אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ידועים בציבור - זכויות בעזבון

ידועים בציבור - זכויות בעזבון

תאריך פרסום : 15/09/2014 | גרסת הדפסה

בית משפט לעניני משפחה ירושלים
12031-05-10
20/08/2014
בפני השופט:
דניאל טפרברג

- נגד -
מתנגדת:
ב. ק. דרכון הונגרי
עו"ד עוה"ד סטיבן לונטאי
משיבים:
1. א.א. 2. א. ב. ה. 3. י.א.
עו"ד עוה"ד אפרת ראובני
פסק דין

בית משפט לענייני משפחה בירושלים

תע 12031-05-10

 
 

 

בפני

כב' השופט דניאל טפרברג

 

 

מתנגדת

 

ב. ק. דרכון הונגרי

ע"י ב"כ עוה"ד סטיבן לונטאי

 

נגד

 

 

משיבים

 

1. א.א.

2. א. ב. ה.

3. י.א. ע"י ב"כ עוה"ד אפרת ראובני

 

 

המנוח מ. א.

 

 

 

פסק דין

 

1. א.לפני התנגדות לבקשה לצו ירושה מיום 7.5.10 שהגישה ב.ק. (להלן- המתנגדת). התצהיר התומך בהתנגדות הוגש ביום 16.9.10.

ב.השאלה המונחת בפני בית המשפט היא האם יש להצהיר על המתנגדת כבת זוגו של המנוח מ. ר. ז"ל, בהתאם לסעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1955 (להלן – חוק הירושה), או שמא יש לדחות את ההתנגדות כטענת המשיבים, ילדי המנוח (להלן – המשיבים).

ג.המתנגדת נימקה את בקשתה בכך שמחודש 12/05 ועד פטירת המנוח, היא היתה ידועה בציבור כאשתו.

 

העובדות שאינן במחלוקת

2.א.המתנגדת הגיעה לארץ ביום 12.4.03 כעובדת זרה באשרת עובד סיעודי.

ב.המנוח והמתנגדת הכירו בשנת 2005.

ג.בחודש 6/06 עברו המתנגדת והמנוח להתגורר יחד בדירת המנוח.

ד.ביום 17.10.06 הגישה המתנגדת בקשה לקבלת אשרה כבת זוג של המנוח, וביום קיבלה אשרת בת זוג ואשרת שהייה בתוקף עד ליום 20.9.08.

ה.המתנגדת יצאה מישראל ביום 17.1.07 וחזרה ביום 28.1.07 (יציאה ראשונה לתקופה של כ- 10 ימים). המתנגדת נכנסה לישראל באשרת בת זוג.

ו.המתנגדת יצאה מישראל פעם נוספת ביום 14.10.07 וחזרה ביום 26.10.07 (יציאה שניה לתקופה של כ- 10 ימים). המתנגדת נכנסה לישראל באשרת בת זוג.

ז.יציאה נוספת מישראל היתה ביום 9.7.08 וחזרה ביום 16.9.08 (יציאה שלישית לתקופה של למעלה מחודשיים). המתנגדת נכנסה לישראל ביום 16.9.08 באשרת בת זוג. המתנגדת חזרה לארץ ימים ספורים לפני שפקעה אשרת בת זוג ביום 20.9.08.

ח.ביום 21.9.08 הגישה המתנגדת בקשה להארכת אשרת בת זוג. הבקשה לא אושרה והמתנגדת נדרשה להמציא מסמכים נוספים לבדיקת מרכז חיים.

ט.כעבור כחמישה שבועות מאז שחזרה ארצה, המתנגדת יצאה מישראל פעם נוספת ביום 26.10.08, וחזרה ביום 19.7.09 (יציאה רביעית לתקופה של כ- 8.5 חודשים). הפעם המתנגדת נכנסה לישראל באשרת תיירת.

בסך הכל נעדרה מהארץ מ- 9.7.08 ועד 26.10.08 תקופה של כ- 10.5 חודשים עם ביקור בישראל של כחמישה שבועות (בין 16.9.08 – 26.10.08).

י.בעת שהותה בחו"ל למדה המתנגדת לימודים לקראת גיור. לטענת המתנגדת, היא קיבלה תעודת גיור מהרבנות של הקהילה היהודית ב.... ביום ... 09/.... . הגיור לא הוכר על ידי הרשויות בישראל.

יא.כאמור, ביום 19.7.09 חזרה המתנגדת לארץ באשרת תיירת.

יב.ביום 28.9.09 נפטר המנוח. לא התבררו בפני בית המשפט נסיבות פטירתו.

יג.המתנגדת שהתה עם המנוח בביתו מיום 19.7.09 ועד מועד פטירתו (כחודשיים ועשרה ימים).

יד.המתנגדת שבה לחו"ל לאחר כחודש מפטירת המנוח, דהיינו, ביום 27.10.09.

 

3.עולה מהאמור, כי המתנגדת התגוררה עם המנוח בתקופות הבאות:

א. מחודש 6/06 ועד ליום 26.10.08 עם יציאות מידי פעם לחו"ל (להלן - התקופה הראשונה).

ב.מיום 19.7.09 ועד ליום 28.9.09. (להלן – התקופה השניה).

 

ההליך המשפטי

4.א.כאמור ההליך נפתח ביום 7.5.10.

ב.ביום 2.9.10 הוגש תצהיר תשובה של המשיבה 2. תצהיר התשובה של המשיבה 2 נתמוך בתצהירה של הגב' י.ז.. ביום 16.9.10 הוגש תצהיר המתנגדת בתמיכה להתנגדות.

ג.ביום 19.9.10 התקיים קד"מ ובו נקבע כדלקמן:

"אין מחלוקת בין הצדדים כיום כי המתנגדת עזבה את הארץ בחודש אוקטובר 2008 ושבה בחודש יולי 2009. עובדה זו עלתה לראשונה במסגרת התצהיר שהגישו המבקשים [הכוונה למשיבים-ד.ט.]. לטענת ב"כ של המתנגדת, יציאתה את הארץ באה כדי לאפשר לה לסיים את הליך הגיור אותו החלה ובשל כך נעדרה מהארץ, אולם במהלך כל התקופה שמרה על קשר טלפוני עם המנוח. לטענת המבקש היה נתק מוחלט בתקופה זו כאשר המנוח מבחינתו ראה בכך סיום מערכת היחסים. אין ספק שלתקופה זו תהיה השלכה על מערכת היחסים ועל החלטת ביהמ"ש. כמו"כ טוענת המבקש כי גם בתקופה בה התגוררה המתנגדת בארץ, לא התנהלו מערכת יחסים בין הצדדים עד כדי היותם ידועים בציבור. עוד טוענת המבקש כי במהלך תקופת הנתק, הכיר המנוח נשים אחרות באמצעות אתר היכרויות באינטרנט. אין ספק כי כל העובדות הנ"ל אמורות להתברר במסגרת חקירות הצדדים. אין מנוס אלא לקבוע התיק להוכחות. כל אחד מהצדדים ביקש צווים ספציפיים כלפי גורמים שלישיים ואינני רואה כי יש צורך ליתן צווים כבר עתה. כל צד יהיה רשאי לפנות לביהמ"ש בבקשה מתאימה תוך מתן נימוקים לצורך מה דרוש הצו וכלפי מי. אשר על כן אני מורה כדלקמן: נטל ההוכחה בדבר היות המתנגדת ידועה בציבור, יוטל על המתנגדת ועל כן היא תחל במסכת הבאת הראיות".

