טי - פול בע"מ נ' סימפל תכנון וייצור מבנים ניידים בע"מ

פסק דין

1.תביעה כספית, בה תובעת התובעת -חברה העוסקת באספקת ציוד ומתן שירותים לבריכות שחיה- מהנתבעת, שהנה חברה שבין היתר מפעילה בריכת שחיה, סך של 10,736 ₪ בגין ציוד וחומרים שסופקו לה.

2.אין חולקין כי בין התובעת לבין הנתבעת שררו יחסי מסחר משך כ- 30 שנים, במהלכם סיפקה התובעת לנתבעת ציוד וחומרים הדרושים להפעלת בריכת השחיה. בשלב מסוים נפסקו היחסים בין הצדדים, ולטענת התובעת הנתבעת נותרה חייבת לה סך של 10,736 ₪. הנתבעת מכחישה כי היא חייבת לתובעת סכום כלשהו וטוענת, כי אין היא חייבת דבר, כי שילמה כל חובותיה לנתבעת והחלה לקבל ציוד וחומרים מחברה אחרת. כאן המקום לציין, כדי להבין את האמור במסמכים שצורפו, כי בעבר נקראה הנתבעת "נגריה בקיבוץ כפר מכבי", ובשלב מסוים שונה שמה לשם הנוכחי.

3.התובעת הגישה תצהיר של מר חיים ברבי, מנהל התובעת, אליו צירפה כרטסת שהתנהלה על שם הנתבעת ובה ריכוז החשבוניות שהוצאו לנתבעת ותעודות משלוח בהם פירוט הפריטים שסופקו. הנתבעת הגישה מצדה תצהיר של מר אמיל כלפון.

4.עיקר ההכרעה יסתמך על ניתוח המסמכים שהונחו בפניי. הצלבת הנתונים המובאים בכרטסת, בתעודות המשלוח ובחשבוניות, מלמד כי המדובר במסמכים מהימנים שנערכו בשעת אמת ובמהלך עיסוקיה הרגיל של התובעת. המסמכים, בצירוף עדות ברבי, יש בהם כדי לצייר תמונה עובדתית כי הנתבעת חייבת את הסכומים הנתבעים על ידי התובעת. מנגד, אין לקבל את טענותיה של הנתבעת, שאינה מציגה ראיות כלשהן לכך כי היא פרעה את חובה.

5.הכרטסת שהציגה התובעת כוללת חמישה חיובים, בגין חמש חשבוניות שסכומן המצטבר 19,326 ₪, ולצדן זיכוי בסכום של 8590 ₪, כך שהיתרה היא הסכום הנתבע בתביעה. אמנם, הצדדים לא הביאו ראיות לגבי מהותו של הזיכוי האמור, אולם עצם רישומו על ידי התובעת מעיד על האותנטיות של הכרטסת.

ליד כל פעולה חיוב בכרטסת מספר המפנה לחשבונית הרלוונטית. לתצהירו של ברבי צורפו חמש חשבוניות שכל אחת כוללת סכום הזהה לסכום המצוין בכרטסת. החשבוניות נערכו לרוב ביום האחרון בחודש (31.5.2011, 31.7.2011, 31.8.2011 ו- 28.9.2011), בתקופת חודשי הקיץ של שנת 2011. בשולי כל חשבוניות מפורטים מספרי תעודות המשלוח הרלוונטיים לחשבונית. תעודות המשלוח צורפו, ובהן פירוט מוצרים וחומרים שסופקו במהלך החודש אליו מתייחסת החשבונית. הרשום בתעודות המשלוח תואם את הפריטים הרשומים בחשבונית, ברמת דיוק מקובלת וסבירה (ראו להמחשה הפרט "כלור נוזלי" בחשבונית 11797 לעומת הכמויות בתעודות המשלוח). אמנם, לפעמים התיאור אינו מדויק וההשוואה אינה מדויקת במאת האחוזים (לעתים לטובת הנתבעת), ברם, אין בכך כדי לפגום בתמונה הכוללת המעידה כאמור על מהימנות המסמכים שהוצגו.

גם תוכן החשבוניות ותעודות המשלוח עצמו, מעיד על מהימנותן. המסמכים כוללים פריטים רבים, לרבות שם הנהג שהוביל את הסחורה, והחשבוניות כוללות גם סכומים זעומים. המסמכים מכילים מחיקות ותיקונים שבהרבה מקרים לטובת הנתבעת (ראו לדוגמא: תעודות משלוח מס' 393, 840), שמצביעים כי נערכה בדיקה כלשהי לגבי הכמויות והפריטים שסופקו, בין אם על ידי הנתבעת ובין אם על ידי התובעת.

6.אל מול המסמכים שהתובעת הציגה, הנתבעת לא הציגה מסמכים כלשהם, לא כל שכן, מסמכים מהנהלת החשבונות המעידים על התנועות ששיקפו את הרכישות, התשלומים ויתרת החוב/איפוס היתרה. נציג הנתבעת אף לא הביא גרסה סדורה להדיפת טענות התובעת וכל שטען מר כלפון, כי הנתבעת לא חייבת מאומה וכי כל מה שמגיע ממנה שולם. בכך אין די. היה על הנתבעת לצרף ולהציג מסמכים שיתמכו בטענותיה שפרעה את כל חובותיה כלפי התובעת, לפחות במישור ובהקשר המסמכים שהציגה התובעת, קרי מסמכי הנהלת חשבונות.

7.שני הנציגים מטעם בעלות הדין התייחסו לאופן בו סופקה הסחורה לנתבעת, הדבר היה באמצעות נהגים המועסקים על ידי התובעת, שהובילו את הסחורה לנתבעת ומסרו אותה לנציג הנתבעת שנכח בבריכה שנהג לחתום על תעודות. אמנם על תעודות המשלוח קיימות חתימות, לעתים אינן זהות, ועל חלק מהן כלל אין חתימה, אולם אין בכך כדי לפגום במהימנות גרסת התובעת ובתמונה העובדתית העולה מתוך המסמכים, הייתי אף מוסיף כי התנהגות זו, שיש בן מן חוסר ההקפדה, מושחת צבעי מהימנות מסוימים על התמונה העובדתית. התמונה העולה מהמסמכים יכולה להיות פרי אחד משניים: התנהלות רגילה ושוטפת בין שני צדדים שביניהם קשר עסקי ארוך שנים שנקטע בבת אחת, או פרי תכנון, זיוף ומרמה. לגבי האפשרות השניה, היא כלל לא נטענה על ידי הנתבעת, והתרשמותי החיובית מנציג התובעת, מרחיקה "חשד" זה עד למאד.

8.ברי כי התמונה הראייתית, אינה כליל השלמות, וקיימים חסרים ששני הצדדים גרמו להיווצרותם. מצד אחד, התובעת לא הביאה לעדות את הנהגים שהובילו את החומרים לנתבעת; מצד שני, התובעים לא הביאו את מפעיל הבריכה. למרות זאת, מכלול הראיות שהובאו בפני, ובעיקר מבט מדוקדק על המסמכים שצורפו, מטה את הכף לכיוון התובעת.

9.סוף דבר, אני מחליט לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 10,736 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 20.10.2011, וכן שכ"ט עו"ד והוצאות בסכום כולל של 2000 ₪, בנוסף אני מחייב את הנתבעת להשיב לתובעת את האגרה ששולמה על ידה, משוערכת להיום. כל הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית עד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום ואישור מסירה.

ניתן היום, א' שבט תשע"ד, 02 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: