לב נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות בעבודה) מיום 28.5.12, קבעה למערער נכות רפואית יציבה בשיעור 10%.

רקע עובדתי

2.המערער יליד 1943, עורך דין במקצועו, נפגע בעבודתו ביום 28.2.10 כאשר נפל ונחבל בכתפו השמאלית.

3.ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 9.2.11 קבעה למערער 20% נכות זמנית מיום 22.4.10 עד ליום 31.7.10, 10% נכות זמנית מיום 1.8.10 עד יום 31.10.10 ו- 5% נכות יציבה.

על החלטה זו הוגש ערעור ביום 9.3.11 לוועדה רפואית לעררים.

4.ועדה רפואית לעררים מיום 30.5.11 קבעה למערער 30% נכות זמנית מיום 22.4.10 ועד יום 31.7.10, 20% נכות זמנית מיום 1.8.10 ועד יום 31.10.10 ו- 10% נכות יציבה, כדלקמן:

20% נכות יציבה לפי תקנה 41(1)(א) - נקיעה חוזרת של כתף (א) נקיעות שכיחות והכרח להיזהר מתנועות מעל גובה שכם.

בניכוי 10% בגין מצב קודם לפי פריט 42(1)(ד) – פציעה בשריר הכתף – בצורה בינונית.

5.המערער הגיש ערעור על החלטה זו (20822-08-11). בהסכמת הצדדים, פסק בית הדין ביום 11.3.12 כי:

" עניינו של המערער יוחזר לוועדה לערערים על מנת שתעיין באישור הרפואי של ד"ר עמרמי מיום 1.8.11 אשר אמנם מאוחר כרונולוגית לוועדה אולם התייחס לתיק הרפואי ולרישומים בעבר ולאור זאת תשקול שוב עמדתה לעניין ניכוי מצב קודם ושיעור הנכות לרבות הענקת נכות בגין פציעת שריר בגין התאונה הנדונה בהתאם לאולטרא סאונד ולבדיקות הדמיה האחרות שנערכו למערער בעניין זה ". (להלן: "פסק הדין הקודם").

6.בעקבות פסק הדין הקודם התכנסה הועדה ביום 28.5.12, בנוכחות המערער, וקבעה כי :

" הוועדה עיינה בכרטיס הרפואי מיום 28.5.07 כשברישום הביקורים נרשם: לב רפאל בתיאור – משמאל אובחן קרע ב RC טופל בהצלחה בהזרקות ופיזיוטרפיה. ב- 22.5.07 הותקף ע"י לקוח והחל שוב סובל מכאבים עזים והגבלה קשה בכתף שמאל. רגישות רבה עם הגבלה ניכרת בכל הטווחים

הנכות שנקבע בבדיקתנו מתאריך 30.5.11 נקבעה עבור קרע במעטפת הכתף ע"פ סעיף 42 (1) ד I 10ֵ בגין אותו מצב שקדם לתאונה.

בסעיף הליקוי שנקבע עבור הנכות הכוללת הוא 41 (1)א שהוא סעיף נכות בגין פריקות חוזרות במפרק הכתף.

מפרק הכתף מיוצב ע"י מעטפת הכתף הכוללת שרירים ורצועות בעת פריקה ניזוקים הרצועות והשרירים של מעטפת הכתף בעיקר הרצועות. רצועות אלה הן חלק בלתי נפרד ממעטפת הכתף. היה קיים קרע במעטפת הכתף ב- 2007. הדבר גרם הן להגבלה בתנועות והן לפגיעות של מעטפת הכתף. בתאונה הנידונה פריקת הכתף גרמה לנזק נוסף למעטפת שכבר הייתה פגועה. לפיכך קיים היגיון רב בניכוי מצב קודם.

הוועדה דוחה את הערר.

הוועדה עיינה במכתבו של ד"ר עמרמי 1.8.11 וגם אם לא קיימת עדות לבדיקת סונאר כתף הרי שנרשמה הגבלה בתנועות משמעותיות של מפרק הכתף ולפיכך ניתן להחליף את סעיף 42 בסעיף 35 1 ב' התואם הגבלה קלה בתנועות הכתף. הוועדה עומדת על כך שינוכה מצב רפואי קודם..".

על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי.

נימוקי הערעור