 

ד.ביום 6.1.11 הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם המתנגדת ועדיה. כמו כן הוזמנו עדי המתנגדת שלא הגישו תצהיר: ד"ר ר. ה. והגב' א. מ.. העד י. ת. מטעם המתנגדת, לא התייצב לחקירה על תצהירו ולכן בית המשפט הורה על הוצאת תצהירו מהתיק (ע' 61 ש' 10). ביום 9.2.11 הוגשו תצהירי המשיבים ועדיהם.

ה.בטרם שמיעת הוכחות הוגשו מטעם הצדדים בקשות שונות למתן צווים לצדדים שלישיים. בין היתר, ניתנו צווים כנגד משרד הפנים, חברת סלקום וחברת בזק.

ו.ההליך התארך בשל בקשות דחייה חוזרות שהגישו הצדדים ובשל אופן ניהול ההליך. ההליך התארך גם בשל בקשת פסלות שהוגשה על ידי המתנגדת בחודש 2/11, בקשה שנדחתה. הערעור שהוגש נמחק ביום 2.5.11 לאחר שהמבקשת לא עמדה בהחלטה בדבר הגשת ערבות. בית המשפט קבע בהחלטה מיום 2.6.11, כי יביא בחשבון את העיכוב שנגרם בהליך בגין התנהלות המתנגדת.

 

גרסאות הצדדים בתמצית

גרסת התובעת

5. א.המתנגדת והמנוח הכירו זה את זו מעל 4 שנים מחודש 12/05, וגרו יחד מקיץ 2006 כבני זוג לכל דבר בדירת המנוח ברח' ..... 29 ..... (סעיף 3 בהתנגדות; סעיף 14 בתצהיר עדות ראשית מיום 6.1.11).

ב.הנסיעה לחו"ל מיום 26.10.08 ועד ליום 19.7.09 היתה בעיקר לצורך השתתפות בקורס גיור (סעיף 5 בתצהיר עדות ראשית מיום 6.1.11).

ג.לאחר שחזרה המתנגדת ארצה, המנוח והמתנגדת החליטו להתחיל את התהליך בארץ של אשרת בת זוג. ביום 19.7.09 הלכו למשרד הפנים להאריך את האשרה עד 27.10.09 ואף קבעו תור בתאריך שנקבע בדיוק ליום האזכרה של המנוח. המתנגדת ניסתה להשיג רישום של התור אך נמסר שמדובר ברישום בפנקס בכתב יד והפנקס כבר איננו (סעיפים 5 ו- 24 בתצהיר עדות ראשית מיום 6.1.11).

ד.המתנגדת והמנוח היו צריכים להתחיל מחדש תהליך של קבלת אשרת בת זוג, אך העדיפו להמתין להחלטת הרבנות בעניין קבלת אישור הגיור מחו"ל. אם הגיור היה מוכר בארץ על ידי הרבנות, היתה המתנגדת מקבלת אזרחות ישראלית בזמן קצר, וחשוב מכך, יכלה להמתין לקבלת האזרחות בארץ עם המנוח (סעיף 5 בתצהיר עדות ראשית מיום 6.1.11).

ה.בין המנוח והמתנגדת היה קשר טוב וחם. כמו כל זוג היו מדי פעם ויכוחים אך הם ידעו להשלים. גם מהויכוח האחרון שהיה, השלימו בצורה טובה והקשר התחזק.

ו.בתקופה בה שהתה בחו"ל לא ידעה המתנגדת על קשרים של המנוח עם נשים אחרות. המנוח היה בקשר טלפוני עמה ביוזמתו כמעט כל יום במשך כ-8 חודשים בהן חזר ואמר שהוא אוהב רק אותה ורוצה שתתחתן איתו (סעיפים 11 ו-18 בתצהיר עדות ראשית מיום 6.1.11).

ז.בשיחה טלפונית [בעוד המתנגדת בחו"ל – ד.ט.] המנוח אמר שהוא רוצה להתחתן עם המתנגדת ולחיות עימה עד סוף ימיו. המנוח עמד בהתחייבותו ולאחר שהמתנגדת חזרה לארץ הצדדים חיו בדירה המשותפת מיום 19.7.09 ועד פטירת המנוח 27.9.09 (סעיף 11 בתצהיר עדות ראשית מיום 6.1.11).

ח.לאחר שחזרה לארץ, המנוח והמתנגדת רצו לקבוע תור ברבנות ע"מ לאשר בארץ את הליך הגיור שנעשה בהונגריה על מנת להתחתן (סעיף 24 בתצהיר עדות ראשית מיום 6.1.11).

ט.סמוך לאחר מותו של המנוח נסעה המבקשת להונגריה על מנת להשתקם (סעיף 4 בהתנגדות).

 

גרסת המשיבים

6. א.הקשר בין המנוח למתנגדת היה קשר של חברות קצרה בעייתית ולא יציבה, עם הרבה ריבים ואי התאמות עד לפרידה סופית באוקטובר 2008. המנוח והמתנגדת הרבו לריב, סיימו את הקשר מספר פעמים, והמתנגדת חזרה להונגריה בעקבות כך. מערכת היחסים לא היתה מעבר לגבר ואישה שמוצאים זה את זו לתקופה מסויימת (סעיפים 1, 5, 8 , 11, 17 בתצהיר המשיבה 2; סעיפים 3, 5 תצהיר המשיב 3).

ב.המתנגדת חזרה להונגריה כיוון שהמנוח נפרד ממנה באופן סופי (סעיפים 10 ו- 28 בתצהיר המשיב 3).

ג.למנוח ולמתנגדת לא היתה שפה משותפת. המנוח לא דיבר הונגרית. המתנגדת לא דיברה עברית ושניהם לא דיברו אנגלית (סעיף 10 בתצהיר המשיב 2).

ד.הקשר או הניסיונות לקשר נמשכו שנתיים וחצי בלבד. המנוח הכיר את המתנגדת בתחילת אפריל 2006 ונפרד ממנה באופן סופי באוקטובר 2008 (סעיפים 5 ו-18 בתצהיר המשיבה 2).

ה.המנוח התייחס למתנגדת כאורחת בביתו ולכן לא דרש ממנה לתרום בשום אופן או צורה שהם לבית (סעיף 7 בתצהיר המשיבה 2).

ו.לאחר שהמתנגדת חזרה להונגריה המנוח הכיר נשים אחרות באתרי היכרויות, ואף ניהל מערכת יחסים רצינית עם אשה בשם י. ז. (סעיף 13 בתצהיר המשיבה 2; סעיפים 809 בתצהיר המשיב 3).

ז.שיחות הטלפון בין המנוח למתנגדת התחדשו בשלב מסויים. המתנגדת לא הפסיקה להיות מאוהבת בו. המתנגדת כל הזמן ביקשה לחזור לארץ ולמנוח (סעיף 11 בתצהיר המשיב 3).

ח.לקראת סוף יולי 2009, כחודשיים לפני פטירת המנוח, הגיעה המתנגדת לביקור בארץ באשרת תיירת לתקופה מוגבלת שאושרה לה – שלושה חודשים. המנוח הסכים ליתן למתנגדת הזדמנות נוספת. המתנגדת ביקשה מהמנוח להתארח אצלו לתקופה מוגבלת זו. המנוח הסכים ואירח את המתנגדת בביתו לתקופה מוגבלת וללא התחייבות, אך לא הסכים לבקש עבורה אשרת שהייה ממושכת על שמו כדי לא ליצור התחייבות מצידו (סעיפים 15 ו-18 בתצהיר המשיבה 2; סעיפים 5, 11 ו-28 בתצהיר המשיב 3).

