מדינת ישראל נ' אהרונוב ואח'

גזר דין

רקע

הנאשמים הורשעו כפי הודייתם בעבירות של תקיפה בצוותא לפי סעיפים 379 ו- 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). הנאשמים 2 ו- 3 הורשעו אף בעבירה של חבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413 ה לחוק.

הנאשם 1 יליד 1980. הנאשם 2 יליד 1984. הנאשמת 3 ילידת 1984. אין בעברם של הנאשמים רישום פלילי.

במוקד המחלוקת בין הצדדים ניצבת סוגיית ביטול הרשעת הנאשמים.

כתב האישום

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 19.7.09 בסמוך לשעה 20:00, בחניון בעיר ראשון לציון, נכנסו המתלונן והמתלוננת לרכבם. אז הגיח הנאשם 1 במהירות כשהוא נוהג ברכבו וחסם את רכב המתלוננים. המתלונן ביקש את הנאשם להזיז את רכבו על מנת שיוכל להמשיך בנסיעתו ובעקבות כך החל ויכוח בין הנאשמים לבין המתלוננים.

בהמשך, הכתה הנאשמת 3 באמצעות קסדה שהחזיקה בידה במכסה מנוע רכב המתלוננים והנאשם 2 בעט בדלת הרכב. אז פתח המתלונן את דלת רכבו וצעק על הנאשמים תוך שהוא יוצא מחוץ לרכבו. אז הוכה המתלונן בראשו ונפל ארצה כשהנאשמים 1 ו- 2 הכו אותו בכך שבעטו בגופו. בהמשך, ניסתה המתלוננת להיחלץ לעזרת המתלונן ותפסה את נאשם 1 ברגלו על מנת שלא יימלט. אז הכו אותה הנאשמים בכך שבעטו בה, בעוד הנאשמת 3 חבטה בה.

כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים, נגרמו למתלונן שפשופים במרפק, בברך ובמצח וכן נאלץ לתקן את דלת ומכסה המנוע של רכבו.

תסקירי שירות המבחן

מתסקיר שירות המבחן כפי שהוגש בעניינו של הנאשם 1 עולה המלצה להימנע מהרשעתו ולהשית עליו צו של"צ. שירות המבחן תיאר את עיסוקו של הנאשם כמכונאי רכב ואת השתלבותו בלימודים לקראת תעודה לבוחני רכב. הנאשם נשוי ואב לילדים שאחד מהם סובל מבעיות בריאותיות. באשר לנסיבות האישום, ציין הנאשם כי חש מאוים מהסיטואציה שנוצרה ולכן הגיב כמתואר בכתב האישום. שירות המבחן הבין את רקע ביצוע העבירות כמאבק כוחות בין הנאשם לבין המתלוננים והתרשם כי הנאשם התקשה ולשלוט בעצמו בזמן אמת ופעל באימפולסיביות. עם זאת התרשם שירות המבחן כי הנאשם אינו אוחז בדפוסים עבריינים.

לפני שירות המבחן הוצג מסמך המעיד על כך כי הרשעת הנאשם בדין עלולה לפגוע בקבלתו את תעודת הבוחן והמלצתו להימנע מהרשעתו קשורה במניעת פגיעה במקור פרנסתו וחיזוק חלקים חיוביים בחייו.

גם באשר לנאשם 2, המליץ שירות המבחן להימנע מהרשעתו בדין ולהשית עליו צו של"צ. שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו בעל דפוסים עבריינים והוא מנהל אורח חיים נורמטיבי ויצרני. הנאשם נשוי ואב לשתי בנות ועובד כטכנאי בחברת בזק. הנאשם נשוי לנאשמת 3 הסובלת מקשיים בריאותיים. הנאשם נבחר כעובד מצטיין במסגרת עבודתו וצפוי להתחיל התמחות בתחום ניהולי, כך שהרשעה בפלילים יכול ותשפיע על מניעת התקדמותו ואף להביא לפיטוריו, זאת למד שירות המבחן ממכתב ממעסיק הנאשם. הנאשם נטל אחריות על מעשיו וציין כי הרקע להם היה עימות אליו נקלע אחיו – הנאשם 1 עם המתלונן. הנאשם ביקש להרגיע את הנאשם 1, אך המתלונן נע עם רכבו לכיוון רעייתו ולכן הנאשם חש בלחץ ובהלה, סערת הרגשות שהתעצמה לא הביאה לריסון עצמו ולכן הגיב בתוקפנות ובאימפולסיביות.

שירות המבחן סבור כי התנהגות זו אינה מאפיינת את הנאשם והתרשם כי זה הפיק את הלקח הנדרש.

גם ביחס לנאשמת 3, המליץ שירות המבחן על הטלת צו של"צ ללא הרשעתה בדין. שירות המבחן הפנה כי הנאשמת נשואה ואם לשתי בנות, בוגרת לימודי תעודה במכללה להכשרת מדריכים להתפתחות תינוקות וכעת אינה עובדת. הנאשמת הפנתה כי התנהגותה נשוא האישום מנוגדת לערכים עליהם גדלה וקיימת לה מגבלה בריאותית המקשה על תפקודה שלא ארחיב בעניין מחמת צנעת הפרט. כיום משמשת הנאשמת כמדריכה בהתנדבות בביתה לאמהות בתחום עיסוקה. הנאשמת הביעה חשש כי במידה ותרצה לפתוח עסק עצמאי בתחום זה, לא תוכל לעשות זאת ככל שתורשע בדין וכן שוקלת אפשרות הגירה עם משפחתה לארץ אחרת במידה ולא תשתלב בעבודה מתאימה לכישוריה.

הנאשמת הכירה באחריותה האישית למעשה נשוא האישום, לתוצאותיו ולבעייתיות שבהתנהגותה. לדבריה, התנהגותה נבעה מתחושת בהלה שחוותה על רקע תפיסת התנהגות המתלונן כמאיימת ומגבלתה הגופנית הקשתה עליה לפרש את המצב אל נכון. שירות המבחן הוסיף התרשמותו כי הנאשמת התנהגה כמיוחס לה מתוך אימפולסיביות וקושי לווסת דחפים וכחריג שאינו מאפיין את התנהלותה.

הנאשמת לא הציגה פגיעה ממשית שתגרם לה מהרשעתה בדין, אך ביטאה קושי רגשי לנוכח הרשעתה, ושירות המבחן המליץ להימנע מכך לאור הנורמטיביות המאפיינת את מכלול חייה, חרטתה ומניעת פגיעה בעתידה האישי.

תמצית טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה הפנה לנסיבות העושים והמעשים, הדגישה צמצום הנאשמים בקבלת האחריות מטעמם משהפנו תרומה למתלונן ברקע אלימותם הבוטה והרחיבה באשר לחומרת המעשה - סכסוך הדרך שהביא את הנאשמים לבחירה קלה ומהירה באלימות.

המאשימה טענה כי אין לחזור מהרשעת הנאשמים מטעמים אלו ואף בהעדר ביטחון כי מעשיהם הינם נחלת העבר, או ראיות לפגיעה קונקרטית ומוכחת בתעסוקתם. המאשימה עתרה לאימוץ המלצות שרות המבחן לעניין צווי של"צ, בתוספת לקנס, פיצוי למתלוננים וענישה צופה פני עתיד.