יצחק בריל ואחר' נ' התחנה המרכזית ההחדשה בת"א בע"מ ואח'

החלטה

להכרעתי שתי בקשות לסילוק התובענה על הסף ולחלופין להורות על עיכוב הליכים מחמת קיומו של הליך תלוי ועומד (Lis Alibi Pendes); בש"א 7148/09 הוגשה ע"י הנתבעות 1- 2; בש"א 3740/09 הוגשה ע"י הנתבעות 3- 4.

העובדות הצריכות לעניין:

במחצית שנות ה- 60 של המאה הקודמת החלה חברת כיכר לוינסקי בע"מ (להלן: "כיכר לוינסקי") בייזום פרויקט הכולל תחנה מרכזית לאוטובוסים ושטחים מסחריים (להלן: "הפרויקט") במקרקעין שהיו בבעלותה.

כיכר לוינסקי מכרה כ- 700 חנויות לציבור הרחב.

בניית הפרויקט החלה בראשית שנות ה- 70 ובאותה תקופה נקלעה כיכר לוינסקי לקשיים כלכליים עד שבשנת 1976 הופסקו עבודות הבניה.

משניתן צו לפירוק כיכר לוינסקי, התאגדו מספר יזמים ובשנת 1983 רכשו את הזכויות במקרקעי הפרויקט מאת המפרקים שמונו לכיכר לוינסקי (ומאוחר יותר העבירו את הזכויות לנתבעות 1- 2). בשנת 1984 אישר בית המשפט את רכישת הפרויקט.

בשנת 1998 חתמו רוכשי החנויות באמצעות ארגון בת"מ, "ארגון בעלי עסקים בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב" – עמותה רשומה בה היו חברים רוב רוכשי החנויות מכיכר לוינסקי (להלן: "בת"מ") על הסכם עם הנתבעות 1- 2 המסדיר את מערכת היחסים ביניהם. הסכם זה אושר ע"י בית המשפט. (להלן: "הסכם בת"מ").

משלב זה חלוקות הדעות ביחס לכל תחום אפשרי, החל מהמישור העובדתי וכלה בפרשנות הסכם בת"מ עליו חתמו, ההתחייבויות והזכויות הנובעות ממנו.

ביום 17.8.93 נפתח הפרויקט לקהל.

הליכים משפטיים קודמים

לצורך מתן ההחלטה ראוי לסקור בקצרה את ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים קודם להגשת תובענה זו.

ה.פ. 1121/95

8. ביום 15.6.95 הגישו בת"מ ו- 209 רוכשי חנויות נוספים, תובענה (ה"פ 1121/95) נגד הנתבעות 1- 2 לבית משפט זה (להלן: "התובענה הראשונה"), בה תבעו סעדים הצהרתיים ביחס לגובה דמי הניהול ואופן קביעת שיעורם וכן ביחס להסכמי הניהול שנחתמו בינם לבין הנתבעות 1- 2, כדלהלן,

א. כי הסכם בת"מ מבוטל ולא מחייב עוד.

ב. חברי הבת"מ אינם ולא היו חייבים בתשלום דמי ניהול ו/או כל תשלום אחר בגין הפעלת הפרויקט.

ג. יש להקים גוף ניהולי חדש, במקום חברת הניהול, אשר ינהל את הפרויקט שיקבע את כל העניינים הקשורים בניהול והפעלת הפרויקט לרבות שיעור דמי הניהול.

ד. לחלופין לקבוע כי הסכם בת"מ הינו ההסכם היחידי המחייב ביחסים שבין חברי בת"מ ובין הנתבעת 2 לעניין דמי הניהול, וכי אין כל תוקף לכל הסכם אחר בעניין זה.

ה. לקבוע מפתח מדורג לקביעת שיעור דמי הניהול לגבי בעלי חנויות שחנותם נפתחה.

ו. ועוד סעדים הצהרתיים לגבי אופן קבלת ההחלטות של חברת הניהול ותקפותן.