מיום שהפקיד רישיונו (סה"כ כחמישה חדשים שהיה פסול בהם). הנאשם מוזהר שאם ינהג בזמן פסילה העונש המקובל הוא מאסר בפועל.

ב.250 שעות שירות לתועלת הציבור שיבוצעו תוך שנה בפיקוח ואחריות שירות המבחן שיוכל לשנות מקום השירות.

בנוסף לאלו מוזהר הנאשם כי עליו לציית להוראות שירות המבחן בדבר בדיקות לשימוש סם, ועליו לבצע אותן בהתאם להוראות ודרישות שירות המבחן. אם לא יעשה זאת, או לא יעמוד בחובת השל"ץ, לא יהיה מנוס מהפקעת השל"ץ. וגזירת דינו מחדש.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ג טבת תשע"ד, 16 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.