ח.ש.ב חזז שלום -אינטלקט החברה בע"מ נ' ועדת הזכאות בהתאם לחוק יישום תוכנית

פסק דין

הרקע

1.המערערת, חברה ישראלית שהתאגדה בשנת 1992 לצורך מתן שירותי הנהלת חשבונות וייעוץ מס, הייתה הבעלים והמפעילה של סניף ביישוב המפונה גדיד, החל בשנת 2002 ועד לפינוי בחודש אוגוסט 2005 (להלן – הסניף).

2.הסניף היווה למעשה המשך פעילות קודמת של בעלי מערערת משנת 1984 של מתן שירותים לאגודה השיתופית גדיד ולחקלאי האגודה, ונשאלה השאלה מהו הפיצוי בשל סגירתו של הסניף בעקבות פינוי גוש קטיף במסגרת תוכנית ההתנתקות.

המסגרת הנורמטיבית

3.בסעיף 66 לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה – 2005 (להלן – החוק), שעניינו פיצוי בשל סניף פעיל ביום הקובע, נקבע:

"הפיצוי בשל סניף שהיה פעיל ביום הקובע, יחושב לפי שווי הנכסים של הסניף או לפי השווי הפיננסי של הסניף, לפי בחירת הזכאי, ולענין זה יחולו הוראות סעיף 64(ב); בחר הזכאי בפיצוי לפי השווי הפיננסי, יגיש למנהל דוחות כספיים מבוקרים על ידי רואה חשבון לגבי פעילות הסניף בתקופה הקובעת, ובלבד שהדוחות לגבי השנים שעד 2002 יתבססו על נתונים שבוקרו בידי רואה חשבון לפני היום הקובע; לא הוגשו דוחות כאמור להנחת דעתה של ועדת זכאות, יחושב הפיצוי בשל הסניף לפי שווי הנכסים שלו."

4."סניף שהיה פעיל ביום הקובע" מוגדר בסעיף 62 לחוק כך:

"סניף שהיה פעיל ביום הקובע" – סניף שהתקיימו לגביו כל אלה:

(1) הועסקו בו עובדים בתקופה של 6 חודשים מתוך 12 החודשים שבתכוף לפני היום הקובע;

(2) היה העסק בעל הסניף חייב בהגשת דוחות תקופתיים לפי חוק מע"מ – העסק הגיש דוחות תקופתיים לתקופה כאמור בפסקה (1) שבהם נכללו נתונים לגבי פעילותו של הסניף;

(3) ועדת זכאות קבעה כי פעילותו הכלכלית של העסק בעל הסניף תיפגע פגיעה ניכרת עקב הפסקת הפעילות של הסניף, באופן שהכנסותיו של העסק יקטנו בהיקף ניכר;

השתלשלות ההליכים המשפטיים

5.המערערת הגישה תביעה לפיצוי לפי המסלול הפיננסי בשל הסניף, וביום 19.3.07 נדחתה התביעה בטענה כי הסניף לא היה פעיל ביום הקובע הואיל והמערערת לא הוכיחה כי הפסקת פעילות הסניף תפגע פגיעה ניכרת בפעילות הכלכלית של העסק, כאמור בפסקה (3) להגדרת "סניף שהיה פעיל ביום הקובע".

עוד נקבע בהחלטת ועדת הזכאות, כי גם אם היה נקבע שהסניף היה פעיל ביום הקובע – לא היתה זכאית המערערת לפיצוי פיננסי כפי שהתבקש על ידה, וזאת לנוכח הוראות סעיף 64(ב) לחוק, אשר קובע כי לגבי עסק שהתקופה הקובעת לגביו היא שנה אחת בלבד לא ניתן לבחור בפיצוי פיננסי אלא הפיצוי בשלו יחושב לפי שווי הנכסים.

6.המערערת הגישה לבית משפט זה ביום 13.5.07 ערעור על החלטת המשיבה מיום 19.3.07 (להלן – הערעור המקורי), אך הדיון בו הותלה עד להחלטת הועדה המיוחדת, וזאת בהתאם להחלטת כב' השופטת ע. זינגר מיום 29.6.08.

7.ביום 7.1.10 ניתנה החלטה מס' 315/8 של הועדה המיוחדת (להלן – החלטת הועדה המיוחדת), בה אושר למערערת תשלום מיוחד בסך 179,703 ₪ שחושב על בסיס תחשיב פיצוי פיננסי הקבוע בחוק.

התשלום המיוחד התבסס על תחשיב שנערך על ידי רואי החשבון מטעם המנהלה, אולם הועדה המיוחדת נאותה לבצע בו תיקונים שהיטיבו עם המערערת, הן בסוגיית שכר הבעלים והן בעניין עריכת תחשיב על בסיס שנתיים בלבד, ללא חלוקת הרווח בארבע.

מאידך, דחתה הועדה המיוחדת את השגת המערערת לפיה אין ליחס לסניף הוצאות של כלל העסק, על בסיס יחס המחזורים (דהיינו, הכנסות הסניף בשטח המפונה אל מול הכנסות שאר העסק), אלא יש לקבל במקום זאת את דוחות הפרופורמה שערכו רואי החשבון מטעמה של המערערת (להלן- דוחות הפרופורמה).

8.הואיל והמערערת לא באה על סיפוקה בהחלטת הועדה המיוחדת, ולאחר פניותיה בעניין לבית משפט זה – נקבע בהחלטות מיום 14.4.11 ומיום 6.6.11 כי אין מקום להמשיך ולדון בערעור המקורי, לאור העובדה כי מדובר למעשה בערעור על החלטת הועדה המיוחדת, אשר אינו בגדר סמכותו של בית משפט זה.