לאומי קארד אשראים בע"מ נ' שרביט

החלטה

המבקש הגיש בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגדו בהעדר הגנה בתיק זה ביום 18.03.2009.

התביעה הינה על סך 76,112.80 ₪ בגין חיובים חודשיים שנבעו מרכישות ו/או מתן אשראי שבוצעו באמצעות כרטיס אשראי שהנפיקה המשיבה.

מאישור המסירה שהוגש בתמיכה לבקשה למתן פסק הדין עולה, כי כתב התביעה הומצא לכאורה בכתובת "מלאכי הנביא 8 אשדוד" ביום 15.02.2009, לידי אימו של המבקש ששמה "קלרה", אשר סרבה לחתום על אישור המסירה. האמור באישור המסירה אף נתמך בתצהיר מטעם פקיד המסירות.

א.טענות הצדדים:

1.בתצהיר התומך בבקשה לביטול פסק הדין טען המבקש כי כתב התביעה לא הומצא לידיו כדין ודבר הגשת התביעה ומתן פסק הדין כנגדו נודעו לו, רק לאחר שבוצע הליך עיקול מטלטלין בביתו ביום 22.09.2009.

ביום 02.06.2009, אכן קיבלה רעייתו של המבקש אזהרה מלשכת ההוצל"פ בדבר ביצוע פסק הדין שניתן בתיק זה, אך מאחר והמבקש היה טרוד בפירוק שיתוף עסק משפחתי ולאור מצבו הכלכלי, כאשר היה נתון ל"מתקפה" מצד נושיו, לא העבירה אליו רעייתו את האזהרה בזמנו.

המבקש טען עוד כי אימו איננה מתגוררת עימו ולא קיבלה עבורו דברי דואר.

כן טען המבקש כי מעולם לא פנה למשיבה בבקשה להנפקת כרטיס אשראי וחתימתו על גבי הבקשה לקבלת הכרטיס זויפה. מספר תעודת הזהות של מקבל הכרטיס איננו שלו אלא של אחיו, והמבקש מעולם לא החזיק בכרטיס נשוא התביעה ולא השתמש בו.

2.המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי נוצרה הסתמכות לסופיות הדיון בתיק, כאשר המבקש "נזכר" להגיש הבקשה לביטול פסק הדין בחלוף כ-7 חודשים מקבלת כתב התביעה, באיחור וללא בקשה להארכת מועד.

המשיבה טענה כי שלחה מכתבי התראה למבקש בטרם הגשת התביעה לכתובת בה הומצא כתב התביעה, אך המכתבים הוחזרו בציון "לא נדרש". למבקש אף נשלח, לבקשתו, פירוט החוב הנתבע באמצעות הפקסימיליה.

נציגת גביה ממשרד ב"כ המשיבה פנתה טלפונית למבקש ביום 31.08.2008, והמבקש טען כי יצור עימה קשר. משלא עשה כן, הוגשה נגדו התביעה.

לאחר הגשת התביעה נעשה ניסיון נוסף להגיע להסדר תשלומים עם המבקש אשר הציע לפרוס את החוב ל-24 תשלומים. הצעת המבקש אושרה, ואולם המבקש סירב לשלם אף הפרשי ריבית והצמדה. הובהר למבקש כי כתב התביעה נשלח למבקש לכתובת ביתו בדואר רשום.

נציגה אחרת יצרה לאחר מכן קשר עם המבקש בניסיון להגיע להסדר, ולאחר מספר שיחות, לא עלה בידי הצדדים להגיע להסדר, כאשר, בין היתר, המבקש טען שהוא עסוק ויצור קשר עם משרד ב"כ המשיבה בשלב מאוחר יותר. למבקש הודע כי ההליכים בתיק דנן אינם מעוכבים.

גם לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ יצרה נציגת המשיבה קשר טלפוני עם המבקש בניסיון להגיע להסדר והוא אף אישר כי קיבל באמצעות הפקסימיליה את הסדר התשלומים המוצע.

רק ביום 23.09.2009, יצר ב"כ המבקש קשר טלפוני עם ב"כ המשיבה בעקבות עיקול מטלטלין שבוצע בבית המבקש.

לטענת המשיבה, כתב התביעה הומצא כדין למבקש בכתובת מגוריו.

המבקש טען, ללא אסמכתא, כי אימו איננה נמצאת בביתו ואף לא צירף תצהיר מטעמה. מדובר בהתנהגות מגמתית של המבקש ובני ביתו בסירובם לחתום על אישור המסירה בדבר קבלת כתב התביעה והאזהרה נשוא תיק ההוצל"פ.

ידוע היה למבקש כי מתנהלים כנגדו הליכים משפטיים והוא בחר להתעלם מהם. התנהלות המבקש מעידה על ניסיונו לחמוק מתשלום החוב.

המשיבה מנהלת תיק נוסף כנגד המבקש בגין חוב אחר של המבקש כלפיה, כאשר המבקש לא התכחש לאותו חוב. עותק כתב התביעה והאזהרה נשוא תיק ההוצל"פ בגין התיק האחר, נמסרו אף הם בכתובת בה בוצעה ההמצאה בתיק דנן.