יחיא נ' בתי המשפט/ההנהלה-גזברות ארצית הכנסות-26072

פסק דין

1.התביעה שבפניי עניינה פיצוי בגין כך שהנתבעת החזירה כספי אגרה לבא כוחו של התובע.

2.רקע עובדתי:

ביום 15.9.10 שילם התובע אגרה באמצעות בא כוחו באותה עת, מר שרגא צייגר, בסכום של 4,062 ₪, במסגרת תביעה שניהל התובע מול חברת מית"ב (ת"ק 23472-09-10).

בהליך גישור הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הנתבעת תשלם לתובע סך של 104,000 ₪ לסילוק סופי של המחלוקות בין הצדדים. עוד נקבע כי סכום פסק הדין ישולם לידי עו"ד צייגר בתוך 14 יום. ביום 28.6.11 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים. וכן נקבע:

"האגרה תוחזר בהתאם לתקנות ובהתחשב בעובדה, שהתיק הסתיים בגישור."

ביום 6.7.11 ביצעה הגזברות החזר אגרה לזכותו של עו"ד צייגר, ב"כ התובע.

ההמחאה לכאורה לא התקבלה ולכן הגזברות הפעילה נוהל תשלום בשנית לצורך העברת המחאה נוספת, שכרוכה בחתימת עוה"ד על טופס "אובדן שיק". גזברות ביהמ"ש ניסתה ליצור קשר עם עו"ד צייגר לשם חתימתו על הטופס האמור, אך נתקלה בקושי באיתורו.

ביום 24.6.12 חתם עו"ד צייגר על טופס "אובדן שיק".

ביום 17.12.12 הועבר סכום האגרה לעו"ד צייגר וביום 19.12.12 הסכום נפדה.

ביום 1.4.12 התובע הגיש תביעה כנגד עו"ד צייגר בין היתר, בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובע עקב השיהוי שנקט עו"ד צייגר בטיפולו בהחזרת האגרה (ת"ק 1788-04-12).

ביום 2.5.12 ניתן פסק דין בהעדר הגנה, שבוטל לבקשת הנתבע בכפוף לתשלום 1,500 ₪.

ביום 23.7.12 התקיים דיון במהלכו נרשמו, בין היתר, הדברים הבאים: "הצדדים:

מוסכם שההחזר אגרה שהתקבל מביהמ"ש על המחצית הראשונה ילך ישירות לתובע."

הדיון נמשך והתובע ציין שלא כלל סכום זה בתביעה.

בתום הדיון ניתנה החלטה לפיה פסק הדין ישלח לצדדים.

ביום 8.8.12 ניתן פסק הדין בו צוינו טענות התובע לפיהן: ביום 13.7.11 נשלח שיק מביהמ"ש לעו"ד צייגר בגין החזר אגרה. רק לאחר מספר פניות של המזכירות והחלטות מטעם ביהמ"ש, הגיע עו"ד צייגר לחתום על טופס לפיו לא קיבל את השיק. התובע תבע השבת הסכום שהופקד בסך 5,313 ₪ ועוגמת נפש אך לא כלל את עצם החזר האגרה.

פסק הדין קבע, בין היתר, כי אכן השתהה עו"ד צייגר בחתימה על טופס אובדן השיק. לפיכך, חויב הנתבע לשלם לתובע הסך של 5,313 ₪ שהופקד וכן 2,500 ₪ בגין אובדן זמן ועוגמת נפש.

2.ביום 9.4.13 הגיש התובע את התביעה שבפניי בה טען כי עד היום לא קיבל חזרה את אגרת בית המשפט ששולמה ע"י ידו ביום 15.9.10 בסך 4,0262 ₪ בת"ק 23472-09-10 זאת על אף שקיים פסק דין המורה לשלם את האגרה לתובע.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי פסק הדין מיום 28.6.11 בת"ק 23472-09-10 לפיו נקבע כי האגרה תוחזר בהתאם לתקנות, בוצע ע"י הגזברות כבר ביום 6.7.11. ברם, ב"כ התובע איבד לכאורה את השיק ועל אף פניות רבות של המזכירות והחלטות של בית המשפט, השתהה עו"ד צייגר, כאמור בפסה"ד בת"ק 1788-04-12, במילוי טופס "אובדן שיק". רק ב- 24.6.12 חתם על הטופס וביום 17.12.12 הועבר סכום האגרה לעו"ד צייגר ונפדה ביום 19.12.12.