ב-30/11/2009, הגישה החייבת, באמצעות מיופה כוחה, מר **** ***** ת"ז *********, "
בקשה לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט", בה עתר כי אפסול עצמי מלדון בתיק זה.
יאמר כבר בראשיתה של החלטה זו, כי הוראות סעיף 77א לחוק בתי המשפט, אינן חלות אלא על שופט, ולא על רשם הוצל"פ.
תיקון 29 לחוק ההוצל"פ, שנכנס לתוקפו ביום 01/01/2009, (בהקשר הבא) הפריד בחקיקה ראשית את מערכות ההוצל"פ ובתי המשפט,זו מזו, ולשכות ההוצל"פ אינן חלק ממערכת בתי המשפט, מאז ואילך.
סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד 1984, שעניינו ב"עילות פסלות", קובע:"
שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט."
הנה כי כן, רשם ההוצל"פ אינו שופט (ושופט אינו רשם הוצל"פ) ואין כל תחולה להוראות חוק בתי המשפט בכלל וסעיף 77א הנ"ל בפרט, על רשם ההוצל"פ.
עם זאת, אין מניעה ע"פ כל דין, מעתירה לפסלות רשם הוצל"פ, כשם שניתן לעתור כנגד כל רשות מנהלית אחרת.
הוראות חוק בתי המשפט, ימשיכו להאיר הדרך לאורה יש לילך בטענת פסלות, מכוח ההיקש ומכוח קל וחומר.
הבקשה מציינת החלטה מיום 7/7/09 והערותיו של מגיש הבקשה על תוכנה וניתוחה גם. הבקשה טוענת כי אותה החלטה, עניינה רובה דן בענייניו של מר ***** עצמו, כי לא ברור אם בידיו ייפוי כוח נוטריוני או קונסולארי מן החייבת (אחותו של מר *****).
בדיון שהתקיים בפני, ביום 1/12/2009, ציין מר *****: "
אחת הסיבות שביקשנו... כי ביום 12/10/09 בתיק 1201675086 הגשתי בקשה לרשם, לביטול כונס הנכסים (בתיק אחר) היות ופרעתי את מלוא החוב, ע"ס 8,000 ש"ח, והרשם החליט שלשה ימים לאחר מכן."
מכאן, טענותיו של מר ***** (בשונה מטענותיה של החייבת אשר כלל אינן בפני) נתגבשו כבר לפני למעלה מחודש ימים.
המועד להגשת טענת פסלות,ע"פ תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, אינו אלא, כאמור בתקנה 471: "
בתחילת הדיון בתובענה או בערעור, ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות; לא היה באפשרותו לטעון טענת פסלות בשלב האמור, רשאי הוא לטענה לאחר מכן, ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות."
ביום 16/05/2007 ניתנה החלטה זו: "
בהתאם לסמכות המסורה לי בסע' 18 לחוק המשכון, ועל סמך אישור
משרד הפנים המציין כי החייבת יצאה את הארץ ביום 28/08/06 ועד ליום 09/05/07 (למצער) לא שבה אליה - אני פוטר את הזוכה מחובת המצאת אזהרה בתיק זה,שנפתח לביצוע משכנתא. ע"פ מסמכי ההתקשרות
בין הצדדים, הוסכם ביניהם מען ואופן המצאה, ויושמה המצאה בידי שליח כמוסכם בין הצדדים, יצא הזוכה ידי חובתו לבצע המצאת האזהרה לחייבת..."
מר ***** אינו החייב בתיק. הוא בעל ייפוי כוח נוטריוני מן החייבת (*** *****) מיום 28/02/1997.
ספק רב ביותר הוא, אם ייפוי כוח נוטריוני זה תקף כלל, נוכח הוראותיו של סעיף 6(א) בחוק להגנת רכוש מופקד, התשכ"ה-1964.
איני נזקק להוראות חוק זה, בהחלטתי זו, שכן דומני כי דין בקשת הפסלות להידחות, בשל סיבות אחרות זולת החוק הנ"ל ומועד הגשת הבקשה:
ביום 09/09/2009, הגישה החייבת, באמצעותו של מר ***** ****, בקשה לעיכוב הליכים ועימה בקשה לפדות המשכנתה.