ח"נ 30903-10-15 עיריית רחובות נ' ניר

הנאשם הורשע בעבירה של חנייה על מדרכה, עבירה לפי סעיף 10(א)(3) לחוק העזר לרחובות (העמדת רכב וחנייתו), תשס"ח 2008, עפ"י הכרעת דין שניתנה ע"י כב' השופט מוטי פירר, ביום 12.04.16 שניתנה לאחר ניהול הליך הוכחות.

במסגרת הכרעת הדין, נדחתה טענתו המשפטית של הנאשם, לפיה המקום בו חנה אינו מהווה "מדרכה" כהגדרתה בחוק ובפסיקה וזאת לאחר שסקר בית המשפט את המבחנים שנקבעו בהלכה (מבחן המיקום ומבחן הייעוד) וקבע כי הינם מתקיימים במקרה דנן.

בטיעוניה לעונש, טענה ב"כ המאשימה, כי הנאשם התעקש לנהל הליך הוכחות מיותר, אף שמצבו המשפטי היה ידוע לו עוד טרם דיון ההקראה. ב"כ המאשימה טענה, כי עפ"י פסיקת ביהמ"ש ופקודת העיריות, הקנס המקסימאלי עומד ע"ס 3,700 ₪, אך במקרה דנו עתרה להטיל קנס ששיעורו לא יפחת מ – 1,500 ₪.

מנגד, טען הנאשם לעונש, כי ניהל הליך בתום לב, לשם בירור מחלוקת משפטית. הנאשם שב וטען במסגרת הטיעונים לעונש טענותיו לעניין עצם ההרשעה. עוד טען, כי השקיע מאמץ רב ומשאבים ניכרים (20 שעות עבודה) בניהול ההליך, וכי למעשה בכך כבר נענש. הנאשם עתר, כי בית המשפט יסתפק באזהרה בלבד וימנע מהטלת קנס.

אין בידי לקבל עתירת הנאשם. אף אם ניהל הנאשם הליך בתום לב, לא אוכל לראות בזמן שבחר להקדיש לניהול ההליך כתחליף לענישה ראויה, אשר יהא בה בכדי למלא את תכלית ההרתעה והשמירה על האינטרס הציבורי. יתרה מכך, לא ניתן להתעלם מן המשאבים שנדרשו למאשימה בכדי לנהלו וכן לזמן השיפוטי שהוקדש לעניין.

טענות הנאשם נדחו, מכל היבט, במסגרת הכרעת הדין מנומקת, ואף נקבע כי בנוסף למבחנים המשפטיים שנקבעו בפסיקה, יש ליתן מקום גם לשכל הישר וכי "כל בר דעת מבין כי תיחום זה [חלקה מוגבהת מפני הכביש, מרוצפת כמדרכה, נמצאת בשוליו של הכביש ואשר אבן השפה שלה צבועה כחול לבן – א.ה.ה] נועד להבהיר לנהגים כי ניתן לחנות בתוך מפרץ החניה המסומן בלבד ולא על גבי התיחום, וזאת בין אם יוגדר כמדרכה ובין אם יוגדר כאי תנועה".

כפי שנקבע בהכרעת הדין, בביצוע העבירה פגע הנאשם באפשרותם של נוסעים אשר החנו את רכביהם לצאת בבטחה מן הרכב ולעשות שימוש באותה חלקה בה חנה, מבלי להיות חשופים לפגיעת כלי רכב, ובכך למעשה סיכן את יתר משתמשי הדרך.

מדובר בעבירה מסוג של ברירת משפט אשר הקנס הנקוב בצידה הוא 250 ₪.

בשלב זה של ההליך, בית המשפט אינו כבול בסכום הקנס המקורי והקנס המירבי הוא זה שקבוע בסעיף 254 לפקודת העיריות [נוסח חדש] והוא כיום עומד ע"ס 3,600 ₪.