ט.לאחר פטירת המנוח מתוך רגישות וכבוד למנוח הסכימו שהמתנגדת תישאר בבית המנוח עד לתום האשרה (סעיף 12 בתצהיר המשיב 3).

י.המשיב 3 העלה רעיון לתת למתנגדת מעין "מתנת פרידה", מעשה יפה שישאיר למתנגדת זכרון טוב לגבי המנוח והמשפחה ובוודאי יעזור לה. עורך דין, ידיד המשפחה, אמר למשיבים שאם נותנים למתנגדת כסף עדיף שהיא תחתום על מסמך על מנת למנוע ניצול רעה של המחווה והכין מסמך בהונגרית (סעיף 13 בתצהיר המשיב 3).

יא.לאחר פטירת המנוח המתנגדת חזרה להונגריה בשל כך שהיתה לה אשרת כניסה מוגבלת בזמן שחייבה אותה לעזוב את הארץ על פי חוק (סעיף 16 לתצהיר המשיבה 2).

 

 

המסגרת המשפטית

7. א.סעיף 55 לחוק הירושה עניינו בידוע בציבור לצורך הזכאות בעזבונו של אדם:

"איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה".

 

ב.סעיף 55 לחוק הירושה קובע שני תנאים, שבהתקיימם, בן הזוג יהיה זכאי לחלק בעזבון בן זוגו המנוח: קיומם של חיי משפחה; ניהול משק בית משותף.

ג.חוק הירושה גם מורה העדר קשר נישואין של מי מהצדדים לאחר. אין חולק כי במועד פטירת המנוח לא היה איש מהצדדים נשוי לאחר.

ד.בע"א 621/69 נסים נ' יוסט פ"ד כד(1) 617 קבע בית המשפט העליון מה נדרש לצורך קיום "חיי משפחה":

"היסוד הראשון, מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו גורלם זה בזה. ... היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור עניני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים כנהוג ומקובל וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים והאשה משמשת לו עקרת בית".

 

עוד נקבע כי:

"המחוקק לא קבע תקופת זמן מינימאלית לקיום חיי המשפחה המשותפים ... תקופת זמן של קרוב לשנה יכולה להיות מספקת .. אין ספק כי תקופת זמן כזאת, וגם קצרה ממנה בהרבה, מספקת בהחלטה".

 

ה.בפסיקת בתי המשפט נקבע, כי התנאים צריכים להתקיים עד למות המנוח ממש. ב (2), 552 נקבע, כי יש צורך שבנה"ז יקיימו את התנאים להיותם ידועים בציבור בתקופה הסמוכה למות אחד מהם. אם מרכיבים אלו לא היו קיימים סמוך לפטירה, למרות שהם התקיימו במשך זמן רב קודם לכן, לא יוכר הנותר בחיים כידוע בציבור ואין תחולה להוראת סעיף 55 לחוק הירושה.

"יש צורך שבנה"ז יקיימו את התנאים להיותם ידועים בציבור בתקופה הסמוכה למות אחד מהם. אם מרכיבים אלו לא היו קיימים סמוך לפטירה, למרותש הם התקיימו במשך זמן רב קודם לכן, לא יוכר הנותר בחיים כידוע בציבור".

 

ו.בתי המשפט בפסיקותיהם ביקשו להגמיש את המבחנים לקביעת היותם של בני זוג ידועים בציבור, מתוך הבנה שחיי זוגיות יכולים לקבל פנים וצורות למכביר, אשר יקשה לכונסם תחת משוואה קבועה אחת: ת"ע (פתח תקווה) 35984-02-10 ס.כ. נ' עזבון המנוח פ.ד. (פורסם במאגרים, ניתן ביום 11.5.14).

 

ז.בע"א 79/83 היועץ המשפטי נ' שוקרון פ"ד לט(2) 690, נקבע כי:

"בבואנו לבחון את מערכת היחסים שבין אותם בני זוג לא נשואים ... ראוי שבחינה זו תיעשה על פי קריטריונים סובייקטיביים, דהיינו, כיצד ראו בני הזוג, האיש והאישה, את מערכת היחסים שביניהם: האם ניתן לאמר, כי המנוח ראה בה, באותה אישה, את יורשתו לאחר מותו".

 

כן נקבע כי:

"... אין לגבש קריטריונים אובייקטיביים נוקשים לדיבור המופיע בסע' 55 "החיים חיי משפחה" ולדיבור "משק בית משותף". כל מקרה ראוי לו שיבחן על פי נסיבותיו, מתוך ראיה כוללת של העובדות וסקירות היחסים על פי מרכיבים שונים ומאפיינים המתקיימים בהם".

 

ח.בת"ע 35984-02-10 נאמר עוד כי:

"הסקת מסקנה בדבר קיומה או העדרה של זיקת ידועים בציבור, תלויה במלול של נסיבות, מכלול המשתנה ממקרה למקרה. לעתים גודש הסממנים בכיוון אחד יכריע את הכף בקלות, ולעתים, כאשר יבואו בפני ביהמ"ש סממנים הסותרים האחד את רעהו – האחד מעיד ומחזק את הזיקה והאחר מרחיקה – ההכרעה תהיה קשה יותר. על ביהמ"ש לשקול, איפוא, את מכלול הנסיבות שבאו לפניו ולהכריע בסופו של יום על פי נטיית הכף, כאשר השקילה תעשה בזהירות ובקפדנות מריבית, שכן לא לכל הסממנים משקל זהה וככל שמשתנות הנסיבות משתנה אף משקלו של כל סממן".

 

ט.בתביעה נגד העזבון, כשבן הזוג השני אינו עוד בחיים, יש לנהוג זהירות מרובה בעדותו של הנשאר בחיים ולדרוש בסיוע בלתי תלוי וללא דופי התומך בגרסתו: ע"א 621/69 נסים, לעיל.

 

התקופה הראשונה

8. א.משני הצדדים נעשו ניסיונות נרחבים לבסס את גירסאותיהם בעזרת עדים רבים, קרובי משפחה, שכנים ומכרים.

ב.שוכנעתי, כי התובעת היתה ידועה בציבור של המנוח בתקופה הראשונה, דהיינו, מחודש 6/06 ועד ליום 26.10.08. בקביעתי זו, אני דוחה לחלוטין את עמדת המשיבים לגבי טיב הקשר בין המנוח והמתנגדת בתקופה הראשונה.

ג.אין מחלוקת, כי הצדדים התגוררו בדירת המנוח מאז היכרותם ועד ליציאת המתנגדת מישראל ביום 26.10.08.

ד.בית המשפט לא התעלם מכך שהיו למנוח ולמתנגדת עליות ומורדות ביחסים, בין היתר על רקע העובדה שהמתנגדת דיברה הונגרית, המנוח דיבר עברית, ושניהם לא דיברו אנגלית, כך שלא היתה להם שפה משותפת לתקשורת בשעה שהמתנגדת דיברה עברית מאוד בסיסית. עם זאת, אין בעליות וירידות ביחסים כדי לשלול מערכת יחסים של ידועים בציבור.

ה.המתנגדת שהתה בארץ מכח אשרת בת זוג, כבת זוגו של המנוח בתקופה שמיום 3.1.07 ועד ליום 20.9.08.

ו.המתנגדת עזבה את ישראל ביום 16.10.08 לתקופה של כ-8.5 חודשים.

ז.המנוח רצה שהמתנגדת תלמד עברית (ע' 92 ש' 32 עד ע' 93 ש' 1) ומימן זאת. דבר זה מלמד על רצון לקשור קשר משמעותי עם המתנגדת.

ח.המנוח קנה למתנגדת מתנות (ראה עדויות: מ.א.ח. ע' 66 ש' 26; המשיבה 2 ע' 90 ש' 26-30; א.א. ע' 133 ש' 32 וע' 134 ש' 1).

ט.מהראיות עולה, כי המנוח והמתנגדת ניהלו בית משותף, אירחו אורחים, כולל אירוח בני משפחת המנוח.

י.עוד עולה, כי הגם שהמנוח נשא בכל צרכי המתנגדת, המתנגדת דאגה למנוח וטיפלה בו. המתנגדת היתה עימו בעת שקנה חומרים לתוספת בניה, ליוותה אותה לבדיקות ולרופא, ערכו קניות יחד וכו'.

יא.המנוח הציג את המתנגדת כבת זוגו. זה המקום המתאים לציין, כי בית המשפט סבור שיש להתייחס לעדותה של הגב' מ.ר. בזהירות מרובה. מדובר בחברה של המתנגדת, אשר נסיבותיה דומות לאלו של המתנגדת, והדבר מעורר חשד שהיא רוצה לסייע למתנגדת. מאידך, בית המשפט התרשם מעדות רופאו של המנוח ד"ר ר.ה. בנושא. הרופא העיד, כי בשנים האחרונות המנוח היה מגיע כמעט קבוע עם המתנגדת ומציג אותה כבת זוגו (ע' 18 ש' 3-9).

יב.חרף האמור בית המשפט מתרשם, כי המנוח ניתק את מערכת היחסים עם המתנגדת באופן סופי עם עזיבת המתנגדת את ישראל ביום 28.10.08 וכנראה שאף לפני כן.

יג.מהראיות שהוצגו עולה, כי עוד בטרם עזבה המתנגדת את הארץ ביום 28.10.08, המנוח נרשם ביום 1.10.08 כחבר באתר הכרויות בתשלום (הודעת חברת ספארק נטוורקס (ישראל) בע"מ (בעלת אתר Jdate) שהוגשה כראיה ביום 13.2.11). דבר זה יש בו כדי לחזק את העובדה ולפיה המנוח סיים את מערכת היחסים עם המתנגדת. התנהלות זו של המנוח סותרת לחלוטין את טענת המתנגדת, כי בכל תקופה שהיתה עם המנוח לא היתה לו אשה אחרת והם היו נאמנים זה לזו. עולה בבירור, כי המנוח חיפש קשרים עם נשים אחרות עוד בטרם המתנגדת חזרה להונגריה ביום 28.10.08.

יד.האמנתי לגרסת המשיבים, כי המנוח והמתנגדת נפרדו באופן סופי (עדות המשיבה 2 בע' 89 ש' 16; עדות המשיב 3 בע' 124 ש' 16).

טו.המתנגדת הודתה בחקירה נגדית כי יצאה את ישראל באוקטובר 2008 בשל כך שהיא והמנוח רבו ונפרדו (ע' 41 ש' 6; ע' 42 ' 1-2; סעיף 10 בסיכומיה)

טז.מהות הריב, שהביא לפירוד, לא התברר לבית המשפט מפי המתנגדת. עם זאת, עולה תמונה של הבדלי תרבות ומנטליות (מ. ר. ע' 56 ש' 30-32 – ע' 57 ש' 1), קשיי תקשורת שלא חלקו שפה משותפת (א. ד. ע' 77 ש' 28-29).

יז.גם העדים מטעם שני הצדדים תמכו בכך שארעה פרידה ושהמתנגדת עזבה את הארץ (א. ע' 24 ש' 27-32; מ.ר. ע' 56 ש' 28; א.ד. ע' 77 ש' 28-29; י.ז. ע' 107 ש' 1-3).

יח.גם אם היו דיבורים על חתונה בתחילת מגורי המתנגדת אצל המנוח, ואיני שולל את האפשרות, אך איני קובע דבר בנושא, עובדה היא כי בסופו של יום הצדדים לא נישאו. גם לא לאחר שהמתנגדת חזרה לישראל בטרם נפטר המנוח, כאשר לפי טענת המתנגדת חזרה לצורך נישואין. לכן, וככל שהיו דיבורים על חתונה לא נראה לבית המשפט שיש בכך סיוע רב משקל בעניין קיום "חיי משפחה במשק בית משותף", ואף אם יאמר שיש בכך משום סיוע כזה, הוא מתייחס רק לתקופה הראשונה של חיי המתנגדת עם המנוח.

יט.התמונה שהצטיירה בפני בית המשפט היתה, שגם אם המנוח והמתנגדת היו ידועים בציבור בתקופה הראשונה של מגורי המתנגדת בדירת המנוח, וגם אם התמלאו התנאים שבסעיף 55 לחוק הירושה בתקופה הראשונה, הרי שחל שינוי בהמשך עד כדי ניתוק של ממש של הקשר.

כ.המנוח לא רצה להאריך למתנגדת את אשרת השהייה כבת זוג, דבר שגם בו יש בו כדי ללמד על סיום היחסים. נטען אף שהמנוח שלח את המתנגדת חזרה לארצה לאחר שהיחסים הסתיימו (ד.א. ע' 77 ש' 28-29; סעיף 11 בתצהיר י.ז., ע' 107 ש' 1-3). לא הוכחה טענת המתנגדת, כי לפני פטירת המנוח היא והמנוח קבעו פגישה במשרד הפנים על מנת להאריך את אשרת השהייה של המתנגדת. גם טענת המתנגדת, כי לא היתה זקוקה לויזת בת זוג (ע' 42 ש' 20) אינה מתקבלת על דעתי. אם המתנגדת רצתה לרכוש מעמד בישראל עצמאית מהמנוח – הדבר אינו מתיישב בקלות עם גרסתה כפי שהוצגה.

כא.המתנגדת חזרה להונגריה לצורך הליך גיור, בו החלה לטענתה עוד לפני סיום יחסיה עם המנוח. המתנגדת עצמה העידה כי הגיור היה ללא קשר למנוח:

"למותר לציין, כי ק. התגיירה לא ע"מ להתחתן עם מ., אלא גם לפני שהכירה את מ. ק. התעניינה ביהדות ובגיור ..." (סעיף 14 בתצהיר המתנגדת).

 

כב.לסיכום המקובץ לעיל, בתקופה הראשונה, מחודש 6/06 ועד ליום 26.10.08, המנוח והמתנגדת היו ידועים בציבור. התקופה הראשונה של הקשר הסתיימה בניתוק סופי ומוחלט את מערכת היחסים בין הצדדים ביום 26.10.08.

 

תקופת שהיית המתנגדת בחו"ל

9. א.כאמור לעיל, המתנגדת שהתה בחו"ל באופן רצוף מיום 26.10.08 ועד ליום 19.7.09.

ב.גרסת המתנגדת היתה, כי המנוח היה בקשר טלפוני עמה ביוזמתו כמעט כל יום במשך כ-8 חודשים בהן שהתה בחו"ל (סעיפים 11 ו-18 בתצהיר עדות ראשית מיום 6.1.11); ע' 47 ש' 24-25). המתנגדת טענה עוד, כי השלימה עם המנוח בטלפון כבר בחודש 12/08 (ע' 42 ש' 2).

ג.למעט טענת המתנגדת לא הובא כל סיוע, כאשר הנטל להוכחת גרסתה מוטל על המתנגדת.

ד.בית המשפט מוכן לקבוע כממצא עובדתי, כי המתנגדת והמנוח עמדו בקשר טלפוני לאחר יום 26.10.08. עם זאת לא הוכח כי היו אלה שיחות מצד וביוזמת המנוח כפי טענתה.

ה.בעוד שהובאו ראיות התומכות בקיומן של שיחות טלפון מצד המתנגדת למנוח (מ.ר. ע' 59 ש' 15-16; מ.א.ח. ע' 66 ש' 5-6) לא הובאו ראיות הפוכות. נהפוך הוא. עלתה טענה ולפיה המתנגדת "רדפה" אחרי המנוח מחו"ל, ולא הוכח קיומן של שיחות מצד המנוח למתנגדת (א.ד. ע' 77 ש' 30; ע' 82 ש' 1-6).

ו.ביום 6.1.11 ביקשה המתנגדת צו לחברת בזק ולחברת סלקום, לצורך הוכחת טענתה בדבר שיחות יום יומיות ביוזמת המנוח אליה. ביום 2.2.11 ניתן צו כמבוקש. בידי המתנגדת ניתנה האפשרות להוכיח טענתה בדבר קיום שיחות מהמנוח אליה באמצעות הצגת פלטי שיחות אך המתנגדת בחרה שלא לעשות שימוש בצו שקיבלה מבית המשפט לצורך כך.

ז.ניתן ליתן משמעות לאי הבאת ראיה. התנהגות כזו בהעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה, מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה, היה בכך כדי לתמוך דווקא בגירסת היריב. הימנעות מהבאת ראיה – במשמעות הרחבה של המושג כמוסבר לעיל – מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהגיון ובניסיון החיים, לפיה, דין ההימנעות, כדין ההודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, היתה פועלת לחובת הנמנע. בדרך זו יש למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה: קדמי על הראיות (מהדורת תשס"ד 203 כרך ג' ע' 1649-1650; עמ' 829/05 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים, ניתן ביום 16.1.06).

ח.מעבר לנדרש, גם אם הייתי קובע כי היו שיחות טלפון מצד וביוזמת המנוח למתנגדת לאחר יום 26.10.08 ועד לחזרתה לישראל, לא היה בכך כדי לבסס את התנאים הנדרשים להחלתו של סעיף 55 לחוק הירושה מכח שיחות אלה.

 

10. א.בנוסף, בפני בית המשפט הצטיירה תמונה ברורה ולפיה, לאחר פרידת הצדדים למנוח היתה בת זוג אחרת לפרק זמן משמעותי. הגב' י.ז. העידה, כי הכירה את המנוח בחודש פברואר בשנת 2009. הם נפגשו ביום 23.2.09 והיו בקשר במשך 5 חודשים בהם המנוח אמר לה שאינו בקשר עם אחרת (סעיפים 2, 4, 11 בתצהיר י.ז., ע' 106).

ב.עדותה של הגב' ז. היתה אמינה, לא נסתרה ונתמכה בעדותם של עדים אחרים (ד.א. ע' 82 ש' 9-10). הגם שלמתנגדת היו הסתייגויות מעדותה של הגב' ז., המתנגדת סמכה ידה על עדותה כאשר הדבר היה לה נוח (סעיפים 15-16 בכתב התשובה).

ג.מהראיות שהוצגו לבית המשפט עולה, כי המנוח היה חבר באתר הכרויות ואף בעל מנוי בתשלום בתקופה שמיום 1.10.08 ועד 20.7.09. במסגרת חברותו באתר ובתאריכים המצויינים המנוח שלח כ- 430 הודעות לנשים החברות באתר (הודעת חברת ספארק נטוורקס (ישראל) בע"מ (בעלת אתר Jdate) שהוגשה ביום 13.2.11). מהראיות עולה, כי המנוח היה פעיל באתר ההכרויות בחודש 9/08 ובאופן אינטנסיבי מאז ועד סוף 2/09. דבר זה מתיישב מבחינת התאריכים עם הפרידה הסופית מהמתנגדת שעזבה את ישראל (ואף עולה כי המנוח חיפש בת זוג עוד לפני שעזבה את ישראל) ביום 26.10.08, ואינו מתיישב עם טענת המתנגדת כי היא והמנוח השלימו בחודש 12/08.

ד.התנהלות המנוח אינה עולה בקנה אחד עם טענת המתנגדת לגבי כך שהשלימו טלפונית בחודש 12/08 ושבכל התקופה בה המנוח היה איתה, לא היו לו נשים אחרות.

ה.מהאמור עולה בבירור, כי בתקופה בה שהתה המתנגדת בחו"ל לא התקיים בינה לבין המנוח מי מהיסודות שבסעיף 55 לחוק הירושה: לא מתקיים היסוד הראשון של חיים אינטימיים, נאמנות, קשירת גורל, ואף לא היסוד השני של ניהול משק בית משותף.

 

התקופה השניה

11. א.נותר לבדוק את מהות היחסים בין המתנגדת למנוח בתקופה השניה, מיום 19.7.09 (מועד בו שבה המתנגדת ארצה) ועד ליום 28.9.09, המועד בו המנוח נפטר באופן פתאומי.

ב.התרשמות בית המשפט מהראיות ומהעדים היא, כי התקופה השניה היתה תקופת ניסיון מוגבלת בזמן.

ג. לטענת המתנגדת, הצדדים המשיכו מאיפה שהפסיקו (ע' 42 ש' 27), ולמעשה טוענת כי חזרו לשלום בית.

ד.כאמור לעיל טענת המשיבים היתה, כי המנוח הסכים ליתן למתנגדת הזדמנות נוספת.

ה.העד ד.א. העיד, כי בהתחלה לא רצה שהמתנגדת תחזור. אחר כך העמיד אותה בניסיון והיא חזרה לתקופת ניסיון (ע' ע' 77 ש' 31-32; ע' 78 ש' 5).

ו.גם העד מ.א.ח., מטעם המתנגדת, הזכיר שהיה מדובר בניסיון שנכשל (מ.א.ח. ע' 69 ש' 24). עד זה גם העיד, כי המנוח לא רצה אישה באופן קבוע היה מבסוט מזה שיש לו מישהי כמו המתנגדת (ע' 71 ש' 18-25).

ז.בחקירה נגדית, גם המתנגדת הודתה בכך שהמנוח נתן לה הזדמנות שניה (ע' 42 ש' 1). דבר זה סותר לחלוטין את גרסתה שקרסה, כי הצדדים המשיכו מהיכן שהפסיקו.

 

12. א.בית המשפט התרשם גם מהנסיבות, כי בתקופה השניה היה מדובר בתקופת ניסיון.

ב.אמנם המתנגדת חזרה ישירות משדה התעופה לביתו של המנוח, אך בעובדה זו, כשלעצמה, אין כדי לבסס את טענתה שנסתרה, כי הצדדים המשיכו מהיכן שהפסיקו.

