טאסה נ' סרגם ישראל בע"מ ואח'

פסק דין

1.ביום 18.2.2013 התובעת רכשה מיטה מפוארת מהנתבעת תמורת 17,400 ₪. היא שלמה 10,000 ₪ במזומן על חשבון הרכישה. הובטח מסירה תוך 3 חודשים כנגד יתרת התשלום.

עברו 3 חודשים והתובעת לא נדרשה לשלם את היתרה ולא קיבלה את המיטה.

בעת הרלוונטית הנתבע 2 היה מנהל של הנתבעת 1.

2.עולה שהסיבה אשר בגללה התובעת לא קבלה את המיטה הייתה שהנתבעת "נקלעה לקשיים כספיים חמורים" (מכתב המפרק הזמני של הנתבעת מיום 10.8.2013) ולאחר דיון בבית משפט אושר הסדר לפיו חברת ס.נ. מגילייט אלקטרוניקה ופתוח בע"מ (להלן ס.נ.) רכשה רכושה את הנתבעת 1.

ס.נ. סיפק מענה חלקי ללקוחות הנתבעת 1, כגון התובעת, אשר שלמו על חשבון עבור מוצרים שטרם סופקו. על פי האמור במכתב ס.נ. מיום 28.8.2013 היא פנתה ללקוחות והציעה הצעות להשלמת הרכישות – אשר דרשו מהלקוחות להוסיף כספים למחיר המקורי על מנת להשלים את הדכישה.

3.התובעת פעלה על פי הצעת ס.נ. ונדרשה לשלם 11,000 ₪ במקום 7,300 ₪ (קרי תוספת של 3,700 ₪) על מנת שהמיטה תסופק לה. בתביעה זו היא עותרת לפיצוי בסכום של 12,000 ₪ ורואה את הנתבע 2 כאחראי על ההפסד מכיוון שהנתבע 2 ידע או היה חייב לדעת במועד העסקה ב-18.2.2013 שהחברה לא מסוגלת לקיים את התחייבויותיה.

4.הנתבע 2 טען שעד סוף חודש מאי הנתבעת 1 ספקה מיטות לכל הרוכשים, אולם לדבריו נוצר מן לחץ מהלקוחות שהם שלמו חלק מהכסף (עמ' 2 שורות 8)

כמו כן טען הנתבע 2 ש:

" אנחנו במגע יום יומי עם הלקוחות. אנחנו מיוזמתנו התקשרנו לתובעת לא פעם ולא פעמיים. התקשרתי לכל לקוח שהיה חייב לנו כסף כי היינו זקוקים לכסף" (עמ' 2 שורות 14-15).

5.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1.יש להצטער על כך שהתובעת נאלצה לשלם תוספת של 3,700 ₪ בגין המיטה עקב נפילת הנתבעת 1, אשר נרכשה על ידי ס.נ.

אולם במקרה דנן אין להפיל אחריות אישית על מר איליין.

2.אין כל ראיה שבעת שנעשתה העסקה עם התובעת, הנתבע 2 ידע או היה חייב לדעת שהנתבעת 1 לא תעמוד בהתחייבותה לספק את המיטה.

3.המפרק התמנה בסוף חודש מאי ועד אותו מועד הנתבעת המשיכה לספק מיטות ללקוחותיה.

לאור האמור אני דוחה את התביעה.

ניתן היום, ג' אדר ב תשע"ד, 05 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: