חממי נ' בית החולים אלישע בע"מ

פסק דין

זו תביעה לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ופיצוי בגין עגמת נפש.

להלן עובדות המקרה:

1.התובעת הועסקה החל מחודש 11/90 ועד חודש 3/08 ע"י המרכז הרפואי חורב בע"מ, שהינה חברה הנמנית על קבוצת החברות עליה נמנית הנתבעת, בתפקיד "אם הבית".

2.בתאריך 15.3.08 התקבלה החלטה כלל קונצרנית על סגירתו של המרכז הרפואי חורב. עקב כך, הוחלט על פיטוריהם של 52 מתוך כלל 90 העובדים במרכז, כאשר חלק מהעובדים עברו לעבוד בשרות הנתבעת, וביניהם התובעת.

3.לטענת הנתבעת, לאחר כחודשיים הוחלט מסיבות כלכליות על פיטוריה של התובעת.

4.בתאריך 1.6.08 עברה התובעת ניתוח, ועל כן נעדרה מעבודה עד תאריך 1.7.08.

5.בתאריך 1.7.08, ביום בו חזרה התובעת לעבודה לאחר חופשת מחלה, הודיעה לה גב' רינת גנות, המשמשת כמנהלת אדמיניסטרטיבית בנתבעת, על הפסקת עבודתה החל מיום 31.7.08.

6.בחודש 10/08 העבירה הנתבעת את כלל שירותי הניקיון בביה"ח אלישע לקבלן חיצוני, מהלך שהביא לפיטוריהם של כ-100 עובדים נוספים.

טענות התובעת:

7.ההחלטה לפטר את התובעת התקבלה עת שהתה בתקופת מחלה, מבלי שמי מטעם הנתבעת יידע אותה על כך.

8.בתאריך 1.7.08 פגשה התובעת את גב' גנות במקרה במסדרון בית החולים, והיא הודיעה לתובעת כי "המצב שלנו לא טוב, החלטנו לפטר אותך." לתובעת לא נערך שימוע כדין בטרם ההחלטה לפטרה. הנתבעת לא נתנה לתובעת הזדמנות להשמיע טענותיה, ואף לא הוצע לה לעבור לעבוד בשירות חברת כח האדם, אליה הועברו כל עובדי הניקיון של הנתבעת.

9.התובעת לא עברה לעבוד אצל הנתבעת מהמרכז הרפואי חורב לתקופת ניסיון. לא ניתנה כל הודעה לתובעת כי היא בתקופת ניסיון, ואף אם הייתה ניתנת, לא היה בכך בכדי לפטור את הנתבעת ליתן לה את זכות הטיעון.

10.השכר הקובע של התובע עמד על סך של 6,583 ₪.

11.הנסיבות במקרה דנן מהוות עילה לחרוג מהכלל שנקבע בפסיקה ולהשית פיצוי העולה על שכר שנתי, וזאת בשל וותקה של התובעת, חוסר תום הלב של הנתבעת, אי קיום שימוע כדין, הביזוי ועגמת הנפש באופן ובמיקום הודעת הפיטורים וגילה המבוגר של התובעת.

12.לפיכך, זכאית התובעת לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין בגובה של 18 משכורות, וכן פיצוי בגין עגמת נפש.

טענות הנתבעת :

13.פיטוריה של התובעת נעשו משיקולים ענייניים וכלכליים, עקב תהליך צמצומים כללי.

14.התובעת אמורה הייתה להיות מפוטרת עם ההחלטה על סגירת המרכז הרפואי חורב, אולם לאור בקשתו של מנהל המרכז הרפואי דאז, ד"ר קורת, שלא לפטר את התובעת, הוחלט כי תועסק לתקופת ניסיון אצל הנתבעת.

15.עקב היעדרותה של התובעת מהעבודה למשך כחודש ימים מסיבות רפואיות, לא עלה בידי הנתבעת להזמינה לשיחת שימוע. אולם, מששבה התובעת לעבודה בתאריך 1.7.08 היא התבקשה להיכנס למשרדה של גב' גינות ובאותה שיחת שימוע נאמר לה כי מסיבות כלכליות לא ניתן יהיה להמשיך להעסיקה.