ג.עולה מהעדויות, כי המנוח סרב להאריך את אשרת בת הזוג של המתנגדת (הגב' א.א. ע' 134 ש' 13-15; ע' 136 ש' 11-12). לכן בניגוד לעבר, המתנגדת נכנסה לישראל באשרת תיירת לתקופה מוגבלת. דבר זה מלמד היטב כי הצדדים לא המשיכו מהיכן שהפסיקו. כאשר המתנגדת עזבה את הארץ בטרם הפירוד הסופי היא קיבלה אשרת בת זוג בזכות המנוח. התנהלות זו של המנוח יש בה כדי לחזק את המסקנה, כי הצדדים חזרו לתקופת ניסיון, כאשר תוך כדי תקופת הניסיון קרה המקרה והמנוח נפטר.

ד.יתר על כן, דווקא העד מטעם המתנגדת העיד, כי הניסיון נכשל (מ.א.ח. ע' 69 ש' 24).

ה.בנסיבות בהן המתנגדת הגיעה לארץ לתקופה מוגבלת, כאשר גם היא מודה שהיה מדובר על ניסיון, וכאשר העד מטעמה מעיד כי הניסיון נכשל, לא יכולה המתנגדת לטעון להתקיימות התנאים שבסעיף 55 לחוק הירושה.

ו.בתקופת הניסיון אכן לא היה למתנגדת מקום מגורים מלבד דירת המנוח. אולם בעניין זה אני מקבל את גרסת המשיבים שהסיבה לכך שהמתנגדת התארחה אצל המנוח היתה, מאחר ומדובר היה בתקופה מוגבלת וללא התחייבות (סעיפים 15 ו-18 בתצהיר המשיבה 2; סעיפים 5, 11 ו-28 בתצהיר המשיב 3; ע' 99 ש' 4). גרסה זו נתמכת בעדותה של הגב' א.א., כי המנוח הסכים לנסות שוב את הקשר עם המתנגדת. המנוח לא רצה שהיא תגור איתו, אך לא היתה לה אופציה אחרת (סעיף 10 בתצהירה של א.א.; מ.א.ח. ע' 71 ש' 23), מה גם שתוקף האשרה היה מוגבל גם הוא.

ז.המסקנה מן המקובץ היא שאני דוחה את גרסת המתנגדת, כי הצדדים חזרו לשלום בית והמשיכו מן המקום בו הפסיקו. אני מקבל את גרסת המשיבים, כי היה מדובר על תקופת ניסיון שלא נסתיימה בשל פטירתו הפתאומית של המנוח. אלו הם הנסיבות שלאורם יש לקרוא את נוכחות המתנגדת בביתו של המנוח במועד פטירתו, ואת השתתפותה בלוויה וכו'.

ח.לא מצאתי את הסיוע הדרוש לאימות גרסת המתנגדת. בעוד שלגבי התקופה הראשונה הוצגו ראיות רבות המבססות את התנאים הנדרשים לתחולת סעיף 55 לחוק הירושה, לא הוצגו ראיות כאלה על ידי המתנגדת לגבי התקופה השניה.

ט.המנוח לא מצא לנכון לאפשר למתנגדת לשהות בארץ באשרת בת זוג בעודו בחיים ולכן אין מקום לחשוב שאילו ביקשה המתנגדת מהמנוח בעודו בחיים לרשום על שמה או לצוות לה חלק מתאים מנכסיו שהיה נענה לכך ברצון כדי להבטיח לה מה שהיה מגיע לה לו היו נשואים כחוק, וכפי שנאמר בעניין נסיס נ' יוסטר:

"והלא זוהי הקונסטרוקציה של סעיף 55 הרואה בנשאר בחיים מעין יורש שהמוריש ציווה לו מה שהיה מקבל בירושה על פי הדין אילו היו נשואים זה לזו. כאמור גם אם נתקיימו התנאים של סעיף 55 בתחילת תקופת חייהם המשותפים, מצביעות העובדות על כך כי בתקופה האחרונה לפני מותו, חל שינוי מהותי בהם".

 

י.כל השיקולים שלעיל יש בהם כדי ליצור ספק של ממש אם בתקופה השניה שלפני פטירת המנוח היו קיימים ביניהם התנאים הנדרשים לצורך סעיף 55 לחוק הירושה.

יא.המתנגדת מבקשת לבסס את התקופה השניה על התקופה הראשונה. דבר זה לא ניתן, ויש לדעת בית המשפט לבחון את שתי התקופות במנותק זו מזו. לעניין זה השווה לתמ"ש (ת"א) 43344-06-11 א' נ. צ' (פורסם במאגרים, ניתן ביום 15.8.13).

 

טענות נוספות של המתנגדת

המתנגדת העלתה שורה של טענות נוספות לביסוס גרסתה. להלן אדון בטענותיה בקצרה ובבחינת מעבר לנדרש.

 

 

העדר קיום הסכם ממון וצוואה

13. א.לטענת המתנגדת, העובדה שהמנוח לא ערך צוואה ולא הכין הסכם ממון מחזקת את טענתה שהמנוח רצה שהיא תקבל את חלקה בירושה כבת זוגו, כאשתו או כידועה בציבור (סעיף 2 בכתב התשובה).

ב.לטענת המתנגדת, יש ללמוד מהעדר הסכם ממון בין הצדדים בניגוד למערכת היחסים עם הגב' א.א., איתה חתם המנוח על הסכם ממון.

14.א.אין בדעתי לקבל טענה זו.

ב.מהעדויות עלה, כי המנוח החתים את בת זוגו הקודמת על הסכם ממון. ההסכם נערך בכתב יד על ידי המנוח, ללא עו"ד, שנים לאחר תחילת היחסים. לא התרשמתי כי המנוח היה "איש עסקים ממולח" כפי שטענה המתנגדת (סעיף 23 בתצהיר עדות ראשית מיום 6.1.11).

ג.העובדה שהמנוח ערך הסכם עם אחרת, אחרי שנים שהיו בקשר, לא יכולה ללמד כשלעצמה על יחסי המנוח והמתנגדת.

ד.בית המשפט אינו יכול לדעת אם אי עריכת הסכם ממון נבעה מהטעמים שהעלתה המתנגדת, או בשל כך שהמנוח סבר שהקשר בתקופה השניה, שלגביו קבעתי כי היה בגדר ניסיון, לא הבשיל לכדי קשר שמחייב הכנת הסכם ממון.

ה.יש לזכור כי המנוח היה אדם צעיר יחסית ובריא שנפטר באופן פתאומי ואין לשלול שמן הטעם הזה בלבד לא ערך צוואה.

ו.כפי שצויין לעיל, העובדה שהמנוח לא הסכים ליתן למתנגדת אשרת בת זוג מעלה שאלה של ממש לגבי רצונו ליתן לה מעמד כיורשת.

 

הצעת הפיצוי והחתמת המתנגדת

15. א.לטענת המתנגדת, נסיונם של המשיבים לשלם לה לאחר פטירת המנוח ובטרם נסיעתה חזרה להונגריה פיצויים תמורת ויתור על זכויותיה כידועה בציבור, ונסיונם להחתים אותה על מסמך כאמור, מהווה משום הודאה מטעם המשיבים כי אכן היתה ידועה בציבור של המנוח עד יומו האחרון (סעיף 8 בתצהירה; סעיף 26 בכתב התשובה).

ב.לטענת המשיבים, המשיב 3 העלה רעיון לתת למתנגדת מעין "מתנת פרידה", מעשה יפה שישאיר לה זכרון טוב לגבי המנוח והמשפחה ובוודאי יעזור לה. עורך דין, ידיד המשפחה, אמר למשיבים שאם נותנים לה כסף עדיף שהיא תחתום על מסמך על מנת למנוע ניצול רעה של המחווה והכין מסמך בהונגרית (סעיף 13 בתצהיר המשיב 3).

 

16. א.באשר לטענה זו, אין מחלוקת כי הוצעו למתנגדת כספים והיא נתבקשה לחתום על כתב ויתור. במעמד נכחו כל המשיבים (המשיבה 2 ע' 94 ש' 9-10 ; ש' 13-14). בית המשפט התרשם, כי המשיבה 2 התחמקה ממתן תשובות מלאות בנושא זה (ע' 94-95), וכי המשיב 1 ניסה להרחיק עצמו מהעניין הגם שהמשיבים 2 ו-3 טענו שהיה נוכח ומעורב (ע' 111 ש' 13-14; ע' 114 ש' 22-27).

ב.התרשמות בית המשפט היא, כי המשיבים אכן ביקשו ליתן למתנגדת מתנה, כמחווה (ע' 124 ש' 18 ו-29).

ג.אכן יש קושי להסביר את ניסיון המשיבים להחתים את המתנגדת על מסמכים, שתוכנם לא הוצג לבית המשפט על ידי המשיבים, אך בכל מקרה מה שנעשה אין בו כשלעצמו, כדי להקנות למתנגדת מעמד של ידועה בציבור בתקופה השניה, מקום שבית המשפט קבע שלא היה מעמד כזה.

ד.במקרים רבים צדדים מוכנים לעשות דברים כדי להימנע מהליכים משפטיים, והם מתנהגים אחרת במסגרת ההליך, ואין להסיק מכך בהכרח הודאה מטעם המשיבים במעמדה של המתנגדת.

ה.כאמור, גם אם המשיבים חשבו שהמתנגדת היתה ידועה בציבור של המנוח ורצו לנשל אותה מזכויותיה כטענת המתנגדת, ואיני קובע כי כך הדבר, אין לכך כל רלבנטיות שכן בין אם סברו המשיבים כך או אחרת, הזכות לרשת נקבעת על פי התנאים והיסודות הקבועים בסעיף 55 לחוק הירושה בלבד, ותנאים אלה אינם מתקיימים במקרה דנן.

ו.המתנגדת אינה יכולה לרכוש את המעמד שלו היא טוענת מכח ניסיון המשיבים להחתימה על כתב ויתור בזכויות העזבון. עם זאת, ברור שמעצם המעמד יכולה היתה המתנגדת להסיק, כי היא אולי זכאית לחלק בעזבון המנוח, אך אין בכך כדי לקבל את טענותיה.

 

התביעה שהגיש המשיב 3

17. א.המתנגדת טוענת עוד, כי לאחר הגשת ההתנגדות על ידה הגיש המשיב 3 תביעה נגד העזבון (תמ"ש 44309-12-10), וראה לכלול אותה כנתבעת בעזבון והדבר מדבר בעד עצמו (סעיף 8 בתצהיר המתנגדת).

ב.לטענת המשיבים, כתב התביעה שהגיש המשיב 3 הוגש למען הזהירות בלבד, באם חלילה המתנגדת תוכר כידועה בציבור.

ג.בחקירה נגדית הסביר המשיב 3 את הגשת התביעה כך (ע' 101 ש' 29 עד ע' 102 ש' 7):

"ש. אני מציג בפניך את התביעה לסעד הצהרתי, אם היא לא חלק מהעזבון ולא אישתו ולא ידועה בציבור למה הגשת את התביעה הזו גם נגד ק..

ת. אני לא עו"ד פניתי לעו"ד וסיפרתי להם את כל התביעה והם כתבו.

....

ש. האם יש לך באופן סובייקטיבי למה לתבוע אותה.

ת.שהיא תבעה אותנו על ירושה, את מי אתה רוצה שאתבע. זה לא ירושה שלה. ההגיון מאחורי התביעה שלי היתה שאם היא ידועה בציבור כפי שהיא טענה אז התביעה שלי רלבוונטית. אם לא תהיה ידועה בציבור זה לא רלוונטי".

ד.לא נראה לבית המשפט שיש לראות בהגשת התביעה כהודאה של המשיב 3 בזכויות המתנגדת בעזבון, אלא יש לראות בתביעה ובאזכור המתנגדת בה כאזכור "ליתר בטחון" למקרה שתזכה בהליך דנן.

 

שינוי גרסת המשיבים

18. א.לטענת המתנגדת, גרסת המשיבים לגבי מהות הקשר בינה לבין המנוח נזנחה אחרי הצגת תצהיריה ושמיעת העדים. לשיטתה, המשיבים שינוי הגנתם באופן משמעותי. בתחילת הדרך טענו, כי מדובר במערכת יחסים של "גבר ואישה שמוצאים זה את זו לתקופה מסויימת", "אורחת", ולאחר מכן שינו וטענו שהיה מדובר בקשר משמעותי, אך כזה שהסתיים עם חזרתה להונגריה בחודש 10/08.

ב.לא נעלם מבית המשפט השינוי בגרסת המשיבים, אך ניתן להסביר את השינוי בכך שלמשיבים היתה התרשמות מאופי הקשר בין המנוח והמתנגדת, התרשמות שלא תאמה את המציאות.

ג.מנגד, יש לזכור שגם המתנגדת שינתה גרסתה באופן מובהק. המתנגדת טענה בתחילת הדרך לקשר רצוף עם המנוח מהמועד בו הכירה אותו ועד למועד פטירתו, בהתנגדות לא הזכירה ולו במילה כי נעדרה מהארץ כ- 8.5 חודשים וכי עזבה את הארץ לאחר שהקשר בינה לבין המנוח הסתיים באופן סופי. ויוזכר, כאמור לעיל, שהתצהיר התומך בהתנגדות הוגש לבית המשפט רק ביום 16.9.10, הרבה אחרי הגשת ההתנגדות.

ד.בהתאם לכך, בדיון המקדמי מיום 19.9.10 ציין בית המשפט במפורש כי המתנגד הסתירה את דבר נסיעתה לחו"ל למשך כ- 9 חודשים. (ע' 3-12):

"...המתנגדת עזבה את הארץ בחודש אוקטובר 2008 ושבה בחודש יולי 2009. עובדה זו עלתה לראשונה במסגרת התצהיר שהגישו המבקשים [המשיבים-ד.ט.]".

 

ה.אין ספק שיחסי המנוח והמתנגדת בתקופה הראשונה רחוקים מהמתואר על ידי המשיבים. אין גם ספק שיחסי המנוח והמתנגדת הגיעו לכדי סיום בחודש 10/08. המתנגדת לא דייקה גם היא בגרסתה, והסתירה את סיום הקשר והעובדה שזה היה הרקע לעזיבתה את ישראל בחודש 10/08.

ו.העובדות והראיות מדברות בעד עצמן ויש להן קיום עצמאי ונפרד ממה שצד זה או אחר טען לעניין הקשר בין המנוח למתנגדת.

 

 

קשיים בגרסת המתנגדת

19. א.כמצויין לעיל, יש לנהוג במקרה כגון זה זהירות מרובה בעדות של הנשארת בחיים ולדרוש סיוע בלתי תלוי וללא דופי התומך בגרסתה.

ב.בגרסת המתנגדת נמצאו סתירות, אי דיוקים, וקשיים. להלן רק חלק מהקשיים ובתמצית.

ג.עדות המתנגדת לא היתה ספונטנית, והיא היססה בתשובות באופן שפגע באמינותה (ע' 11 ש' 1 ו-11; ע' 30 ש' 27-29).

ד.בניגוד לגרסת המתנגדת התברר, כי הצדדים נפרדו באופן סופי ומוחלט וזה היה הרקע לחזרתה להונגריה. הדבר אינו מתיישב עם טענת המתנגדת, כי נסעה להונגריה בעיקר לצורך קורס גיור (סעיף 5 בתצהירה).

ה.במקום אחד טענה המתנגדת, כי הצדדים השלימו טלפונית בחודש 12/08 והמנוח ביקש ממנה לחזור (ע' 42 ש' 2). במקום אחר טענה כי כבר מספר ימים לאחר שנסעה ביקש ממנה לחזור, ואילו המתנגדת לא רצתה להפסיק את הליך הגיור ולכן לא חזרה (ע' 47 ש' 28-29).

ו.כאשר נשאלה המתנגדת על מכרים שלה שעבור הליך גיור בהונגריה דומה לשלה, היא התעכבה במתן תשובה ולבסוף השיבה שהיא מכירה רק אשה אחת בשם ב. (ע' 11 ש' 11). בחקירה נגדית התברר, כי גם חברתה הקרובה של המתנגדת, הגב' ר., עברה גיור דומה (ע' 53 ש' 19-20), דבר שהמתנגדת הסתירה משום מה.

ז.מצד אחד המתנגדת טענה, כי המנוח ביקש ממנה להפסיק את הגיור ולחזור והיא לא רצתה להפסיק את הליך הגיור ולכן לא חזרה עד שלא סיימה (ע' 47 ש' 28-29). מנגד עולה בבירור, כי המתנגדת ידעה עוד כאשר היתה בחו"ל, כי עליה להישאר בחו"ל לתקופה של שנה לאחר הגיור כדי להשלים את התהליך (ע' 41 ש' 15 ו-31; ע' 43 ש' 12-16; מ.ר. ע' 54 ש' 6; ע' 59 ש' 16-20). למרות זאת חזרה לארץ בטרם חלפה השנה. התנהלות זו אינה מתיישבת עם גרסת המתנגדת שהמנוח רצה שהיא תתגייר, או עם גרסתה כי סיימה את הליך הגיור לפני שחזרה ביום 19.7.09, או עם גרסתה כי רצתה להינשא ברבנות (סעיף 17 בתצהיר עדות ראשית מיום 6.1.11).

ח.טענת המתנגדת כי לא ניתן לאשר גיור ביחד עם אשרת בת זוג לא הוכחה.

ט.המתנגדת נתנה גרסאות שונות וסותרות לעניין רצונה ורצון המנוח להינשא. תחילה אמרה, כי רצתה להתחתן כדמו"י ברבנות. לשם כך לכאורה עברה גיור בחו"ל, אלא שגיור זה לא הוכר בארץ וגם לא הושלם (חזרה לפני תום השנה שהיה עליה להיות בחו"ל לאחר סיום הגיור). אח"כ אמרה שרצו להתחתן בהונגריה, אח"כ טענה שלא רצו להתחתן בהונגריה אלא בקפריסין (בסיכומיה סעיף 12 פסקה 3; ע' 11 ש' 26-32). לציין שנישואין בקפריסין אינם מתיישבים עם גרסתה כי המנוח אמר לה שתתגייר ויתחתן איתה (ע' 23 ש' 28-29). כאמור, הדברים גם אינם מתיישבים עם דבריה כי המנוח ביקש ממנה להפסיק את הליך הגיור ושתחזור (ע' 42 ש' 2-3).

י.במהלך ההליך המתנגדת טענה שלמנוח לא היו נשים אחרות או שלא ידעה שיש לו נשים אחרות. בסיכומיה שינתה גרסתה ונטען, כי המתנגדת ידעה שלמנוח היו נשים בעת שהייתה בחו"ל לצורך "ידידות". כאשר הבינה המתנגדת שהמנוח יוצא עם ידידות בעת שהייתה בחו"ל התנה [התנתה – ד.ט.] את חזרתה אליו במתן הבטחתו הבלתי מסוייגת כי אין לו אף אה אחרת. רק לאחר שהמנוח הבטיח ואמר כי אין לו אף אחד מלבדה, הסכימה לחזור לארץ (סעיף 14 בסיכומיה).

יא.לא נעלם מבית המשפט טענת המתנגדת כי המשיב 1 לא הגיש תצהיר מטעמו וכו'. מאחר ועל המתנגדת היה להוכיח את תביעתה, היה בידה לזמן את המשיב 1 כעד מטעמה. משלא עשתה כן לא תישמע טענתה בעניין אי שמיעת המשיב 1 במהלך ההליך המשפטי.

יב.הקשיים שלעיל מעלים שאלות לגבי מהימנות המתנגדת, מטילים דופי בגרסתה, ומחזקים את המסקנה אליה הגיע בית המשפט.

 

לסיכום

20.א.ההתנגדות בתמ"ש 12031-05-10 נדחית.

ב.בתקופה השניה, בסמוך לפטירת המנוח, יחסי הצדדים היו בבחינת ניסיון. המנוח והמתנגדת לא הגיעו בתקופה השניה לכדי יחסים של ידועים בציבור ולא נתקיימו בהם התנאים שבסעיף 55 לחוק הירושה.

ג.לא הוכחה נאמנות וקשירת גורל. נהפוך הוא הוכח כי המנוח לא היה נאמן בתקופה שהמתנגדת שהתה בחו"ל. הוכח כי המנוח החזיר את המתנגדת לצורך ניסיון, ניסיון שלא צלח.

ד.גם לא הוכח בתקופה השניה היסוד השני של ניהול משק בית משותף "שלא מתוך צורך אישי, נוחות או סידור ענייני". המתנגדת הגיעה לניסיון לא היה לה מקום מגורים ולכן מתוך חוסר ברירה ונוחות, התגוררה אצל המנוח. בכך אין כדי למלא אחר היסוד השני. המתנגדת שהתה בישראל באשרת תיירת, אשרת ביקור מוגבלת בזמן.

ה.גם אם היסודות הנ"ל היו קיימים בתקופה הראשונה אין בכך די. משהיה נתק בין הצדדים חייבים להתקיים היסודות שבסעיף 55 לחוק הירושה בתקופה הסמוכה למות המנוח, ובמקרה דנן לא הוכח כי הם מתקיימים.

ו.לא נראה לבית המשפט כי המנוח ראה במתנגדת את יורשתו לאחר מותו. המנוח לא נתן למתנגדת אשרת שהייה כבת זוג, ולא הוכח כי היה מסכים שהיא תהיה יורשתו.

ז.לאור התוצאה אליה הגעתי לעיל, הבקשה לצו ירושה בתמ"ש 12001-05-10 מתקבלת. המשיבים יגישו בתיק המתאים צו פורמלי לחתימה.

ח.אני מחייב את המתנגדת בהוצאות המשיבים בסכום של 7,500 ₪ בלבד וזאת, בין היתר, בשים לב להתנהלות המשיבים. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום. לא ישולם הסכום במועד יתווספו הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

 

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים ולב"כ היועמ"ש.

 

ניתן לפרסום ללא שמות הצדדים.

 

ניתן היום, כ"ד אב תשע"ד, 20 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